שמחון טוען כי "מבצע דיבידנד" יכניס למדינה 20 מיליארד שקל - הערכת האוצר נמוכה בהרבה
שמחון טוען כי "מבצע דיבידנד" יכניס למדינה 20 מיליארד שקל - הערכת האוצר נמוכה בהרבה
ראש המועצה הלאומית לכלכלה מקדם שני צעדים שנויים במחלוקת: מבצע שיעודד חלוקת רווחים כלואים בחברות כדיבידנד באמצות הטבת מס, וביטול העלאת המע"מ ל-18%. בשיחה עם כלכליסט הוא תוקף את הטענות נגדו ("בנק ישראל גם לא האמין שנצא מהגירעון של הקורונה במהירות") ואומר: "תמיד ניתן להעלות מיסים"
פרופ' אבי שמחון, העומד בראש המועצה לאומית לכלכלה, דוחף להתנעת מבצע לשחרור "רווחים כלואים" כבר במהלך שנת 2024 ולביטול העלאת המע"מ ל-18% ב-2025 שכבר נקבעה בצו. שמחון מעריך כי ההכנסות ממבצע זה יגיעו ל-20 מיליארד שקל בעוד באוצר מעריכים כי ההכנסות ממהלך זה יגיעו לכ-6 מיליארד שקל בלבד.
המבצע ששמחון מציע הוא למעשה עידוד חלוקת רווחים צבורים בחברות כדיבידנד באמצעות מתן הנחה זמנית בשיעור המס המוטל על בעל המניות. מדובר במבצע "חד פעמי", וזו הסיבה העיקרית להתנגדות הכלכלנים בבנק ישראל, באוצר ובציבוריות הישראלית למהלך, שכן הבעיה התקציבית של ישראל קבועה ונובעת מגידול קבוע בהוצאות הביטחון והריבית, ואילו המבצע עשוי להניב הכנסות רק באופן חד-פעמי. בשבוע שעבר, נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר בכנס מכון אהרן כי "בתקציב 2025 יש צורך בהתאמות קבועות של 30 מיליארד שקל, לא בגימיקים חד פעמיים", וככל הנראה התכוון לעקוץ את ההצעה של שמחון.
בשיחה עם כלכליסט אמר פרופ' שמחון כי הוא מסכים ש"אנחנו צריכים להוריד בטווח הבינוני-ארוך את הגירעון כך שיחס החוב-תוצר לא ימשיך לעלות", אך הוא מנתח את המציאות הכלכלית באופן שונה מהמקובל. שמחון סבור שניתן לסמוך על כך שקצב הצמיחה וההכנסות בעתיד יצמצמו את יחס החוב-תוצר ללא צעדי התאמות נוספות. לדבריו, הגירעון כבר נמצא במגמת ירידה: בשנה זו נסיים עם גירעון של 6.6%, בשנה הבאה הוא כבר צפוי לרדת ל-5% ואחר כך לרדת לאזור ה-4%. "מבצע רווחים כלואים הוא אכן הכנסה חד פעמית, אבל אני חושב שאפשר להביא מזה 20 מיליארד שקל, שזה אחוז תוצר", אמר. שמחון ציין גם את העובדה שבחודשים האחרונים ההכנסות ממיסים מפתיעות כלפי מעלה.
הבעיה בטיעון של שמחון היא שתחזיות הגירעון שלו אינן כוללות תוספות נוספות למערכת הביטחון ודרישות תקציביות אחרות שמגיעות כל שנה. כמו כן, בכדי להשאיר את יחס החוב-תוצר על רמתו הנוכחית בלי לצמצם את הגירעון, יש להניח כי ישראל תצמח בשנים הקרובות בקצב קבוע של לפחות 4% תוצר - רמה גבוהה למדי, שכן בשנים 2022-2007 צמחה יש ב-3.9% בממוצע לשנה, אך זה היה בסביבה של ריבית נמוכה, וקשה לבנות על צמיחה דומה בשנים הקרובות.
גם נגיד בנק ישראל התייחס לטענה זו בנאומו בשבוע שעבר. הנגיד הסביר כי ללא צעדי התאמה, יחס החוב-תוצר ימשיך לעלות בשנים הקרובות עד שיגיע לכ-81%. נתונים אלו לא מרתיעים את שמחון, שאומר כי "בנק ישראל גם לא האמין שנצא מהגירעון של הקורונה במהירות, אני לא הופתעתי מהצמיחה וההכנסות החריגות של 2021 ו-2022".
שאלה חשובה נוספת שצריך לשאול כדי לבחון את המדיניות של שמחון היא מה המחיר של שגיאה. שמחון מרבה לחזור על כך שבזמן הקורונה הוא קידם צעדים שבאוצר התנגדו אליהם בגלל עלותם התקציבית, אך התבררו בסופו של דבר כנכונים או לפחות כבלתי מזיקים. אלא שבזמן הקורונה התבססה תפיסה בקרב המאקרו-כלכלנים ש"עדיף לעשות יותר מדי מאשר פחות מדי". אך כעת בישראל, אנו נמצאים בסיטואציה הפוכה: אם נעשה "מעט מדי" ולא נבצע התאמות, ייתכן שנגיע למצב פיסקלי קשה ונאבד את ה"נכס האסטרטגי" של ישראל שהוא יחס חוב-תוצר שמגמתו כלפי מטה. על כך שמחון אומר: "תמיד ניתן להעלות מיסים. נראה כמה אנחנו מקבלים מהמהלך של רווחים כלואים, ואז נחליט. העלאת מע"מ בוודאות פוגעת בכלכלה". ההתבססות של שמחון על תחזיות אופטימיות – גם אם הן אכן אפשריות – מנוגדת לדנ"א של ניהול פיסקלי שמרני באוצר ובבנק ישראל, שמבחינתם, הצעדים שנעשו בתקציב 23 ותקציב 24 גם לא היו מספיקים - הנגיד סבר שהעלאת המע"מ ל-18% צריכה להיעשות כבר במהלך 2024.
הבעיה השלישית בתפיסה של שמחון קשורה לשווקים הבינלאומיים. בבנק ישראל ובאוצר מחדדים כל העת כי "משברים פיננסיים אינם לינאריים" וכי התנהלות שתיתפס כ"לא אחראית" עלולה לגרור השלכות קשות. בעת החלטת הריבית בשבוע שעבר, אמר הנגיד כי "עמידה חלקית בלבד של הממשלה בהיקף ההתאמות הפיסקליות הנדרשות עלולה להוביל לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל, זאת כתוצאה מהתגבשות תפיסה בשווקים שיחס חוב-תוצר נמצא בתוואי מתבדר". כלומר, תפיסה כמו זו של שמחון עשויה להביא לכך שהשווקים "יענישו" את ישראל ויתבעו ריבית גבוהה יותר על החוב שלה. עם זאת, שמחון אומר כי "השווקים מוטרדים מהמלחמה, הם רוצים לראות שהסיפור הביטחוני מסתדר. יחס החוב-תוצר של ישראל הוא טוב, מדינות בעולם שמחזיקות ביחס חוב-תוצר כזה נהנות מדירוג אשראי גבוה מאוד".
גם אם מקבלים את תפיסותיו הבלתי שגרתיות של שמחון יש לתהות למה כדאי להניע מבצע שחרור רווחים כלואים שיקבע תודעה לפיה "אף פעם לא משלמים את המס הגבוה" כי יש מבצעי מיסים, והאם לא כדאי לנצל את ההזדמנות לשדר למשלמי המיסים כי אפילו בזמן מלחמה לא עושים מבצעי מס. שמחון משיב על כך: "המסר שאתה מעביר זה שבזמן מלחמה שמתרחשת פעם בעשורים רבים אתה עושה מבצע מס. מקווה שלא יהיה מישהו שיחכה למלחמה הבאה". בנוגע להצעות אחרות שמגבשים באוצר שיאפשרו לגבות את הרווחים הכלואים אך ללא מבצע, אמר שמחון: "כשיביאו הצעה קונקרטית, נשמח לדון בה".