בגלל המכוניות: שיעור הצמיחה ברבעון השלישי - 2.4% בלבד
בגלל המכוניות: שיעור הצמיחה ברבעון השלישי - 2.4% בלבד
הציפיות בשוק היו לשיעור צמיחה של יותר מ-3%; הנתון המאכזב נובע בין השאר מהירידה ביבוא מכוניות; הצריכה הפרטית עלתה ב-0.7% בלבד; נקודת האור: זינוק של 15% בהשקעה בנכסים קבועים
נתוני צמיחה מאכזבים: כלכלת ישראל צמחה ב-2.4% בלבד ברבעון השלישי לעומת הרבעון הקודם, וזאת לאחר זינוק של 13.7% ברבעון השני (חישוב שנתי מנוכה עונתיות), כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטסטיקטה (הלמ"ס). תחזיות האנליסטים היו לצמיחה של 3%-5%. הצמיחה לנפש עמדה על 0.5% בלבד.
מדובר בנתונים נמוכים, בהתחשב בכך שביולי-ספטמבר המשק היה "פתוח" וכמעט ללא מגבלות.
שיעור הצמיחה המאכזב נובע בין השאר מהירידה שנרשמה ביבוא מכוניות; בלמ"ס מזכירים כי על אף שמכוניות הנוסעים אינן מיוצרות בארץ (ולכן אינן אמורות לתרום לתוצר), המסים על היבוא בכלל ועל מכוניות הנוסעים בפרט הם כן חלק מהתמ"ג, וכך הירידה במסים על היבוא תרמה לירידת התוצר. ולראיה, התמ"ג ללא מסים נטו על היבוא (שאינו כולל את השפעת הירידה ביבוא כלי הרכב), עלה ב-3.5% בחישוב שנתי, כלומר יותר מהצמיחה הכללית.
יבוא הסחורות והשירותים עלה ב-2.7%, בחישוב שנתי, ברבעון השלישי (למרות הירידה ביבוא מכוניות). שינוי זה משקף ירידה של 11.8% ביבוא השירותים למעט שירותי התיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות זינק ב-30.7% בחישוב שנתי
בצד הביקושים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי עלתה בשיעור נמוך של 0.7%, בחישוב שנתי. כאשר מנכים מההוצאה לצריכה פרטית את המוצרים בני-קיימא (כלומר, רכישת מכוניות הנוסעים) היא דווקא זינקה בכ-5%. כתוצאה מכך, הצריכה הפרטית לנפש ("רמת החיים") ירדה ב-1.1% ברבעון השלישי לעומת הרבעון השני, וזאת לאחר עליה חדה של 31.3% בחישוב שנתי ברבעון השני (כאמור - בגלל המכוניות).
בולטת במיוחד העלייה בצריכה הפרטית שוטפת לנפש, שעמדה על כ-7% (מזון, משקאות וטבק, שירותים אישיים, דיור, דלק, חשמל, מוצרי תעשייה לצריכה שוטפת). גם הצריכה הפרטית של מוצרים בני-קיימא למחצה לנפש (הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) עלתה ברבעון השלישי בשיעור מתון יחסית: כ-3%, כאשר בולטת במיוחד הירידה בשיעור 9% בסעיף הלבשה והנעלה. בעקבות הירידה ברכישת מכוניות, צנחה הצריכה של מוצרים בני-קיימא לנפש ב-18.5%.
היות וברבעון השלישי לא היה תקציב, והממשלה פעלה לפי תקציב המשכי (1 חלקי 12), הצריכה הציבורית ירדה ב-2.3% לעומת הרבעון השני. באותם חודשים גם ירדו ההוצאות בגין קורונה: הצריכה האזרחית עלתה ב-0.9% בלבד, כאשר דווקא הצריכה הביטחונית זינקה ב-14.4%, בעיקר על רקע עלייה משמעותית ביבוא הביטחוני.
ואולם לא הכל פסימי: ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים, בציוד ובכלי תחבורה) - גורם מכריע בצמיחה ארוכת הטווח - עלתה ברבעון השלישי בשיעור שנתי נאה של כ-15%. יש להביא בחשבון שהרכישות של חברות הלסינג נרשמות כ"השקעה". לפיכך, אותה עלייה של 15% בהשקעות במשק כוללת בתוכה צניחה חדה של יותר מ-68% בהשקעות בכלי תחבורה יבשתיים (הירידה ברכישת מכוניות). דווקא ההשקעות וההשקעות בענפי ה-ICT (ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) זינקו ב-20.7% בחישוב שנתי. ולא פחות חשוב, בעיקר לרוכשי הדירות: ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-13.5%. ההשקעה בבנייה שלא למגורים טיפסה ב-6.4%.
יחד עם ההשקעות במשק, בלט במיוחד בתרומתו לצמיחה יצוא השירותים: זה עלה ברבעון השלישי ב-2.5% בחישוב שנתי; יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וחברות הזנק ירד ב-5.9% בחישוב שנתי. יצוא הסחורות מענפי התעשייה למעט יהלומים ירד ב-5.3% בחישוב שנתי. סך כל יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-7.5%.
שיעור צמיחת התמ"ג של ישראל ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל ב-2020 עמד על 5.9% - נתון נאה לעומת שאר מדינות ה-OECD. לשם השוואה, בארה"ב נתון זה עמד על 4.9%, באוסטריה - על 4.8%, בגרמניה על 2.7% ובספרד - על 2.5%.
