הגירעון המשיך להתכווץ ל-3.3%; ליברמן: "הכנסות המדינה בשיא שלא היה מאז חורבן בית שני"
הגירעון המשיך להתכווץ ל-3.3%; ליברמן: "הכנסות המדינה בשיא שלא היה מאז חורבן בית שני"
לשם השוואה, בסוף דצמבר עמד הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים על 4.5%. עיקר הצמצום בגירעון נובע מעודף תקציבי גדול של 18.5 מיליארד שקל שנרשם בחודש ינואר האחרון, זאת לאחר שהכנסות המדינה ממסים היו גבוהות בכ-40% לעומת ינואר הקודם, ועמדו על 47.4 מיליארד שקל
הגירעון ממשיך להתכווץ - ברקע התוכנית שעליה הודיעו אתמול רה"מ בנט ושר האוצר ליברמן להורדת יוקר המחיה: הגירעון הגיע בחודש ינואר ל-3.3% תוצר, זאת לעומת 4.5% תוצר בסוף שנת 2021. הגירעון הוא הפער שבין הכנסות המדינה להוצאותיה ב-12 החודשים האחרונים. הוצאות הממשלה ב-12 החודשים האחרונים היוו כ-31.1% מהתוצר בישראל והכנסות המדינה עמדו על 27.8% בלבד.
הירידה בגירעון נובעת מכך שבינואר 2022 הכנסות המדינה היו גבוהות מההוצאות בפער עצום של 18.5 מיליארד שקל.
ההסבר לעודף העצום הזה נובע משני הצדדים של המשוואה, הכנסות המדינה ממסים היו גבוהות בכ-40% לעומת ינואר הקודם, ועמדו על 47.4 מיליארד שקל, זאת לעומת 34 מיליארד שקל בינואר 2021. הגידול בא לידי ביטוי בתקבולים גבוהים ממס הכנסה (גידול של 8 מיליארד שקל), מס נדלן (גידול של 1.4 מיליארד שקל) וגידול במע"מ של כ-3.5 מיליארד שקל.
וגם בצד הוצאות הממשלה, שעמדו על כ-29.5 מיליארד שקל, מספר נמוך בכ-15% מהוצאות הממשלה בינואר 2021 במהלכו היה סגר.
במשרד האוצר וברשות המסים ידעו על העודף התקציבי הצפוי בעת גיבוש התוכנית הכלכלית, וזו הסיבה שההתנגדות של שומרי הקופה הציבורית באוצר לתוכנית היקרה (למעלה מ-4.5 מיליארד שקל לדברי ליברמן) היתה זניחה. עם זאת, חשוב לציין כי נכון לשלב זה, על אף האופטימיות מהגבייה בחודש ינואר, לא עודכנה התחזית הכלכלית הראשית להכנסות המדינה, והיא עדיין עומדת על 411 מיליארד שקל לשנת 2022.
במענה לשאלת כלכליסט בנוגע לאופן מימון התכנית, נמנעו אמש רה"מ ושר האוצר מהצהרה כי התוכנית לא תביא להגדלת הגרעון. אך רמזו כי לדעתם ההכנסות ממסים יהיו גבוהות השנה, והתוכנית לא תביא להגדלת הגירעון. בנט הוסיף, כי בעיניו התוכנית עשויה לעודד צמיחה כלכלית מכיוון שהיא מעודדת עבודה בקרב משפחות צעירות. גם בכירים ברשות המסים ובמשרד האוצר הביעו אופטמיות בנוגע להכנסות המדינה לשנת 2022, אך ראוי להזכיר כי הכנסות המדינה מושפעות מאוד מהמצב המאקרו כלכלי בעולם, וכעת ישנה אי ודאות רבה בשווקים, בשל האינפלציה המתעוררת ותגובות הבנקים המרכזיים בעולם.
במענה לשאלת כלכליסט, אמר שר האוצר כי תחזית ההכנסות גם היא תעודכן. ליברמן חזר היום על המסר לפיו לא מדובר בתוכנית שמהווה כניעה מהירה ללחץ ציבורי אלא משקפת באופן עמוק את המדיניות הכלכלית של הממשלה שמאמינה בתמיכה במשפחות עובדות. עם זאת, ברשות המסים ובמשרד האוצר הודו כי לא ביצעו ניתוח מדויק של מי שצפויים להנות מהטבת נקודות המס לפי עשירוני הכנסה.
בנוגע להגדלות הרמטכל, ליברמן נשמע פחות נלהב מבעבר ואמר כי עמדתו ברורה והוא תומך בהגדלות הרמטכ"ל, אך הגורם האחראי לריכוז ולקידום החקיקה בכנסת מול הח"כים וראשי המפלגות הוא שר הבטחון גנץ.
"אתמול הצגנו צעדים להפחתת יוקר מחיה. והיום אנחנו יכולים להציג עוד הישג משמעותי של צמצום הגרעון, הרבה מעבר לכל תחזית הכי ורודה שאי פעם ניתנה, אמר ליברמן "המדיניות שלנו הוכיחה את עצמה. ביטול החל"ת והסגרים איפשר לנו להגדיל את העוגה באופן משמעותי. הכנסנו 48 מיליארד שקל לעומת 34.5. זה גידול של כמעט 39 הכנסות מהמדינה. שיא כזה בחודש לא היה מאז חורבן בית שני".
עוד אמר ליברמן, המשק חזר לתפקוד מלא. בדקתי כמה עובדים בשדה תעופה. 28 אלף נוסעים. זה מסלול יפה מאוד יום אחד. וגם מתחילת הנסועה בכבישים וכרטיסי אשראי ברור שמשק חזק לתפקוד מלא. הצעדים שנקטנו אתמול עוזרים למשפחות עובדות".
