אינפלציופוביה
אינפלציופוביה
יש להפריד בין המלחמה באינפלציה לבין הפתרונות הנכונים לשוק הדיור. יתכן גם כי בקרוב נהיה עדים לירידה במחירי הנדל"ן
לאחר תום מבצע עלות השחר בעזה ולאחר פירסום מדד הדיור שלפיו עלו המחירים ב 17.8% בשנה האחרונה, כולנו חוזרים לסכנה המרחפת כביכול מעל כולנו האינפלציה.
אין זה סוד שבעקבות ארבע העלאות הריבית הרצופות שביצע נגיד הבנק הפדרלי האמריקאי בשנה האחרונה, אף נגיד בנק ישראל עשוי לבצע העלאת ריבית, על מנת למנוע מצב של גידול באינפלציה.
אולם, נשאלת השאלה האם סכנת האינפלציה אצלנו אכן קיימת או שמא מדובר באינפלציופוביה ?
אינני מזלזל כלל ועיקר בסכנת אינפלציה. ההיסטוריה הכלכלית העולמית, כמו זו במדינת ישראל, שזורה באירועים אינפלציוניים שמוטטו כלכלות, או במקרה הטוב הכניסו אותן למיתון עמוק.
אם נחזור אחורנית לשנות ה-20 של המאה הקודמת, האינפלציה שהייתה בגרמניה שבין המלחמות העולם הגיעה לשיא של כל הזמנים עד כדי שטרות של אלף מיליארד מארק(זו אינה טעות!) . מה שהוביל להתמוטטות כלכלית וחברתית ובסופו של דבר לעליית הנאצים לשלטון.
גם ישראל של שנות ה-80 לא רוותה נחת מהאינפלציה שהגיעה בשנת 1984 לכ-430 אחוזים, מה שבא לידי ביטוי בהעלאות מחירים מידי יום ביומו ושחיקה מצטברת עד כדי עשרות אחוזים של משכורות, זאת משום שלא ניתן היה לעדכן אותן בזמן אמת.
אכן הפוביה, הפחד הנושא מפני אינפלציה שתגרום לשחיקה חסרת תקדים של כוח הקנייה של הצרכן הישראלי מובנת והיא באה לידי ביטוי גם בהכרזה החוזרת ונשנית של נגיד בנק ישראל ש"מוטב להעלות ריבית ולשחוק קצת את כוח הקנייה, מאשר להגיע למצב של אינפלציה דוהרת שתשחק אותו פי כמה וכמה".
מטעם זה הכרחי לשאול , האם אובייקטיבית המצב דהיום של המשק הישראלי הינו בסכנה ממשית ומידית של אינפלציה, קל וחומר אינפלציה דוהרת היוצאת משליטה?
ובכן, התשובה הינה ,'לאו' רבתי. אם נבדוק נכוחה את נתוני המשק הישראלי נמצא כי במהלך השנה האחרונה הגיעה האינפלציה לכ-4 אחוזים, כאחוז וחצי יותר מהתחזית המוקדמת של בנק ישראל.
כך שעוד השנה נראה את סופה של "סופת האינפלציה" חולפת ונעלמת!
אותו אחוז וחצי איננו נובע כלל ועיקר כתוצאה מהמצב במשק הישראלי. הוא נובע רובו ככולו מתהליכים כלכליים הקסגונים, כלומר חיצוניים, הנובעים ממחסור עולמי בסחורות ועל כן עלייה בביקושים שלאחר הקורונה.
אלא שבשונה ממה שקורה לדוגמא בארצות הברית ובריטניה, שם האינפלציה שילשה את עצמה לכ-8-9 אחוזים, ההשפעה על כלכלת ישראל הייתה משנית. זאת מהטעם הפשוט שישראל נהנית ממגוון שווקים, הן ארצות הברית, הן אירופה והן המזרח הרחוק, כמו גם מהשקל, שהינו כיום המטבע החזק ביותר בעולם.
על כן תגובת בנק ישראל במקרה זה הייתה לא רק מוגזמת, אלא אף תמוהה, משום שבאה בעיתוי בו כלכלת ישראל מאוד יציבה (כדברי הנגיד עצמו!). הצמיחה הינה בשיא של כל הזמנים והאבטלה שואפת לאפס. כך שלא הייתה לנגיד סיבה ממשית להעלות את הריבית, וודאי לא בהפרזה, כפי שהדבר נעשה.
הפוביה המיותרת הזו מאינפלציה כבר הפסיקה לגרום במהלך החודשיים האחרונים לנזק בלתי מבוטל לענפים שונים במשק, בתוכם כמובן שוק הדיור, הקבלנים ונוטלי המשכנתאות, אולם תרומתה ל"הרגעת האינפלציה" משולה, לטעמי, לאקמול כנגד מחלה ממארת.
לא. איננו מצויים כלל ועיקר בתרחיש דומה למה שקרה אצלנו בשנות ה-80 בהם בסופרמרקטים עדכנו כמעט מידי שעה את המחירים. גם כלכלת ישראל, להבדיל אלף אלפי הבדלות, גדולה וחזקה במאות מונים לעומת זו שהייתה לנו לפני 40 שנה.
גם העובדה שנגיד הבנק הפדרלי הכריז לא מכבר כי ימתן את העלאות הריבית ואולי אף יוריד אותה בהמשך, אמורה להיות אור אדום מהבהב לפתחם של מקבלי ההחלטות בבנק ישראל.
מאמין שזו עליית הריבית האחרונה. להערכתי כבר במדד 09/22 שיתפרסם ב- 10/22 נראה את השינוי בו תחול ירידה באינפלציה ואף ירידת מחירים. מהטעם הפשוט, פעילות כלכלית איטית גורמת לירידה ברמת המחירים. כאמור הצפי ב- 09/22 ירידת מחירים וסופה של ''מגפת האינפלציה''.
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
