הנגיד: אם הפיחות יימשך ייתכן שיהיה צורך בעוד העלאות ריבית, על הממשלה להשיב הוודאות
הנגיד: אם הפיחות יימשך ייתכן שיהיה צורך בעוד העלאות ריבית, על הממשלה להשיב הוודאות
פרופ' אמיר ירון בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה: "על כל אחוז פיחות בשקל, המחירים עולים ב-0.2%. יש לנו אינפלציה עודפת של לפחות 1%"; לדבריו, לאי הוודאות יש מחיר כבד: "זה לא אומר שביום אחד העולם יפסיק לסחור עם ישראל, אבל אנו רואים ירידה בגיוסי ההייטק בהשוואה בינלאומית"
"הוועדה המוניטרית אמרה שהריבית נמצאת בסביבה מרסנת, אך חשוב להדגיש כי כל זה רק אם לא יהיו שינויים מהותיים בסביבת האינפלציה. אנחנו חווים פיחות בשקל, אם המגמה הזו תימשך, ייתכן ויהיה צריך בהמשך ההידוק המוניטרי" - כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה המתקיים בירושלים.
מאחורי הניסוח המנומס של הנגיד מצוי כתב אישום חריף נגד הממשלה שמשאירה על השולחן את הרפורמה המשטרית. בהמשך דבריו הקדיש הנגיד זמן רב בכדי לבסס את הטענה כי קיים 'פיחות עודף' בישראל. כלומר, השקל נחלש בגלל גורמים מקומיים ולא בגלל גורמים גלובליים. "שער החליפין החזוי היה אמור להיות כ-3.3 שקלים, אך בפועל הוא עומד על 3.7 שיש לנו היום. כדי להיות שמרנים ולא להסתכל רק על נתוני הקצה, נגיד שיש לנו 10% של פיחות עודף. התמסורת של הפיחות לאינפלציה היא 20%, כלומר, על כל אחוז פיחות, המחירים עולים ב-0.2%. יש לנו אינפלציה עודפת של לפחות כאחוז".
הנגיד קרא "למקבלי ההחלטות להשיב את היציבות והוודאות", והבהיר כי "הוא מברך על כל השקעה שמגיעה לישראל כמו ההשקעה של אנבידיה בישראל, אך חשוב לדעת שלהמשך אי הוודאות יש מחירים כבדים. זה לא אומר שביום אחד העולם יפסיק לסחור עם ישראל, אבל אנו רואים ירידה בגיוסי ההייטק בישראל בהשוואה בינלאומית".
הנגיד התייחס גם לתקציב המדינה ואמר "מסגרת התקציב אחראית, ומגיע לכך קרדיט לבנק ישראל וגם לשר האוצר שעמד מול לחצים", אך בכך הסתיימו המחמאות של הנגיד על התקציב. בנוגע להרכב התקציב אמר הנגיד: "אם מסתכלים על תמהיל התקציב נעדרים ממנו מחוללי צמיחה, ואולי אפילו להפך". ירון הבהיר כי עיקר הביקורת שלו קשורה לכך שהתקציב לא פעל לשילוב אוכלוסיות כמו נשים ערביות וגברים חרדים בשוק העבודה. הנגיד חזר על דבריו מנאום ב-2019 כי אי שילוב החרדים בכלכלה עשוי להביא לכך כי בעתיד יהיה צורך בהעלאות מסים אגרסיביות רק בכדי לשמור על אותה רמת שירותים. ירון הדגיש כי "גם מבחינה נורמטיבית חשוב לדאוג שיהיה שוויון בכל חלקי האוכלוסייה, וכל ילד וילדה בישראל יוכלו לבחור לצאת ולהשתכר בשכר גבוה".
בנוגע להשקעות בתשתיות, אמר הנגיד: "האוצר השקיע את מה שניתן בהינתן התכנון הקיים, אך זה לא סוד שבישראל יש פער משמעותי בהון פיזי. הדרך לייצר ודאות ותכנון מספיק היא על ידי הקמת קרן חוץ תקציבית לתשתיות תחבורה שתנוהל באמצעות מועצה פיסקלית". מדובר בהמלצה שבנק ישראל חוזר עליה שוב ושוב, איך היא נדחית על ידי האוצר, ועל כך אמר הנגיד: "אנחנו נמשיך להגיד זאת, לקח לנו שמונה שנים לשכנע להנהיג בישראל מס הכנסה שלילי, ובסוף זה קרה".
חלק מרכזי בנאום של הנגיד עסק בהתמודדות עם הביקורת על העלאות הריבית של בנק ישראל. הנגיד התייחס לטענה לפיה העלאות הריבית של בנק ישראל לא סייעו למתן את האינפלציה ואמר: "זה כמו דיאטה, קשה להוריד דווקא את הקילוגרמים האחרונים. קל יותר להוריד את האינפלציה מ-10% ל-5% מאשר מ-5% ל-2%. בנוסף, צריך לזכור כי האינפלציה שירדה בארה"ב היא בעיקר זו של האנרגיה שמלכתחילה לא היתה גבוהה בישראל. ואת אינפלציית הליבה שנובעת ממחירי השירותים קשה יותר להוריד".
כמו כן חזר הנגיד על כך שהאינפלציה פוגעת דווקא בחלשים ואמר: "יש שני סוגי אנשים בישראל, אלו שצריכים הסבר למה יציבות מחירים וזה חשוב, ואלו שהיו בוגרים בשנות ה-80 בתקופת האינפלציה". הנגיד הסביר כי אינפלציה פוגעת דווקא באוכלוסיות שחלק משמעותי מההכנסה שלהן קשיח ומופנה לצריכה פרטית. בנוסף, הנגיד הציג סימולציה המלמדת כי לאורך זמן אינפלציה גבוהה מאוד מביאה להתייקרות חדה יותר במשכנתאות מאשר העלאות הריבית.
בנוגע לתמונת המשק הכללית, אמר הנגיד: "את מצב המשק כעת נכון לתאר כעת במילה אחת 'מורכב'", כך "מצד אחד אנו חווים רמת פעילות כלכלית גבוהה, המשק מעל קו המגמה כבר שנה וחצי. אנחנו נמצאים במקום טוב יותר ממה שציפינו בגלל ההשקעה ויצוא השירותים. שוק העבודה נמצא במצב הדוק. מאידך. יש אינדיקטורים שמעידים על התמתנות בפעילות. שיעור המשרות הפנויות ירד מעט, הפעילות בשוק הנדל"ן – רכישת דירות והיקף נטילת המשכנתאות – יורדת, יתרת האשראי בבנקים לעסקים הקטנים מצטמצם, כך שיש סימני התמתנות".
הנגיד התייחס גם לכך שהמערכת הבנקאית הציגה רווחים גבוהים בגלל האינפלציה והעלאות הריבית, הנגיד אמר כי התופעה מוכרת בספרות הכלכלית. אך הוא מצפה שהמערכת הבנקאית תגלגל את עליות הריבית לצרכנים. הנגיד התמקד בחצי טריליון השקלים שנמצאים בחשבונות עובר ושב של הצרכנים שאינם נושאים ריבית ואמר "על הבנקים להתנהג בהוגנות ובחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, עליכם להאיר את עיני הלקוחות ולהציע להם פקדונות נושאי ריבית, ככל שהמערכת הבנקאית לא תעשה זאת בעצמה, לא נהסס להטיל את החובה הזו בעצמנו על הבנקים".
