ראיון"גדל בעולם דור שלם של אנשים עם טראומה"
ראיון
"גדל בעולם דור שלם של אנשים עם טראומה"
"אם לא נשתמש בלמידה חברתית אנחנו בדרך ללכת לעזאזל", אומרת פרופ’ קימברלי שונט רייכל, מומחית בינלאומית ללמידה חברתית ורגשית. תקופת הקורונה עלולה לגרום לילדים נזק ארוך טווח ותשפיע על יכולתם להתחבר לאחרים, מזהירה מי שתשמש מדענית בתחרות של עמותת בוגרי 8200 לפיתוח אפליקציות לכישורים חברתיים
פרופ’ קימברלי שונט רייכל מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו, מומחית עולמית ללמידה חברתית ורגשית, אומרת ש”משבר הקורונה יצר מלבד ההרס הכלכלי גם בעיות נפש קשות. קראתי דו”ח שיש עלייה של 51% בניסיונות התאבדות בקרב בני נוער. מחקר אחר מחקר מגלים עלייה בבידוד חברתי, בדיכאון ובמתח. אנחנו יודעים שמתח גבוה מאוד ורעיל יכול לגרום לילדים נזק ארוך טווח למוח”.
והיא מוסיפה בנימה מודאגת: “אם לא נשלב במערכות חינוך בעולם למידה חברתית ורגשית אנחנו בדרך ללכת לעזאזל, כלומר העתיד יהיה נורא. יהיו השלכות ארוכות טווח של אזרחים שלא יכולים לעבוד ביעילות, לא יוכלו לנהל מערכות יחסים מוצלחות, ולא יהיו אנשים שמחים. אנחנו יודעים שרבות מבעיות הנפש שמתחילות בילדות ממשיכות לבגרות. חייבים להכפיל את המאמץ לשילוב למידה חברתית ורגשית. זו צריכה להיות עדיפות ראשונה בבתי ספר בכל העולם. אנחנו יודעים שילדים לא יכולים ללמוד אם הם מתוחים ואנחנו יודעים שהם מתוחים”.
קימברלי שונט רייכל (63)
נשואה + 2
מתגוררת בשיקגו
פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת אילינוי בשיקגו, מתמחה בלמידה חברתית ורגשית
•
עבודה קודמת: פרופסור במחלקה לחינוך ויעוץ חינוכי באוניברסיטה של קולומביה הבריטית, קנדה
•
עוד משהו: זכתה במדליית יאנוש קורצ’ק לקידום זכויות ילדים בקנדה ב־2021
•
למידה חברתית ורגשית (Social emotional learning, או בקיצור SEL) היא למידה המשלבת הכשרה לכישורים חברתיים ורגשיים כמו מודעות עצמית, שיתוף פעולה, איתור חסרונות ויתרונות, ניהול מתח ורגשות, פתרון קונפליקטים, יכולת להציג עמדות ולהקשיב לעמדות של אחרים, ועוד. היא מזכירה את השיח הרווח בעולם החינוך ובשוק העבודה על הצורך בהכשרה לכישורי המאה ה־21 שהם בדיוק הכישורים האלה. דומה שההבדל העיקרי הוא שבדיבור על למידה חברתית ורגשית הדגש הוא על הרווחה הנפשית של הפרט, ובשיח על כישורי המאה ה־21 הדגש הוא על התועלת הכלכלית למשק.
אז אנחנו עומדים בפני דור אבוד?
“יכול להיות. אם לא נשים את הבריאות והרווחה הנפשיים של התלמידים בעדיפות ראשונה במערכת החינוך בעולם בדרך שלא נהגנו בעבר, אם נמשיך להעביר לתלמידים תחושה של אובדן שליטה — יהיה דור שלם של אנשים צעירים עם טראומה שיכולים להעביר את הטראומה לדורות הבאים בתורשה גנטית. חלק מהתלמידים הגיבו למשבר הקורונה כמו למלחמה או לאסון טבע וזו האחריות שלנו לעזור להם. אני מודאגת. דיברתי עם מורים רבים עבור המחקרים שלי. הם אומרים שהם רואים תלמידים נכנסים לקרבות פיזיים כמו שהם לא ראו מעולם בעבר. הם רואים יותר חוסר בגרות השנה. מה שתלמידים איבדו בשנתיים של המגפה מלבד למידה זה את הסוציאליזציה, את היכולת להתחבר עם אחרים ולנהל קונפליקט”.
1 צפייה בגלריה
פרופ' קימברלי שונט רייכל: “השלכות ארוכות טווח של אזרחים שלא יכולים לעבוד ביעילות, לא יוכלו לנהל מערכות יחסים מוצלחות, ולא יהיו אנשים שמחים"
(צילום: Arleigh Reichl)
איך המתבגרים של היום שונים מאלה שגמרו תיכון לפני שנתיים?
“אני מעריכה שהם יותר מלאי מתח. בהתחשב במגפה ובמתח הרעיל לכל רוחב העולם, הם מפחדים. אין להם פעילות בית ספר. שאלנו במחקר תלמידים מה חסר להם ביותר בסגרים. הם ענו שטיולים ומסיבות כיתה. כשאנחנו מבוגרים אנחנו לא זוכרים בהכרח מבית הספר את כיתת המדע. אני, למשל, זוכרת שנסעתי לספרינגפילד אילינוי בטיול כיתה. תלמידים איבדו כל כך הרבה ניסיונות מהסוג שמעצב אותנו ואחר כך אנחנו זוכרים אותם”.
ומה עם המורים?
“אני חושבת שיהיה משבר בחינוך כי נראה המון מורים עוזבים את המקצוע. 40% מהמורים בקנדה אומרים שיעזבו את המקצוע מוקדם יותר ממה שהתכוונו בגלל הקורונה. יש גם מחקר בארה”ב שצפוי מחסור במורים. אנחנו מדברים על המתח של התלמידים אבל תחשוב על מורים שמנסים להתמודד גם עם הלמידה מרחוק וגם עם הילדים שלהם. אני לא יודעת איך הם עושים את זה. מורים עובדים כל כך קשה. על פי מחקרים, הוראה הוא אחד המקצועות עם המתח הקשה ביותר יחד עם סיעוד, מעל רופאים. הפתרון הוא להתחיל להכניס למידה חברתית ורגשית להכשרת מורים. אז יהיה פחות סיכוי שיעזבו את המקצוע. כי יהיו להם כישורים לנהל את המתח שלהם, ליצור אווירה בכיתה שבה תלמידים רוכשים כישורים חברתיים ורגשיים, ההוראה תהיה יותר כיף ופחות מתוחה ויהיו פחות בעיות התנהגות”.
אב־טיפוס לעולם
שונט רייכל משמשת כמדענית הראשית של תחרות האפליקציות החדשה של עמותת בוגרי 8200, SEL Challenge, העוסקת בפיתוח פתרונות דיגיטליים לשילוב למידה חברתית ורגשית.
מה את מצפה מהתחרות?
“כשיוזמי SEL Challenge פנו אליי, התרגשתי מאוד שישראל תהיה המקום הראשון שעושה את זה ומשלב למידה חברתית ורגשית במערכת החינוך שלו. הרבה פעמים רואים תוכנית של למידה חברתית ורגשית פעם בשבוע, אבל ישראל משלבת אותה בתוכנית הלימודים. זו מדינה קטנה. כמה זמן כבר לוקח לנהוג מצד אחד לשני? מה שכל כך מרגש הוא שבגלל הגודל, מערכת החינוך יכולה לעשות הרבה עבודה בזמן קצר, להוביל יוזמות בכל הארץ ולהיות אב־טיפוס לעולם - איך מדינה יכולה לשלב למידה חברית ורגשית בחינוך”.
כלומר את מצפה שנהיה אב־טיפוס לניסוי בלמידה חברתית ורגשית כמו שהיינו בנושא החיסונים לקורונה?
“בדיוק, להיות המנהיגים. הכישורים החשובים ביותר שיש להקנות לילדים כדי שיצליחו כמבוגרים זה לא מתמטיקה או מדעים אלא איך לנהל את המתח שלהם, איך לחוש אמפתיה, איך לפתור קונפליקטים, איך לקבל החלטות אחראיות, איך לזהות את הרגשות שלהם, להיות מודעים ליתרונות ולחסרונות שלהם, איך להיות אופטימיים. המדע מגלה לנו שהכישורים החברתיים והרגשיים הם מנבאים טובים יותר של הצלחה בחיים והישגים לימודיים. אלה גם הכישורים שייצרו קהילה מצליחה כלכלית. יש מחקר של הפרופסורית לפסיכולוגיה טרי מופיט שעקב אחרי ילדים עד הבגרות, ומצא שילדים שיש להם כישורים חברתיים ורגשיים ויש להם שליטה עצמית, היו טובים יותר בניהול ענייניהם הפיננסיים והיו להם הרגלי עבודה טובים יותר”.
אבל האם זה לא מפריע לפעילות הלימוד בבית הספר?
“המדע מראה שתלמידים שלימדו אותם כישורים חברתיים ורגשיים, הם לא רק נחמדים יותר, גם יש להם פחות בעיות התנהגות ויותר מוטיבציה בלימודים, וזה מעלה את הישגים שלהם בלימודים. מחקר רחב של פרופ’ יוסף דורלאק מאוניברסיטת לויולה בשיקגו הראה שתלמידים שיש להם כישורים חברתיים ורגשיים טובים מקבלים ציונים גבוהים ב־11 נקודות. כלומר, זה גם מגדיל את הצלחת בית הספר. זה שניים במחיר אחד. מחקר אחר מחקר מוכיח את זה”.
ובכל זאת, את מבקשת שנקדיש לזה זמן על חשבון שיעורים שיכולים להקנות ידע חשוב.
“מחקר שאני באמת אוהבת מראה שלילדי גן שעברו תוכניות של הקניית כישורים חברתיים ורגשיים כילדים יש סיכויים טובים יותר לסיים תיכון ותואר אקדמי, למצוא תעסוקה יציבה, להתנדב בקהילה, ולבחור. אני אוהבת את הרעיון שאם רוצים ליצור חברה דמוקרטית, צריך להקנות לתלמידים כישורים חברתיים ורגשיים”.
להציל את העולם ביחד
כשהיא נשאלת איך כלי טכנולוגי כמו אפליקציה יכול להקנות כישורים חברתיים ורגשיים, משום שזה נשמע כמו שני עולמות מנוגדים, היא משיבה בדוגמה.
“כישורים חברתיים מתפתחים בכיתות שבהן תלמידים מרגישים בטוחים ומקבלים סיוע. המדע אומר שאנחנו לומדים טוב יותר כשאנחנו במצב רוח טוב. יש סיכוי טוב יותר שנזכור דברים, שנהיה יצירתיים. אם אנחנו במתח, קשה לנו ללמוד. תחשוב על מצב שלמורים תהיה אפליקציה שתאפשר להם לשאול איך אתה מרגיש עכשיו ולמה אתה מרגיש כך. אם המורים יבינו שכל התלמידים במתח גדול, אז הם יידעו שזה לא הזמן לתת מבחן במדע כי התלמידים לא יצליחו. במקום זה הם יעשו פעילות שמפחיתה מתח, אולי מיינדפולנס, אולי לצאת לטבע. ואז הם יחזרו ויעשו את המבחן במדע”.
והיא מדגישה: “שיתוף פעולה זה עוד כישור חברתי רגשי — לדעת להקשיב לנקודות מבט אחרות, לדעת איך לשתף את נקודת המבט שלך בדרך שמכבדת אחרים. אלה כישורים כל כך חשובים. דוגמה אחרת לאפליקציה היא לתת לתלמידים משחק מחשב שבו הם צריכים לעזור להציל את העולם. במשחק הם ילמדו שרק ביחד ומתוך שיתוף הפעולה הם יכולים לפתור את הבעיה, כי אף אחד לא יכול לפתור את הבעיה רק בעצמו”.
מה את משיבה לטענות של מבקרי הלמידה החברתית והרגשית שאומרים שהתפקיד של המורים זה לחנך ולהעביר ידע ולא להיות מטפלים?
“אני משיבה שכשתלמידים מרגישים שהם במקום בטוח ויש להם מורים תומכים, הם יכולים להוציא מעצמם את הטוב ביותר”.
את מצפה שמערכות חינוך בעולם ישקיעו בלמידה חברתית ורגשית לא מעט כסף?
“מחקר על הערך הכלכלי של למידה חברתית ורגשית מגלה שכל דולר שמושקע בלמידה חברתית ורגשית מחזיר 11 דולר למשק. זה אומר למשל פחות שהייה בבתי חולים. אנשים חיים יותר. עשינו מחקר על נערים שמתנדבים. אחרי עשרה שבועות התנדבות פעם בשבוע הכולסטרול ואחוזי השומן בגוף ירדו. תחשוב על דור עם הרבה פחות התקפי לב”.
את מוזמנת באפריל לייעץ בשדרות, שמיוחדת בשילוב של טראומות הטילים והמגפה. מה את חושבת על המצב בעיר?
“בשדרות מתמקדים ברווחה נפשית של המבוגרים, כי כדי לעזור לילדים לפתח את הכישורים החברתיים והרגשיים צריכים מבוגר שיש לו הכישורים. צריכים שהמבוגרים יוכלו לנהל את המתח שלהם, יידעו לשתף פעולה, יידעו לזהות את היתרונות והחסרונות שלהם. אם באמת רוצים לעזור לילדים, מתחילים בלעזור למבוגרים”.
