סגור
חיילי מילואים בחזית
חיילי מילואים. ההארכה צפויה להיות בתוקף בתוך שבוע (צילום: AP/ Tsafrir Abayov)

המדינה תמשיך לממן חלק מהוצאות השכר של עובדים במילואים גם ב-2025

ועדת העבודה והרווחה אישרה את הארכת הסיוע למעסיקים: המדינה תשלם 20% משכר הברוטו של עובדים במילואים עד לסוף 2025, אך בהתאחדות התעשיינים מזהירים כי מדובר בשיפוי חלקי בלבד. העלות: 1.2 מיליארד שקל

ועדת העבודה והרווחה בכנסת אישרה היום (ד') את המשך הסיוע למעסיקים בשנת 2025: המדינה תכסה 20% משכר הברוטו של עובדים ששירתו במילואים.
כיום, המדינה מפצה את המעסיקים על שכר הברוטו של עובדים במילואים, אך אינה מכסה את עלות ההפרשות הסוציאליות – בהן חיסכון פנסיוני, פיצויים ודמי ביטוח לאומי – שעשויות להסתכם באלפי שקלים לחודש לעובד.

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

לאור גיוס המילואים הנרחב והממושך לאחר ה-7 באוקטובר, שהגדיל את הפגיעה הכספית במעסיקים, שגם נאלצו להתמודד עם השפעות המלחמה, הממשלה חוקקה הוראת שעה לפיה המדינה תשלם שיעור אחיד של כ-20% משכר העובדים למעסיקים, החל מפרוץ המלחמה ועד לסוף 2024. עלות הצעד לקופת המדינה עבור תקופה זו היא כ-3.3 מיליארד שקל.
כעת, ח"כ אתי עטייה (הליכוד), שניהלה את הדיון והייתה לחברת הכנסת היחידה שנכחה בו, אישרה את הארכת התקנות עד לסוף 2025, כשעלותן מוערכת ב-1.2 מיליארד שקל.
היקף ההפרשות הסוציאליות משתנה ממעסיק למעסיק, ולעיתים עולה על 20%. עם זאת, הוחלט על שיעור אחיד של 20%, כדי לפשט את המנגנון ולכסות את הפרשות החובה שכל מעסיק נדרש לשלם.
ההפרשות הסוציאליות שכל מעסיק אינן אחידות, ויכולות לעמוד על יותר מ-20%, אך הוחלט ששיעור התשלום יהיה אחיד ויעמוד על 20% - ההוצאה הממוצעת המוערכת במשק. עו"ד גליה ימין מהלשכה המשפטית באוצר הסבירה כי שיעור הפרשות החובה החלות על כל מעסיק נמוך מ-20%.
השכר שבגינו יחושב סכום הפיצוי ייחושב על בסיס שלושת חודשי העבודה שקדמו לחודש שבו החל החייל בשירותים המילואים, או על תקופה קצרה מכך עבור עובדים שרק החלו לעבוד במקום עבודתם.
מנגד, בהתאחדות התעשיינים ביקרו את החלטת הממשלה, בטענה כי מדובר בשיפוי חלקי בלבד. ההתאחדות אף עתרה לבג"ץ בנושא בשנה שעברה, בעתירה שעדיין ממתינה להכרעה. "אם ניקח בחשבון הפקדות לביטוח פנסיוני, קרן השתלמות, השתתפות בעלויות של חופשה, דמי הבראה, תשלומי חגים - 20% הם שיפוי חלקי", אמרה עו"ד מוריה ברבי מההתאחדות. "להערכתנו העלות הנוספת למעסיקים בשנה תעמוד על 4 מיליארד שקל".
בנוסף, הועלתה ביקורת לא רק על שיעור ההשתתפות של המדינה, אלא גם על כך שמדובר בהוראה זמנית, זאת על אף שהנטל הביטחוני על חיילי המילואים צפוי להישאר גבוה בעתיד הנראה לעין. "אנו מבקשים חקיקת קבע. חוק המילואים הגדיר שחיילים עושים תעסוקה אחת לשלוש שנים, ולכן הפגיעה הייתה קטנה, אבל הפגיעה כיום היא משמעותית מאוד", אמר אופיר כהן, יו"ר העמותה למען משרתי המילואים. "וכבר היום אנחנו רואים מעסיקים שמחליטים לא להעסיק משרתי מילואים, כי הם יודעים שבשנים הקרובות הם יצאו ל-70 ימי תעסוקה מבצעית והם יפגעו".
השתתפות המדינה בהוצאות המעסיקים ב-2024 הותנתה בהסכם בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי, שהתחייבה לממן ימי היעדרות של בני ובנות זוג של חיילי מילואים וכן להרחיב את תקנות ההגנה מפיטורים. ההסכם עם הנשיאות יוארך, וייכנס לתוקף לאחר ששר העבודה יואב בן צור יחתום על צו הרחבה. בנוסף, הוראת השעה תיכנס לתוקף רק לאחר ששר הביטחון ישראל כץ יאריך את ההכרזה על שירות מילואים בשנת 2025 כשירות חירום, מה שצפוי לקרות בתוך כשבוע.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי מסר כי "הארכתן של התקנות מהווה צעד חשוב ומשלים להארכתו של ההסכם הקיבוצי, אשר מסדיר את ההגנה על משרתי ומשרתות המילואים ובני משפחותיהם".