פרשנותמעקלים לך את הבית? פשוט תגידי שהיית מאוהבת
פרשנות
מעקלים לך את הבית? פשוט תגידי שהיית מאוהבת
ד"ר נאווה מיכאל־צברי לבית שטראוס מבקשת לבטל את הערבות על הווילה בסביון עבור החברה של בעלה ז"ל בטענה שחתמה עליה בתום לב. לא רק שיש לה נכסים חלופיים - חוסר האחריות שלה פוגע בדיירים ורוכשים בפרויקט של בעלה
לפני כשבועיים הגישה לביהמ"ש ד"ר נאווה מיכאל־צברי — מרצה וחוקרת בנושא עסקים משפחתיים, נכדתם של מייסדי קבוצת שטראוס, בתה של רעיה שטראוס ואלמנתו של יזם הנדל"ן רוני צברי ז"ל שלו הייתה נשואה 20 שנה - תביעה שקשה למצוא לה הגדרה עדינה יותר ממעוותת וחצופה.
על פניו, בשפה משפטית יבשה ומקוממת, מדובר היה "רק" בדרישה לבטל משכנתא וערבויות שעליהן חתמה: משכון על הווילה המרווחת שבה היא מתגוררת בסביון, בגובה של כ־23 מיליון שקל, שהוכן לטובת חברת "צברים" שהיתה של בעלה המנוח. הסיבה לדרישה לבטל את ההתחייבות, אם לתמצת את העלילה, היא שמיכאל־צברי טוענת שחתמה על המסמכים בעבר בתמימות, ללא הבנה, תוך מתן אמון מלא בבעלה ז"ל בשל "חטאי אהבתי הרבה", כך הבקשה. נאמן הפרויקט חגי אולמן צפוי להגיש היום את תגובתו לבקשתה של מיכאל־צברי.
כאמור, רצה הגורל ובעלה מנישואים שניים, שהחתים אותה לדבריה על מסמכי ההתחייבויות הארוכים והמפורטים עבור החברה שבבעלותו אצל עורכת דין מבלי שהתעמקה בהם, נפטר בפתאומיות באוקטובר. חודשים רבים עוד לפני פטירתו, החברה שהיתה בבעלותו, צברים - יזמית פרויקט תמ"א 38 בשיכון בן שישה בניינים ישנים באחת השכונות המוזנחות ביפו ג', על גבול בת־ים, שבסביבתה שולטים פשע, זנות וסמים - נקלעה לגירעון עצום של כ־144 מיליון שקל. ד"ר מיכאל־צברי האלמנה, התפייטו עורכי דינה, נאלצת להתמודד כעת עם דרישת הנאמן שמונה לפרויקט שהסתבך לחלט את המשכנתא והערבויות שבמסגרתן הוטל עיקול על הווילה שלה בסביון.
האם זהו סיפור על אשה שאמונה נוצל לרעה על ידי אדם שאיש אינו יכול כבר לתבוע ממנו את הדין? ייתכן. לאלמנה, גם אם היא נצר למשפחה עשירה, מגיעה בהחלט קורת גג כמו כל אדם, ואין סיבה שתתפנה מביתה גם אם הוא באזור עשיר ומבוסס. גם בטענת התמימות של הגברת מיכאל־צברי שסמכה על בעלה אין סיבה לפקפק — מי יודע מה קרה בין גבר לאישה.
אבל צריך לומר: ד"ר מיכאל־צברי לא טוענת שנגנבה חתימתה, או נכפה עליה בכוח לחתום על ההתחייבות. וחשוב ומשמעותי מכך, ד"ר מיכאל־צברי אף מונתה, לטענתה מבלי שהבינה במה מדובר בדיוק, לדירקטורית בחברת צברים ב־2019, וכיהנה בתפקיד זה עד להתפטרותה באוגוסט 2023. נציין שמדובר במי שיש לה תואר בניהול - קשה לראות איך היא לא יודעת מה המשמעות של כהונה כדירקטורית.
ונמשיך ונרחיב את התמונה על התמימות והפגיעה שהן ודאי משמעותיות לא פחות: סיפורם של מאות אנשים שעומדים בצד השני של המתרס, אלה שאי־העמידה בהתחייבות של ד"ר מיכאל־צברי רובצת לפתחם, שמשוועים לסיום הפרויקט שביהמ"ש מינה לו נאמן, עו"ד חגי אולמן, כדי שיפעל לגייס כל שקל אפשרי להשלמתו.
שני סוגי אוכלוסיות נמצאים על דרך הייסורים הזאת. הראשון, אלה שחיים באתר בנייה מוזנח - ששת הבניינים הרעועים והישנים עם התשתיות הפגומות — למעלה מארבע שנים מאז החלו העבודות. בתוך פיגומים, ללא אור טבעי בשל הכיסוי מסביב לבניין, מדרגות שבורות, ללא מרצפות או חלונות, הצפות בחורף, ריח ביוב, מזיקים ועוד צרות.
ומי גר בבניין? האוכלוסייה הראשונה היא המוחלשת ואולי הכי קשת יום בעיר — קשישים, עולים חדשים ונזקקי רווחה. אלה שהסכימו לחתום לצברי ז"ל בגלל חלום קטן לממ"ד ומעלית. אלה שקיבלו ערבות מכר, אך כזאת שבשל מינוי הנאמן בכלל לא יכלו לממש אותה עד היום. אלה שעל אף שהיזם נמצא בהפרה שבגינה היה אמור לשלם להם פיצוי, לא יכולים כרגע לקבל את אלפי השקלים שהובטחו להם בחודש.
האוכלוסייה השנייה היא אלה שרכשו מחברת צברים, על הנייר, אחת מ־108 יחידות הדיור שהיו אמורות להתווסף לשיכון המשופץ, בהם למשל זוגות צעירים וסטודנטים. הם — מלבד תשלומי המשכנתא והריבית החודשית לבנק — גם נאלצים לשאת בתשלומי שכירות חודשיים או להתגורר אצל קרובי משפחה. לא מדובר במשקיעים עם ממון שרכשו דירות בפרויקטים באזורים העשירים של יפו.
מה שמרתיח בסיפור הזה הוא שלמאות הסובלים מההסתבכות של צברי ז"ל, ובניגוד לאלמנתו ד"ר מיכאל־צברי, אין אלטרנטיבה כספית לצאת מהבוץ, אין דרך לשלוח את היד לכיס ולספוג את נזקי התמימות שעליהם מלינה האלמנה. מיכאל־צברי לא מבקשת עוד עיכוב, היא מבקשת וטוענת לביטול מוחלט של ההתחייבות שלה מבלי שהציעה בתביעה חלופה. נכס אחר. משכון אחר. כסף לפדות את ההתחייבות.
ביהמ"ש ידון בסוגיה הזאת. אבל מה שמעניין הוא עולם האמת. עיון בהסכם הממון שנחתם בשנת 2000 חושף עשרות חברות, חלקן הרשומות במקלטי מס, נכסים שונים ונדל"ן, בהיקף מינימלי מוערך של מאות מיליוני שקלים שד"ר מיכאל־צברי כתבה שיש לה זכויות בהם. כסף לפדות את ההתחייבות, כדי "להציל את הבית" יש לה, והרבה, לפחות על הנייר. אלא שבמקום לעשות את המעשה המתבקש, היא בוחרת כבר חצי שנה לחמוק מהתחייבות אישית שלה. מי שמשלם את מחיר התרגילים המשפטיים הם הדיירים והרוכשים המתוסכלים. ואחר כך יש מי שמתלונן על שנאת עשירים.
מטעמה של מיכאל־צברי ביקשו שלא להתייחס לדברים.
