משרד האוצר: עלייה של אחוז בנאסד"ק שווה למדינה חצי מיליארד שקל
משרד האוצר: עלייה של אחוז בנאסד"ק שווה למדינה חצי מיליארד שקל
על פי הכלכלנית הראשית באוצר, בשנת 2021 ההכנסות צפויות לעמוד על 403.5 מיליארד שקל, שהם 16.5 מיליארד שקל יותר מהתחזית הרשמית הקודמת. תחזית ההכנסות עודכנה בגלל גידול עצום בהכנסות ממסים, בין היתר בשל הגאות בשוקי ההון, בנדל"ן ובאקזיטים במגזר ההייטק
עכשיו זה רשמי, הכלכלנית הראשית באוצר פרסמה את התחזית העדכנית לשנת 2020, ובה מופיעה תחזית הכנסות המדינה העדכנית. בשנת 2021 ההכנסות צפויות לעמוד על 403.5 מיליארד שקל, שהם 16.5 מיליארד שקל יותר מהתחזית הרשמית הקודמת, ובשנת 2022 תחזית ההכנסות צפויה לעמוד על 411.1 מיליארד שקל, שהם 14.2 מיליארד שקל יותר מהתחזית הרשמית הקודמת. התחזית הזו לא מפתיעה, והיא למעשה נלקחה בחשבון בעת העברת התקציב. הגידול בצפי ההכנסות לשנת 2022 שימש למימון קופסת הקורונה בסך 10 מיליארד שקל שהוכנסה לתקציב ברגע האחרון.
תחזית ההכנסות ב-2021 עודכנה בגלל גידול עצום בהכנסות ממסים. ההכנסות ממסים נובעות באופן כללי מהצמיחה המשמעותית של המשק בשנת 2021, שצפויה לעמוד על 7.1%. באופן פרטני, ההכנסות הגבוהות נובעות מהגאות בשוקי ההון, בנדל"ן ובאקזיטים במגזר ההייטק. באוצר אומרים כי גידול של אחוז במדד הנאסד"ק מתואם עם גידול של חצי מיליארד שקל בהכנסות המדינה. הנאסד"ק צמח בשנת 2021 בכ-38%, לעומת ממוצע של 13% בחמש השנים שקדמו למשבר הקורונה.
העלייה הגדולה בהכנסות המדינה היא צדה המרנין של האינפלציה, שכן כשהמחירים של כל הדברים עולים, גם הכנסות המדינה עולות. ואכן, ההערכות הכלכליות הרווחות – אך הלא רשמיות - הן שמדינת ישראל תסגור את שנת 2021 עם צמצום ביחס החוב תוצר לעומת שנת 2020 שעמד על 72.4%.
הצמצום ביחס חוב תוצר נובע משלושה גורמים עיקריים: הראשון הוא צמיחה גדולה בתוצר הנומינלי, שנובעת מהתאוששות המשק ואינפלציה שתביא לגידול בהכנסות המדינה. השני הוא תקציב שמרני שלא מגדיל את הגירעון באופן משמעותי, וגם הוא לא ינוצל במלואו עד לסוף 2021. השלישי הוא ייסוף השקל ששוחק את חלק החוב הדולרי, ומביא לירידה של כאחוז תוצר בחוב הממשלתי.
