דעההקפאת השכר הממוצע: יום שחור לחלשים
דעה
הקפאת השכר הממוצע: יום שחור לחלשים
הקפאת השכר הממוצע תשפיע לשלילה על מבחני הכנסה המהווים תנאי סף לקבלת קצבאות קיום של ביטוח לאומי וקצבאות נוספות המיועדות לשכבות החלשות
חברי כנסת או ראשי ערים המשתכרים 50-45 אלף שקל בחודש לא הנידו עפעף למראה הצעת החוק היושבת עתה על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, להקפיא את השכר הממוצע לשנים הבאות ברמה של קיץ 2019.
באוצר בוודאי שבעי רצון על הקיצוץ הצפוי בתשלומים לאוכלוסיות החלשות. מי שייפגעו הם אלמנות ואלמנים, אסירי ציון, ילדים שהתייתמו בגלל מקרה אלימות במשפחה, נפגעי פעולות איבה, קשישים העובדים מעבר לגיל הפנסיה, אזרחים השורדים בזכות גמלות סיעוד ונכות, הנאלצים להחליט אם הם רוכשים תרופות או לחם. אזרחים שקופים. העולם כנראה שייך לצעירי האוצר.
הארכת הוראת השעה לעניין הקפאת השכר הממוצע כפי שנקבע בחוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020, קובעת כי השכר הממוצע בשנת הכספים 2021 ובשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע שנקבע בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2019.
אמנם מנגנון העדכון של רבות מקצבאות הביטוח הלאומי הוא על פי עליית מדד המחירים לצרכן (למעט לעניין קצבת נכות כללית ונגזרותיה), אך מאז אוגוסט 2019 עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.4%, ובחודשים שחלפו הרימה האינפלציה ראש לקצב שנתי של 4%. לצערנו ההאצה בשיעור האינפלציה גורמת לכך שחישוב ההצמדה של הקצבאות שוחק את ערכן הריאלי.
בדיון בוועדת הכספים ב-19 בספטמבר אמר מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר כי הסטטוס של קצבת הזקנה הוא ביזיון בגלל ההצמדה לשיעור האינפלציה אחת לשנה, והמהלך שמציע האוצר להעלות רק את קצבאות הבטחת הכנסה משקף את המדיניות של הממשלה לשחוק את קצבת הזקנה הכללית. זהו מהלך נוסף של המדינה במאמציה, זה עשור ומשהו, למחוק את המילה "ביטוח" משמו של המוסד לביטוח לאומי, ולשלם לאזרחים לא לפי תשלומיהם לביטוח הלאומי אלא רק לפי מבחני הכנסה.
הקפאת השכר הממוצע לשנים הבאות ברמה של קיץ 2019 היא מכה נוספת לאוכלוסייה החלשה, מעבר למכשולים הבירוקרטיים הניצבים בפניה. מחצית מהזכאים לקצבאות קיום של ביטוח לאומי ולקצבאות נוספות המיועדות לשכבות חלשות אינם מקבלים אותן. מאות אלפי אנשים מהשכבות החלשות ביותר אינם מקבלים אפילו את הסיוע המועט שהם זכאים לו בשל קושי במיצוי זכויות.
הקפאת השכר הממוצע תשפיע לשלילה על מבחני הכנסה המהווים תנאי סף לקבלת זכות או גמלה. למשל הזכאות לקצבת נכות מותנית, בין היתר, בכך שהכנסתו של הנכה נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע. משמעות ההקפאה היא שלא תהיה הרחבה שתאפשר ליותר נכים להיות זכאים פוטנציאליים לקצבה.
כמו כן פחות אזרחים יוכלו ליהנות מקצבת שארים לאלמן, מגמלת סיעוד, מתגמול מוגדל לאסירי ציון, מזכאות לגמלת שירותים מיוחדים למי שאינו מקבל קצבת נכות ומן הזכות לקבלת סיוע משפטי.
הקפאת השכר הממוצע תרע את חישוב ההכנסות לקביעת גובה הגמלה של הבטחת הכנסה וקצבת נכות כללית. ועוד לא הזכרנו את הפגיעה בתגמולים הנגזרים מהשכר הממוצע – תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה, תגמול לחסידי אומות העולם, קצבת נפגעי הגזזת, נפגעי פוליו ונפגעי עירוי דם, או הוצאות קבורה לנפגעי פעולות איבה. הם מחושבים ישירות כאחוז מהשכר הממוצע, ולא יעודכנו עקב ההקפאה בשנים הקרובות למרות האינפלציה המאיימת.
והדובדבן בקצפת - הסומק יחזור ללחייו של הביטוח הלאומי עם עלייה בגבייה כתוצאה מהקפאת השכר הממוצע במשק ברמה של קיץ 2019. הביטוח הלאומי גובה סכום נמוך יחסית משכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע. על חלק השכר מעבר לכך הוא נכנס עמוק יותר לכיסו של האזרח. עקב ההקפאה יישאר על כנו סכום ההכנסה הנהנה מהשיעור המופחת של דמי הביטוח. לולא ההקפאה היה סכום גדול יותר משכרו של האזרח נהנה משיעור נמוך יותר של "מס". ההקפאה גם תשפיע על השכר המזערי שמתוכו מחושב סכום דמי הביטוח המינימליים, ותגביל את הסכום המקסימלי לזכאות.
על החתולים השמנים מגנים הלוביסטים. מי יגן על האוכלוסיות החלשות? אנו מצפים מחברי הכנסת השבים לעבודתם בעוד ימים ספורים לקרוא בעיון את ההצעה להארכת הוראת השעה לעניין הקפאת השכר הממוצע. המאבק המוצלח לתיקון מצבן של נשים קשות יום במסגרת ההעלאה המדורגת של גיל הפרישה לגמלאות לנשים ל-64 צריך להיות נר לרגליהם.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת תל אביב. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
