המשטרה דורשת עוד שכר - האוצר: כבר קיבלתם
המשטרה דורשת עוד שכר - האוצר: כבר קיבלתם
דיון סוער בכנסת הדגיש את הפערים בין המשטרה, שדורשת תוספות שכר כדי לעצור לטענתה גל התפטרויות של שוטרים מתחילים, לבין האוצר שטוען שהמשטרה כבר קיבלה מאות מיליונים אך העדיפה לחלקם לטובת הוותיקים
ויכוח סוער התלהט אתמול בוועדה לביטחון פנים בכנסת, בדיון בנושא גל ההתפטרות של שוטרים ובדרישת המשטרה לתוספות שכר לשוטרים מתחילים במטרה להתמודד עם התופעה.
מן הצד האחד היו מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי וראש אגף משאבי אנוש ניצב בועז גולדברג, מחוזקים בנשות שוטרים, ומנגד נציגי האוצר ובראשם סגן הממונה על התקציבים לנושאים ביטחוניים, אמיר רשף, שבשיא הסערה צעק כלפיו המפכ"ל: "אתה מטעה את הציבור עם הנתונים". רשף לא נשאר חייב ואמר כי "האמירות והנתונים שהמשטרה זורקת לחלל האוויר לא נכונים".
כל צד הגיע לדיון עם מצגת משלו. המשטרה הציגה עלייה של 65% בהתפטרות שוטרים מאז מגפת הקורונה — כשמתחילת השנה התפטרו 456 שוטרים — יותר מרבע מהם (26%) סיירים. סך העוזבים עומד מתחילת 2022 על 996 איש — חלק עזבו מסיבות אחרות, רפואיות, פנסיה וכו'. סקר פנימי הראה כי גובה השכר הלא מספק היא הסיבה העיקרית לעזיבה (71%), ולאחר מכן שחיקה (49%) ועומס עבודה גבוה (45%).
לדברי גולדברג, מתחילת השנה גוייסו רק 1,102 שוטרים חדשים: "עד שהחדשים ייכנסו לשירות פעיל ויסגרו פערים אנו נותנים שירות הרבה פחות טוב לציבור". הוא ציין כי עיקר העזיבות הן בין השנה הראשונה לשמינית בגלל השכר הנמוך, שנע לדבריו בשנים אלה בין 8.5־10.5 אלף שקל ברוטו. בנוסף, הציג נתונים על מחסור של כ־1,720 שוטרים בתפקיד הליבה: 566 סיירים, 322 חוקרים, 198 בלשים, 133 שוטרי תנועה ו־500 לוחמי מג"ב.
כדי להתמודד עם תופעת העזיבות המשטרה דורשת תוספת שכר לכ־15 אלף שוטרים מתחילים בשנותיהם הראשונות ובדרגות הנמוכות, כולל קצינים מדרגת פקד ומטה — בגובה כ־1,000 שקל לשוטר, ומעריכה את העלות התקציבית בשנה ב־370-400 מיליון שקל.
בנוסף, המשטרה מבקשת להימנע מפיטורי כ־170 שוטרים שהיא נדרשת לבצע מכוח הסכם עם האוצר (8% מהמתגייסים ב־2017) בשל מצוקת כוח האדם הנוכחית, המשטרה מבקשת שהאוצר ישחרר לה כ־34 מיליון שקל שכבר אושרו לה ואמורים להינתן באוגוסט לכ־5,000 שוטרים במקומות שיש מחסור ובעיות וקשה לשמר בהם שוטרים.
מנגד באוצר הציגו נתונים לפיהם מ־2014 ועד היום גדל תקציב המשטרה ב־50% , כשהשכר הממוצע בארגון הוא כ־19 אלף שקל בחודש - גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק שעומד על 11.5 אלף שקל. עוד טוענים באוצר כי שכר שוטר אחרי שלוש שנים מגיע לכ־12 אלף שקל ברוטו, גבוה ממה שמציגה המשטרה. על רקע זה התלהט הדיון. "אלה נתונים מצרפיים על פי נתוני השכר במשטרה", אמר רשף. שבתאי ענה: "נתונים זה יפה, אבל אני פה עם תלושים אמיתיים".
אחד הגרפים שהציגו אנשי האוצר הראה כיצד סביב גיל 40 הפער בין השכר הממוצע במשק לשכר הממוצע במשטרה קופץ. זו הסיבה שבאוצר מתעקשים שבמשטרה יחלו ליישם את ההסכם שנחתם עמה לפני שנים ומעולם לא יושם, לפיו המשטרה צריכה לפטר כל שנה 8% ממתגייסי המחזור מלפני חמש שנים, כדי ליצור מודל לפיו לא כולם יגיעו לפנסיה. באוצר מתנים את מתן המענקים המיוחדים ביישום ההסכם הזה, התייעלות ששבתאי מבקש כעת לדחות.
באוצר מדגישים את ההצמדה הקיימת של השכר במשטרה לשכר בצה"ל — עבור מה שמכונה "היעדר ביטחון תעסוקתי", שנעשתה ב־2019 (רטרואקטיבית מאז 2007) והן להסכמי המסגרות של ההסתדרות, כשהאחרון היה ב־2016. יצויין כי התוספת, שנאמדה בזמנו ב־22 מיליארד שקל, ניתנה על ידי שר האוצר דאז משה כחלון ערב מערכת הבחירות. באוצר אומרים כי כל עוד המשטרה עומדת על כך ששכר השוטרים יוצמד לעליות אלה, אין כל סיבה לשלם לשוטרים שכר נוסף מהקופה הציבורית, ואומרים כי המשטרה יכולה לחלק את התוספות האלה בחלוקה דיפרנציאלית, כך שהיא תתגמל יותר את בעלי השכר הנמוך.
באוצר הציגו טבלה לפיה עליית השכר במשטרה בשנים 2018-2020 היתה כ־653 מיליון שקל לכלל הארגון, כאשר שיעור ניכר מתוכו זרם לבעלי שכר גבוה — יותר מ־200 מיליון שקל לקצינים בדרגת רב פקד ומעלה. בעקבות זאת, למשל שכר של ניצבים עלה ב־4,620 שקל, בעוד שכר של קצין זוטר בדרגת מפקח ב־1,314 שקל.
