בלעדימחקר: מעל חצי מהצעירים הערבים אינם עובדים
בלעדי
מחקר: מעל חצי מהצעירים הערבים אינם עובדים
למרות היציאה המהירה של המשק ממשבר הקורונה, שיעור התעסוקה של הצעירים הערבים עומד על 47% בלבד. מחקר של מכון אהרן קובע שסיבה מרכזית לכך היא פער המיומנויות ההולך וגדל משוק העבודה
שיעור התעסוקה של ערבים צעירים עומד על פחות מחצי (47%) וכמעט שלא עלה לאחר משבר הקורונה. זו קריסה דרמטית מ-61% ב-2017. חמור מכך - מעל ל-90% מהצעירים הערבים שאינם עובדים ואינם לומדים דיווחו שהם לא מחפשים עבודה. כך עולה ממחקר של ראש המחקר למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן של אוניברסיטת רייכמן, ד"ר מריאן תחאוכו, וכן חוקרות המכון ד"ר טלי לרום וסבאא ג'באלי-סירחאן. המחקר מבוסס על סקרי כוח אדם המפורטים של הלמ"ס.
לצעירים היהודים יש מסלולי מעבר ברורים מנעורים לבגרות, שכוללים את הצבא או הישיבה. לצעיר הערבי אין מסלול כזה. בניגוד לעבר, הצעירים הערבים אינם מוכנים להסללה למקצועות הבנייה. תחאוכו מסבירה ש"זו עבודה שתדרוש מהם סגנון חיים שהם לא מעוניינים בו".
הירידה בשיעור התעסוקה של הגברים העריבם ובייחוד הצעירים החלה לפני משבר הקורונה. מהמחקר עולה ששיעור התעסוקה של צעירים ערבים בני 18-24 עמד על 61% ב-2017, וירד ל-52% בתחילת 2020 עוד לפני המשבר. הוא הגיע לשפל של 39% ברבעון השני של 2021 (אחרי הסגר השלישי של הקורונה) ולמרות היציאה המהירה מהמשבר, עלה רק עד 47%-48% ברבעון הראשון של 2022. זאת, לעומת 72% אצל צעירים יהודים לא חרדים. אצל צעירות ערביות בגיל זה שיעור התעסוקה עמד ברבעון הראשון של 2022 על 27%, אבל זה דומה לשיעור התעסוקה שלהן ב-2017 שעמד על 26%
2 צפייה בגלריה
ד"ר מריאן תחאוכו. עבודה בבניין "תדרוש מהם סגנון חיים שהם לא מעוניינים בו"
(צילום: אוראל כהן)
החוקרים מציינים שאם הירידה בשיעור התעסוקה היתה מלווה בעלייה משמעותית באחוז הלומדים, זו היתה תופעה מבורכת, אבל לא זה המצב. התוצאה היא שיעור גבוה של צעירים חסרי מעש – 29% בקרב הבנים ו-40% בקרב הבנות. הם מביאים נתונים מדו"ח ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, לפיהם 32% מהמורשעים בפשיעה בחברה הערבית היו בני 20-24, כפול מ-16.5% בלבד בחברה היהודית.
סקר שערכו החוקרים בקרב הצעירים הערבים מגלה ממצאים קשים. מעל ל-90% מהצעירים והצעירות מהחברה הערבית שאינם נמצאים במסגרות מדווחים שהם אינם מחפשים עבודה, וכמעט כולם אינם מעוניינים לעבוד - גם אם יציעו להם עבודה ההולמת את כישוריהם. יתרה מכך, מרבית הצעירים והצעירות שאינם נמצאים במסגרות לא עבדו במשך שנה לפחות.
על פי המחקר, 56% מהבנים ו-32% מהבנות אינם זכאים בגיל 18 לתעודה כלשהי. שני ממצאים מדאיגים נוספים של המחקר הם שתעודת בגרות כבר אינה מספיקה כדי למנוע חוסר מעש – 24% מהצעירים הערבים עם בגרות הם חסרי מעש - ושיש אחוז חוסר מעש גבוה (29%) גם אצל צעירים דרוזים, למרות השירות בצבא. החוקרים מזהירים שהמשך המגמה הקיימת תביא להרחבת הפערים הכלכליים הגדולים בין החברה היהודית והערבית במקום לצמצם אותם.
תחאוכו אומרת שהקושי להשתלב בעבודה נובע מרמת עברית נמוכה, ממחסור בכישורים דיגיטליים ומפערי מיומנויות גדולים. מן העבר השני, "העולם רץ בקצב הרבה יותר מהיר ושוק העבודה דורש כישורים הרבה יותר גבוהים". תחאוכו מציינת שאין סיבה להניח שעבודה בשחור גברה בשנים האחרונות.
הפתרון לבעיה, לדבריה, צריך להתחיל במערכת החינוך עם דגש על שפות, אוריינות דיגיטלית וכישורים רכים. כן צריך להכיר לנערים הערבים כבר בגיל צעיר את האפשרויות בשוק העבודה. "הורים יהודים שולחים את הילדים כבר בחטיבת הביניים לחוגי מחשבים כדי שהם יגיעו ל-8200". בנוסף יש לדבריה להשקיע במסגרות הכשרה מקצועית לחברה הערבית.
