דו"ח המבקרתופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה: תמונת מצב גובשה רק על סמך 15% מהמקרים
דו"ח המבקר
תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה: תמונת מצב גובשה רק על סמך 15% מהמקרים
על פי דו"ח המבקר העוסק במדיניות החיסון שהנהיגה הממשלה בתקופת הקורונה, עולה כי רבע מהישראלים סברו כי לא היה גוף אמין במערכת הבריאות להעברת הנחיות בנושא. עוד עולה כי שיעור ההורים שהביעו חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים בכלל, זינק אחרי הקורונה
רבע מהישראלים סברו כי לא היה גוף אמין במערכת הבריאות להעברת הנחיות בנושא קורונה ורק 5% סברו כי הממשלה אמינה בנושא, כך עולה מדו"ח המבקר המתפרסם היום ועוסק במדיניות החיסון שהנהיגה הממשלה ומשרד הבריאות במהלך מגיפת הקורונה. שיעור ההורים שהביעו חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים בכלל, זינק אחרי הקורונה ב-11 נקודות אחוז.
עוד עולה כי כ-82% מהדיווחים על תופעות לוואי שאירעו סמוך לקבלת חיסונים נגד קורונה - לא נמצאים במערכות משרד הבריאות. לפי המבקר, משרד הבריאות התעלם מכ-33 אלף דיווחים אנונימיים על תופעות לוואי שהתקבלו מהציבור הרחב. בעקבות הנתונים כותב המבקר: "כדי לשמר את האמון במשרד הבריאות יש לוודא כי הליכי קבלת ההחלטות בכלל - ובנושא חיסונים בפרט - ייתפסו בעיני הציבור אמינים". דבר שהמבקר רומז שלא קרה.
גם מספרי המחוסנים הסופיים מטרידים: למרות שישראל היתה בין הראשונות שקיבלה חיסונים והחלה בחיסון רחב, בסוף המגיפה, שיעורי המחוסנים היה נמוך מזה של אירופה. כמו כן, שיעור המחוסנים צנח ככל שהמנות התקדמו: שיעור האוכלוסייה מעל גיל 12 שהתחסנו בחיסון הראשון (86%) צנח ב-25 נק' אחוז לעומת השיעור בחיסון השלישי (61%); פחות משני שליש מהישראלים קיבלו 2 מנות חיסון לעומת כמעט שלושה רבעים בקרב האיחוד האירופי. עוד נתון מעניין: שיעור המתחסנים במנת החיסון השלישית בקרב בני 60 ומעלה (החשופים יותר למוות בגין קורונה) ביישובים ערביים וחרדיים (60%-62%) היה נמוך בכ-22-24 נקודות אחוז לעומת השיעור הזה בכלל האוכלוסייה (86%).
המבקר חושף כי בסוף המגיפה, כ-82% מכ-354,200 הדיווחים שהעבירו הגורמים רפואיים לגבי תופעות הלוואי של החיסון, לא נקלטו במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות - וזאת עקב תקלות טכניות. מכאן מסיק המבקר כי "משרד הבריאות גיבש את תמונת המצב על אודות תופעות הלוואי, ומכאן על בטיחות החיסונים, בהתבסס על כ-55,000 דיווחים שהתקבלו ונקלטו". כלומר רק על סמך 15.5% מהדווחים. יתכן וזה מסביר את שני הנתונים הבאים: כשליש (315) מהישראלים ציינו בדצמבר 2021 שתופעות הלוואי שהם או אחרים חוו היו חסם להתחסנותם במנות החיסון השנייה והשלישית; שיעור ההורים בישראל שהביעו אחרי המגיפה חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים בכלל –זינק ב-11 נק' אחוז. המבקר מציין בסוף הדו"ח כי "בבחינת נתוני ההתחסנות של ילדים בחיסוני השגרה בשנים 2017 - 2022 עלה כי ניכרת ירידה בשיעור הילדים שחוסנו בשנים אלה". נזכיר כי ד''ר שרון אלרועי פרייס היא ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות מאז יולי 2020 ומי שגיבשה את מדיניות חיסוני הקורונה בישראל.
אחת הביקורות החשובות שעולות מהדוח נוגעת לפעילות הצט״ם, הגוף המייעץ למנכ"ל משרד הבריאות בכל הקשור להתפרצות מגפות ולטיפול בהן. בצט״ם הישראלי 101 חברים ולכולם זכות הצבעה גם מי שמקצועו אינו רלוונטי לבריאות, לעומת 57 בארה"ב או 23 באוסטרליה - מתוכם רק לחלקם יש זכות הצבעה. מספר גדול של חברים אינו מאפשר דיון מעמיק ולמרות זאת, בסוף הדיון, כולם מצביעים (גם דבר חריג). ניגוד העניינים היא עוד אחת מנקודות הביקורת החשובות: כמחצית מחברי הצט"ם הם בעלי תפקידים במשרד הבריאות, אשר עשויים להשתתף בהצבעות על המלצות משרד הבריאות, המלצות שכוללות רכישה ותדירות מתן חיסונים וכיוצא באלה. בעיה נוספת היא שהדיונים חסויים מפני הציבור (בארה"ב הדיונים הם משודרים), דבר שגם פגע באמון.
הדו"ח גם מתייחס לתופעת הפייק ניוז שהתפתחה סביב הנתונים: "משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא פעלו כדי להסביר לציבור מה הן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב בנושא הקורונה", כתב המבקר למרות שהושקעו עשרות מיליונים לנושא.
ממטה ההסברה הלאומי נמסר בתגובה: "בזמן מגפת הקורונה הפעילו מערך ההסברה הלאומי ומשרד הבריאות צוות מיוחד לניטור והזמת פייק ניוז, אשר סיפק תגובות בזמן אמת למידע כוזב הקיים ברשת. בתחילה משרד הבריאות הפעיל חמ"ל זה, ובהמשך הוא עבר לאחריות משותפת של מערך ההסברה ומשרד הבריאות, תחת ניהולו של יועץ ההסברה למאבק בקורונה ששכר מערך ההסברה. כפי שדווח גם במענה למבקר המדינה ביום 29/6/2021.
"בנוסף, מטה ההסברה הלאומי החל זה מכבר בגיבוש תכנית הסברה לאומית להתמודדות עם פייק ניוז. במסגרת תכנית של מערך ההסברה הלאומי להקמת חמ"ל הסברה לאומי – כלולה הכוונה להקים גם חמ"ל לניטור והזמת חדשות כזב. חמ"ל זה יתייחס הן למידע כוזב בתחומים המדיניים-ביטחוניים, והן בתחומים האזרחיים כדוגמת מגפת הקורונה".
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות מכבד את עבודת מבקר המדינה וילמד עוד את המסקנות, אולם הדוח אינו משקף את עבודת המשרד במגיפה או את המציאות איתה התמודדו מערכות הבריאות בעולם כולו ובישראל בפרט. למרות הנאמר בדוח, קיבלה מדינת ישראל שבחים ברחבי העולם על התמודדותה עם מגיפת הקורונה והמשרד גאה בפועלו ובצוותים המקצועיים והמסורים.
"מדינת ישראל הייתה הראשונה לזהות ולדווח על תופעת הלוואי של חיסוני mRNA - דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ופרסמה בשקיפות לציבור בישראל ובעולם. הדבר התאפשר בזכות מערכת הדיווח על תופעות לוואי של תרופות וחיסונים שקיימת במשרד הבריאות שנים רבות, עוד טרם מגיפת הקורונה, בה מדווחות תופעות הלוואי ע"י צוותים רפואיים ישירות למשרד הבריאות. יש לציין שמשרד הבריאות פעל בשקיפות לאורך כל הדרך אל מול הציבור ומקבלי ההחלטות, וכן פעל ופועל גם היום על מנת להמשיך ולעודד את התחסנות האוכלוסייה, זאת על מנת למנוע פגיעה משמעותית בבריאות הציבור וכן להציל חיים.
"הצוות לטיפול במגיפות מתכנס באופן קבוע על מנת לתת המלצות למשרד הבריאות, וחברים בו נציגים מבתי החולים, קופות החולים, מעבדות ועוד. מטבע הדברים, מאחר והיה מדובר במגיפה בסדר גודל עולמי, שהשפיעה על כל תחומי החיים של כל אדם בישראל ובעולם, הורחב הצוות על מנת לוודא שקיים ייצוג למגוון תחומים שהיו משמעותיים ביותר בקבלת המלצות בעת המגיפה. במבחן התוצאה גודל הצט"מ לא היווה מחסום אלא כוח, כאשר המלצות הצט"מ הובילו להחלטות הנכונות של משרד הבריאות, בצורה מהירה, מבוססת נתונים ויעילה, כך שההשוואה לוועדות אחרות שפועלות בעולם אינה מדויקת. בעקבות פעילות הצט"מ משרד הבריאות הישראלי היה הראשון בעולם לקבל החלטות קריטיות, מהירות ויעילות על סמך נתונים בזמן אמת".
הכישלון במערכת החינוך
"המשימות שהוטלו על משרד החינוך כללו גם פעולות שהמשרד לא הכירן, כדוגמת הפעלת מתווי החיסונים והבדיקות וניהול כולל של האירוע במערכת החינוך", כותב המבקר ומסביר שמשרד החינוך לא היה ערוך למשימות אלו - לא הייתה לו תוכנית פעולה שבה פורטו הפעולות שיש לבצע והוא גם לא תורגל בהפעלתן, לא קבע את בעלי התפקידים במשרד האחראים לביצוע המשימות, ואף לא הסדיר את ממשקי העבודה בינו לשותפים המרכזיים לטיפול במגפה - משרד הבריאות ומשרד הביטחון.
כישלון מדיניות החיסונים בתוך בתי הספר אותה דחף משרד הבריאות משתקף בנתונים: רק 9% מהתלמידים המחוסנים (4% מסך התלמידים), חוסנו בבתי הספר (זאת לעומת מעל 90% של חיסוני שגרה), כאשר רק 28% מבתי"ס השתתפו במתווי החיסונים של בני 5 - 11 באמצעות ניידות חיסון. כמו כן, מעל רבע מההורים ציינו כי בסביבתם היו הורים שתמיד או לעיתים קרובות דיווחו על ממצאי בדיקה שלילית, אף שהייתה חיובית; כ-80% מההורים לא הגישו הצהרות על תוצאות בדיקות האנטיגן במתווה "בודקים ולומדים"; כאשר 43% מההורים ציינו כי פעולות ההסברה שביצעו משרד החינוך ובתיה"ס שכנעו אותם במידה בינונית ומטה לאשר לילדיהם להתחסן.
זווית אחרת בביקורת התרכזה בתחנות הדיגום המוסדיות שהפכו לקריטיות לכל אזרח במדינת ישראל לצוך תפקוד וחיים רגילים. לפי הביקורת, בכ-70% מהתחנות שנבדקו לא הייתה הפרדה בתורים של הנבדקים - בין הנחשפים לבין המאומתים בעלי תסמינים ועוד, ולא הוצב שילוט מתאים, זאת, כאשר זמן ההמתנה לבדיקה ארך יותר משעה בממוצע. יתרה מזו, המבקר חושף כי ב-98% מהתחנות לא ביצע משרד הבריאות בקרה (רק 61 מתוך 730 תחנות שפעלו בממוצע באותה התקופה קיבלו ביקרות על ידי המשרד). כמו כן, בכ-40% מיישובי הפריפריה -שבהם מתגוררים יותר מ-10,000 תושבים לא הייתה תחנת דיגום בשלושת המועדים שנבדקו בינואר 2022 עד להפעלת המכרז החדש.
