סכר הסבירות נפרץ בשיטפון של חוקים הזויים ונקמניים
סכר הסבירות נפרץ בשיטפון של חוקים הזויים ונקמניים
ממינוי שלושה סגנים לרה"מ ועד ביטול הוועדה למינויי בכירים: הצעות החוק שהוגשו אתמול, רגע לפני יציאת הכנסת לפגרה ומיד לאחר ביטול עילת הסבירות, הן מתריסות, מסוכנות, וחלקן נוסחו רק כדי להכניס אצבע בעין למתנגדי הקואליציה
תמונת הניצחון שפרסם שלשום בטוויטר סגן יו"ר הכנסת ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד) דקות ספורות לאחר אישור החוק לביטול עילת הסבירות בקריאה השנייה והשלישית, מבטאת את עמדת הקואליציה: "אנחנו ניצחנו". ואטורי שם ידו על כתפו של שר המשפטים יריב לוין, ובין היתר נראים שמחים עם חיוך גדול: שר התקשורת שלמה קרעי, שרת התחבורה מירי רגב, שרת ההתיישבות אורית סטרוק, ח"כ אריאל קלנר ועוד.
1 צפייה בגלריה
חברי כנסת מהקואליציה בצילום עצמי שפרסם בטוויטר ניסים ואטורי. חוגגים במליאה את אישור ביטול עילת הסבירות
(צילום מסך: טוויטר)
זכותם של השרים והח"כים להצטלם במליאה מחייכים לאחר שהעבירו חוק כלבבם. אבל העלאת התמונה של הח"כים עם החיוך הרחב לאחר העברת חוק שקרע את העם לשנייםוכשברחובות רבבות מפגינים - מהווה התרסה ואצבע בעיני ציבור המתנגדים. הליכוד והקואליציה לא גילו רוחב לב או אחווה של מנצחים גם בהצעות החוק הפרטיות שהונחו ביום שני על שולחן הכנסת שיוצאת היום לפגרת הקיץ, שממנה תחזור רק באמצע אוקטובר. כלומר, הצעות החוק הללו יעלו לדיון רק לאחר החגים, ובכל זאת, חברי הקואליציה מיהרו להניח אותן על מנת ליהנות מספירת הימים הנחוצים גם בפגרה.
כל הצעת חוק פרטית מונחת בכנסת במשך 45 ימים לפני העלאתה להצבעה בקריאה הטרומית. ימי הפגרה נחשבים למניין ימי הספירה, ואת הצעות החוק שהוגשו שלשום ברגע האחרון ניתן יהיה להעלות להצבעה מיד עם פתיחת כנס החורף של הכנסת.
חלק מהצעות החוק שהוגשו בימים האחרונים הן הזויות ושנויות במחלוקת. לאחר הכרזתו של הליכוד במו"מ הקואליציוני לפני 10 חודשים על הכוונה לבטל את נבחרת הדירקטורים - מקרבה נבחרים מועמדים כחברי דירקטוריון בחברות הממשלתיות - נמשכת בקצב מהיר הגשתן של הצעות חוק פרטיות שיאפשרו מינויים פוליטיים בחברות הממשלתיות.
ח"כ אושר שקלים (הליכוד) הגיש שלשום הצעת חוק שתאפשר מינויים לחברות הממשלתיות של חברי מרכז מפלגה. חוק החברות הממשלתיות קובע שמי שיש לו זיקה אישית או פוליטית לשר משרי הממשלה - הוועדה לבדיקת מינויים לא תמליץ על מועמדותו כדריקטור, לרבות בתפקידים ניהוליים אחרים בחברה, אלא אם יש לו כישורים מיוחדים או נסיבות מיוחדות המצדיקות את מינויו. כעת מציע שקלים לדלג על הפרשנות שלפיה מי שהוא חבר במרכז מפלגה נחשב כפסול לכהונה מחמת "זיקה אישית או פוליטית". לפי הצעתו, גם חברים בכל מוסד פנים מפלגתי יוכלו להיבחר כדירקטוריונים בחברות הממשלתיות "מבלי שחברותם במוסד המפלגתי תהיה להם לרועץ". שקלים הסביר כי "מדובר בציבור לא קטן של אנשים שבחרו לקשור את עצמם לעשייה ציבורית, רבים מהם עוסקים בניהול, מה שלא נחשב לכישורים מיוחדים, ואין כל הצדקה לקפח אותם בגלל זיקה שלמעשה לא קיימת".
חברו לסיעה ח"כ אביחי בוארון הלך צעד אחד קדימה כשהניח שלשום על שולחן הכנסת הצעת חוק לביטול הוועדה למינויי בכירים, והחלפתה בוועדה פוליטית שבה לקואליציה יהיה רוב אוטומטי. לפי הצעתו, בוועדה למינוי בכירים יכהנו ראש האופוזיציה ויושבי ראש של ועדות הכנסת: חוץ וביטחון, חוקה, כספים, פנים וביקורת המדינה. מבין ששת החברים המוצעים בוועדה ארבעה הם מקרב חברי הקואליציה - ראשי ועדות חוץ וביטחון, חוקה, פנים וכספים. עוד מוצע כי לאחר המלצת השר למינוי ובחינת היועץ המשפטי לממשלה יובא המינוי בפני ועדה ייעודית בכנסת ולאחר אישור המינוי בוועדה הוא יובא סופית לאישור הממשלה.
כיום הוועדה למינוי בכירים שבראשה עומד המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין מתבקשת לאשר את בקשת רה"מ והשרים למינוים של בעלי משרות בכירות: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב השב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. בוארון מציין בהסברים להצעת החוק כי "נוהג זה הוא מיותר ומסורבל ועלול לסכל ללא צורך וללא מבחן ציבורי משמעותי את החלטות הדרג הנבחר. במקום המנגנון הקיים מוצע להתקדם לעבר מצב של שימועים פומביים בכנסת כדוגמת השימועים המתקיימים בסנאט של ארה"ב לשלל של מינויים משמעותיים בשירות הציבורי".
בהנחה שהצעת החוק של בוארון תתקבל כבר בכנס החורף, אזי הפוליטיקאים הם שיאשרו את מינוי הרמטכ"ל, הנגיד ותפקידים נוספים. על רקע הביקורת החריפה שמתח באחרונה יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) על בנק ישראל, והשלכות העלאת הריבית על ידי הנגיד על נוטלי המשכנתאות - ייתכן שהוא זה שיאשר בתחילת 2024 את מינוי הנגיד הבא, בהנחה שהצעת החוק תתקבל.
ועוד בהעמקת הפוליטיזיציה: ח"כ עו"ד חנוך מילביצקי (הליכוד) הגיש שלשום הצעת חוק שתקנה לשר המשפטים את הסמכות לקבוע את גובה דמי החבר שישלמו חברי לשכת עורכי הדין. המשמעות היא התערבות של שר המשפטים בהתנהלותו של איגוד מקצועי. זהו לא ניסיון ההתערבות היחיד של מילביצקי בפעילותה של לשכת עורכי הדין. לאחר שעו"ד עמית בכר, שיצא נגד חוקי ההפיכה המשטרית, נבחר כראש לשכת עורכי הדין, מבקשים בכנסת לקדם את הצעת החוק שהגיש מילביצקי לביטול לשכת עורכי הדין. היא אמורה לקבל את אישור המחוקק בכנס החורף.
מתברר שהמשפטנים בשירות הציבורי, ולא רק עורכי הדין, נמצאים על הכוונת של חברי הכנסת. ח"כ אביחי בוארון הגיש הצעת חוק שמטילה צינון של 5 שנים בטרם מינוים של שופטים לתפקידי יועמ"ש ופרקליט המדינה. הסיכוי לחקיקתה גבוה.
חברי הכנסת רוצים להגביר את מעורבותם גם בשוק התקשורת. לאחר הרפורמה בשידורים שעליה הכריז באחרונה שר התקשורת שלמה קרעי הגיש שלשום ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) הצעת חוק שלפיה הדו"ח הכספי השנתי של תאגיד השידור הציבורי יועבר לדיון בוועדת הכלכלה. בהנחה שהצעת החוק תתקבל, אזי הח"כים יוכלו לנזוף בראשי התאגיד אם מדיניות הסיקור שלו אינה נראית להם.
ועוד הצעת חוק מתריסה: ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) מבקש לקבוע שאישור מעצר מינהלי יחייב אישור של הקבינט המדיני ביטחוני. אך שרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית צפויים להערים קשיים. סוכות גם הגיש שלשום חוק להכרזה על הפרת הסכם מדיני על ידי ועדת חוץ וביטחון, שיוכל בקלות לצאת נגד ההסכם עם הרשות הפלסטינית.
בנוסף, לנוכח הכוונה למנות את ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) כסגן שר במשרד ראש הממשלה, מציע חברו לסיעה יצחק קרויזר לאפשר מינויים של שלושה סגני שר במשרד רה"מ. היום מותר רק שניים ואלה כבר מכהנים.הצעת חוק יסוד לימוד התורה שנועד לקבע את מעמד לימוד התורה, בעיקר לצורך פטור אברכים מגיוס, אומנם חקיקת החוק כלולה בהסכם הקואליציוני אבל בליכוד הודיעו אתמול כי היא לא תקודם.
