דעהעתיד ההייטק ביכולות השפה ובלימודים ההומניים
דעה
עתיד ההייטק ביכולות השפה ובלימודים ההומניים
בתקופה שבה האדם מסתנוור מיכולות הבינה המלאכותית, אסור להזניח את השפה האנושית שמפעילה את התוכנות האלה. חשוב להבין זאת ויש להחזיר משאבים ולעודד את הלימודים ההומניים שנמצאים בשקיעה ודעיכה מתמדת
ב-2015 הכריז שר החינוך דאז נפתלי בנט על תוכנית שאפתנית להעצים את אומת ההייטק על ידי הגברה של לימודי המתמטיקה בעיקר של חמש יחידות, מתוך תפיסה שזה המקצוע המצוי בבסיס הידע של מפתחי תוכנה ובו טמון עתיד תעשיית ההייטק בישראל.
בחודשים האחרונים אנו עדים למתקפה מרתקת של אפליקציות בתחום האינטיליגנציה המלאכותית. לא עובר כמעט יום ללא חדשות בתחום. את עיקר תשומת הלב קיבלו ChatGpt המשתפת פעולה עם ענק התוכנה מיקרוסופט' כמו גם Bard שהינו המוצר המתחרה של גוגל. יש כמובן גם מוצרים נוספים. מוצרים אלו מאפשרים למשתמשי קצה כמוני וכמוכם לתקשר עם אפליקציות אלה בשפה טבעית, לשאול שאלות ולקבל תשובות כמו גם לדרוש מהמחשב שמולנו לתכנת אפליקציות שונות.
כבר עתה ברור שהבינה המלאכותית למדה ולומדת לפתח תוכנות ולכן תטלטל את תעשיית התכנות. המתכנתים בעתיד (וגם האדם הממוצע) יוכלו לפתח תוכנה בעזרתה תוך חיסכון בזמן ומאמץ כאשר שפת התקשורת מולה תהיה שפה טבעית במקום שפה מתמטית.
ומי יכוון את המכונה? אנחנו, האדם, על ידי מתן פקודות בשפה טבעית. רק בעזרת שימוש בשפה עשירה ומדויקת ניתן לדייק את מחשבותיו של אדם. וככל ששפת מפעיל המכונה תהיה עשירה, מדויקת ומוגדרת יותר התוצאה (המוצר) של מכונת האינטיליגנציה המלאכותית תהיה טובה יותר.
המוח האנושי הוא יצירה מופלאה. וא משלב יכולות זיכרון, יצירתיות, מחשבה מופשטת, יכולות שפתיות ותקשורת, ועוד. בזכות אלה האדם הוא ממציא. האדם מכיר את סביבתו ולכן יכול ביצירתיות רבה לפתח מוצרים המשפרים את חייו (פייסבוק, דפוס, מטוסים, מחשבים, חנות ספרים מקוונת, טלפונים ניידים או זום). המכונה לא תהווה תחרות ליצירתיות זו, המחשב לא יכול "להמציא" או להבין את צרכי המין האנושי. המחשב הוא מכונה טיפשה היכולה לעזור לאדם בישום מחשבותיו. אלה חדשות טובות.
ניתן אמנם לשוחח שיחה קלה בשפה חדשה גם עם אוצר מילים קטן בן פחות מאלף מילים. אבל ליכולת התבטאות מרשימה ומדויקת נדרש אוצר מילים גדול בהרבה. אנו עומדים בפתחה של תקופה שבה נראה עלייה דרמטית בחשיבות המדעים ההומניים של לימודי הספרות, השירה, ההיסטוריה הלימודים הקלאסיים, האמנות והתרבות ולו מהסיבה הפשוטה שאלה התחומים שבהם עושרה של שפה בא לידי ביטוי.
אנו נמצאים בתוך גל מהפכני נוסף בעקבות מהפכת האינטרנט. כל מהפכה מסוג זה מלווה תמיד בחששות כבדים מהשפעות לוואי שליליות (מה יהיה על הנהגים בעידן המכוניות האוטונומיות?) חשוב לנסות להבין לאן העולם הולך כדי להכין את ילדינו לעולם המתפתח. את העתיד קשה לחזות, ברם ניתן לזהות מגמות וכאשר אנו מזהים כיוונים ניתן ורצוי להתכונן.
מזה תקופה ארוכה אנו עדים לירידה בפופולריות של מדעי הרוח ונטייה גוברת לעבר המדעים המדויקים (בנט, 5 יחידות מתמטיקה זוכרים?). חישבו על הזילות בשפה. ברמת שפתם הנמוכה של נבחרי ציבור, בחשיבה תכנונית של כלכלה מדינתית לטווחים ארוכים צריך לחשוב על מגמות העתיד ולא להתכונן למלחמות העבר. ביום כיפור הופתענו מהסאגרים - טילי הכתף שנישאו על ידי חיילים בודדים כשהיינו שבויים עדיין בעבר במלחמןת הטנקים.
עתיד ההייטק המסתמן הוא דווקא ביכולות השפה. גם לאחר השלמת פיתוח מוצר חדש, מגיע שלב השיווק והמכירות. גם כאן כישורי השפה מאוד חשובים: סיסמאות מכירה, יכולות פרזנטציה (חישבו על סטיב ג'ובס ויכולת הפרזנטציה שלו) ניסוח מודעות, שלטי חוצות ופניות לצרכנים דרך הרשתות באינטרנט. פיתוח יכולות של המקצועות ההומניים כשיכולות שפה בראשן הוא קריטי לעתיד ההייטק; חשוב להבין זאת ויש להחזיר משאבים ולעודד את הלימודים ההומניים שנמצאים בשקיעה ודעיכה מתמדת בכל האוניברסיטאות מתוך המחשבה הטועה שאין בהם עתיד ומהם לא תצמח פרנסה. ההיפך הוא הנכון.
בואו נחשוב על המלחמה העתידית ולא על המלחמה שעברה. וכן, אינני מזלזל בצורך במתמטיקאים כמובן וחשוב לגדל דור של כאלה גם כן - אבל צריך להחזיר איזון למערכת.
אילון גנור הוא רופא, יזם הייטק סדרתי ואמן
