"דו"ח מררי מראה על פגיעה קשה בפרטיות ובזכויות חשודים״
"דו"ח מררי מראה על פגיעה קשה בפרטיות ובזכויות חשודים״
עו"ד איתי מק, שעתר בעבר נגד NSO, ביקר את מסקנות דו"ח ועדת מררי וטען כי הוועדה הייתה צריכה להמליץ לאסור על השימוש ברוגלות: "במדינה דמוקרטית אסור שלרשויות אכיפת החוק יהיו מערכות עוצמתיות וטוטאליות מהסוג של פגסוס". עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח אמר כי אם היועמ"שית תתיר למשטרה לשוב ולהשתמש בפגסוס ללא חקיקה מפורשת, האגודה תשקול לפנות לבג"ץ
"מדובר בדו"ח חריף וחמור שמעיד על כשלים משמעותיים בתיפקוד המשטרה, וכתוצאה מכך - פגיעה קשה בפרטיות ובזכויות חשודים" - כך אמר עו"ד גיל גן מור, מנהל המחלקה לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח, בתגובה לדו"ח ועדת מררי לבדיקת פרשת NSO שנחשפה ב"כלכליסט".
"הצוות קבע שהמשטרה שאבה בניגוד לחוק ולצווים שיפוטיים מידע מטלפונים שהודבקו ברוגלה", הוסיף גן מור. עוד הוא טען כי מסקנות הדו"ח החמורות אינן עולות בקנה אחד עם ההמלצות שלו, שמאפשרות את המשך השימוש ברוגלה על בסיס החקיקה הישנה הקיימת. "האגודה לזכויות האזרח קוראת ליועצת המשפטית לממשלה להמשיך לאסור על המשטרה את השימוש במערכת. ככל שתתיר היועמ"ש למשטרה לשוב ולהשתמש ברוגלה ללא חקיקה מפורשת, תשקול האגודה לפנות לבג"ץ", אמר.
דו"ח ועדת מררי שפורסם אתמול (ב') מצא כי המשטרה שאבה מידע ממכשירים ניידים בניגוד לחוק ותוך חריגה מסמכותה. כמו כן, אותרו כשלים חמורים בהליכי הפיקוח והבקרה על המשטרה ונמצא כי הליווי המשפטי היה לקוי והנהלים הוסתרו ממשרד המשפטים.
"חשיבות התחקיר של כלכליסט עצומה", אמר פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א. "העיתון אולי לא דייק בכל הפרטים, אבל חשף את הבלאגן במשטרה ובפרקליטות בנושא הזה. המלצות מררי חשובות מאוד, בעיקר אם ייושמו".
פרופ' בירנהק הסביר כי אמנם החוק מתיר האזנה לשיחות, ובכלל זה תקשורת בין מחשבים, אך אין בו התייחסות לשימוש ברוגלות, מה שפותח פתח לפרשנות. הוא חולק על הפרשנות של ועדת מררי, לפיה כששופט נותן צו האזנת סתר זה כולל גם שימוש באמצעים לעקוף את ההצפנה. "הדו"ח מפרש את החוק לפי הצורך המשטרתי, אבל כמו שאמר בג"ץ בצורה ברורה בהקשרים אחרים של פרטיות: צורך אינו מקור סמכות. שימוש ברוגלה, גם אם מנוונת, הוא בעיניי אמצעי שפגיעתו עולה על הנדרש". לכן, טען פרופ' בירנהק, יש לתקן את חוק האזנת סתר.
פעיל זכויות האדם, עו"ד איתי מק, שעתר בעבר נגד NSO ומשרד הביטחון כרגולטור שמאסדר אותה, אמר: "איזה גלגול עיניים של משרד המשפטים. ממש לא ידעו את עוצמת פגסוס. חיו על הירח בשנים האחרונות".
לטענת מק, עדכון החקיקה רק יביא לשימוש נרחב יותר במערכת פגסוס ודומותיה: "במדינה דמוקרטית אסור שלרשויות אכיפת החוק יהיו מערכות עוצמתיות וטוטאליות מהסוג של פגסוס. אין דרך לפיקוח אפקטיבי וממשי שימנע שימוש חריג או ניצול לרעה שלהן. המלצת ועדת מררי על תיקוני חקיקה, אם תתקבל, תביא להגברת שכיחות השימוש של המשטרה במערכות מסוג פגסוס ותעשה להן נורמליזציה. במקום זאת, ועדת מררי הייתה צריכה להמליץ על איסור השימוש של המשטרה במערכת פגסוס ודומותיה ולהתיר למשטרה שימוש רק בטכנולוגיות מוגבלות יותר ופוגעניות פחות".
עו"ד רבקי דב"ש, עמיתה בכירה במכון הישראלי למדיניות וטכנולוגיה ולשעבר ראשת הרשות להגנת הפרטיות (בפועל), אמרה כי "הדו"ח מתייחס לחריגה בשימוש ברוגולות לעניין צו האזנות סתר – הן ביחס להאזנות שבוצעו טרם ניתן הצו והן ביחס לסוג המידע שנאסף. עם זאת, הדו"ח אינו מתייחס כלל לעובדה כי יש להניח שהמידע נשמר ביחידת הסייבר ועשוי לשמש (ואולי אף משמש בפועל) למאגר המודיעיני בו נעשה שימוש, יש להניח, גם באמצעות תחקור אוטומטי של המידע".
"מעבר לעובדה שמערכת אינה יכולה לבדוק את עצמה, עולות שאלות ביחס למידת ההבנה ולעובדה שהשאלות המתאימות ביחס לשימוש ברוגלה לא נשאלו במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה", הוסיפה עו"ד דב"ש. "הדו"ח מציין במפורש שהמחלקה היתה מודעת לשימוש במערכת 'סייפן' של חברת NSO, אך לא היתה מודעת לכל ההיבטים של השימוש ברוגלה. הציפייה של כולנו היא שמחלקת הסייבר תבין ותדע מה המשמעות של רוגלה ותדע להציף את השאלות המתאימות בפני הגורמים המתאימים בממשלה ובמערך הייעוץ המשפטי לממשלה ולמשטרה". דב"ש סיכמה כי "יש לקוות כי המלצות דו"ח חשוב זה יקודמו במהרה, וכי הטלטלה שפרשה זו גרמה למערכת לא תשקע במצולות הים כדו"חות רבים אחרים".
עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות ביקר את העובדה שוועדת החקירה הוקמה ופעלה במסגרת משרד המשפטים, מה שיוצר "ניגוד עניינים מובנה", לדבריו. "הצוות שבחן היה הלקוח של התוצרים, ולכן יהיה קשה לצוות כזה לתת ביקורת משמעותית".
עו"ד קלינגר טען כי הוועדה "כיבסה" את העבירות שביצעה המשטרה. "חיפוש בחריגה מצו הוא עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות, וכאן המשטרה עברה על החוק", אמר. "היא קיבלה צו לתקופה מסוימת או שמאפשר לה לעשות פעולה מסוימת ועשתה פעולה אחרת לגמרי. הצוות גם טוען, משום מה, שניתנו צווים שיפוטים בסמכות ולצד זאת מסביר שאין את התשתית המשפטית החוקית. שיבחר הצוות עמדה משפטית ויעמוד מאחוריה. בצורה מצחיקה, הצוות ממליץ לעשות השתלמויות לשופטים, שממילא מאשרים 99% מהצווים, כאילו שאותה השתלמות תוביל לדחיית צו כזה או אחר".
עוד ביקר קלינגר את הטענה שחלק מהדו"ח חסוי, מה ש"לא מוסיף לאמון הציבור", לדבריו. "הדו"ח נותן יותר מדי אמון ב-NSO", הוסיף. "בכל מקום כתוב שדו"חות NSO לא ניתנים לשינוי על ידי המשטרה, אבל לא כתוב דבר לגבי NSO שמחזיקה את הדו"חות, מה שיכול להצביע על הבעייתיות בהתקשרות בין הגופים".
"מה שעולה מדו"ח מררי הוא היעדר פיקוח מוחלט על המשטרה", סיכם קלינגר. "המשטרה התנהלה במשך שנים במחשכים, לא שיתפה את רשויות האכיפה על הדרכים שבה היא חוקרת ומשיגה מידע ורשויות האכיפה התעלמו מהדרך שמידע הושג".
פרופ' ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב ביקר את ההתמקדות של ועדת מררי רק בהhבטים משפטיים של השימוש בפגסוס. "הבעיה כאן היא שדו"ח מררי מתעלם בצורה מאוד משמעותית מניתוח טכנולוגי של הרוגלות, והוא מתייחס אליהן כסוג של האזנת סתר, רק בטכנולוגיה אחרת", הוא הסביר. "אבל זה לא המצב. השימוש ברוגלות שונה לחלוטין מהאזנת סתר מסורתית, מעבר לנושא המידע הנוסף שניתן לשאוב בעזרתן וחלון הזמן שבו אפשר לקבל את המידע. שתיהן פוגעות בפרטיות, אך הדבקה בתוכנות נוזקה מחייבת חדירה לטלפון, חדירה שבהרבה בנויה על הונאה של האדם שמפעיל את הטלפון ('המטרה'), ודורשת ממנו ללחוץ על קישור או להפעיל תוכנה מסוימת.
"הדוח טוען כי יש לבדוק את המאפיינים של כל רוגלה בנפרד (שזה הגיוני), אך ממש לא ממשיך את קו המחשבה הזה, ולא מדווח איך הכלים שהיו בשימוש מצליחים לפרוץ לטלפונים. בהכללה, ניתן להגיד ששימוש ברוגלה הרבה יותר דומה לפריצה לבית, תוך התבססות על הונאה, מאשר להאזנת סתר. הדו"ח עושה אבחנה, ללא ביסוס בעיניי, בין סמכות חיפוש במחשב לבין האזנת סתר, אך במקרה של רוגלה, אין באמת הבדל כזה. החדירות לטלפון נשענות רוב הפעמים על נקודות תורפה במערכת ההפעלה הסלולרית בה אנו משתמשים, ובניגוד למטאפורת הבית, ניצול של נקודת תורפה כזו מזיק גם לאבטחת המידע של כולנו, כי נקודות תורפה לא נשארות סודיות בדרך כלל, וזולגות לגופי פשע”.
עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת אינטרנט וסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, אמר: "מהדו"ח מתברר כישלונו המוחלט של הייעוץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי למשטרה. בעוד שנראה שהם נתנו הנחיות לנוון את המערכת - הם שכחו לבחון אם ההנחיות בנושא כה קריטי מבוצעות. מביך לקרוא את טענות הדו"ח על אי דיווח לייעוץ המשפטי לממשלה. לו יועץ משפטי בחברה ציבורית היה אחראי למחדל בסדר גודל כזה, הוא היה מודח בו במקום".
עו"ד נעמה מטרסו קרפל, ששימשה עד לאחרונה כמנכ"לית עמותת פרטיות ישראל, אמרה כי "עם פרסומי 'כלכליסט' סברתי שלרוגלות אין מקום במשטרת ישראל. יותר מזה, כמישהי עם ניסיון מודיעיני בתחום הסייבר — חשבתי שהסיכון לשימוש לרעה בכלי סייבר התקפי גבוה מהתועלת. אבל מיום ליום דעתי הפכה למורכבת יותר: היום אני חושבת שיש מקום למערכות רוגלה מרוסנות ומוגבלות ביכולת הטכנולוגית שלהן במשטרת ישראל. כדי לאפשר הפעלה של רוגלות במשטרת ישראל, עלינו להציב כמה תנאים מקדימים: שימוש ברוגלות בהתאם ובכפוף לסמכות חוקית ספציפית וממוקדת מטרות - לא בכל מקרה, לא בכל עבירה; מערך ביקורת ופיקוח טכנולוגי ומשפטי, שידע, בין היתר, להתאים בין סוג הרוגלה לבין מטרת השימוש באופן המיטבי והמידתי ביותר; שקיפות ציבורית ביחס להיקף השימוש ברוגלות, היקף הטעויות והתקלות בשימוש, האפקטיביות של הכלים הללו אל מול כתבי אישום ועוד".
פרופ' קרין נהון, ראשת חטיבת דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, ציינה כי "לא נכון שבמדינה דמוקרטית למשטרה תהיה יכולת להשתמש ברוגלות כנגד אזרחים. עם זאת, בנסיבות קיצון, כגון פשיעה מאורגנת חמורה ובמקרים שאין דרכים חלופיות לגשת למידע, כן צריך לתת למשטרה יכולות וכלים חריגים. אבל הפעלת אותם מקרים חריגים לא יכולה להיות החלטה של המשטרה בלבד, וחשוב שיהיה פיקוח הדוק, חיצוני למשטרה ומספיק בכיר, על התוצרים הנובעים מגישה לתכנים רגישים ועל השימוש בתוצרים אלו. מכיוון שמדובר באמצעים חריגים, יש חשיבות בהחלטה על התהליך באמצעות חקיקה ראשית ולא נהלים". נהון ביקשה להבהיר כי דבריה נאמרו בהקשר הרחב של פרשת NSO ולא בתגובה לדוח מררי.
פרופ' יואב ספיר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסנגור הציבורי הארצי אומר כי "לא ניתן לראות בשימוש ברוגלות חיפוש רגיל בחומר מחשב או האזנת סתר רגילה, מהסוג שהמחוקק שיווה לנגד עיניו כשחוקק את החוקים המאפשרים זאת. יש להיזהר זהירות גדולה מפתיחת הפתח שיאפשר לרשויות המדינה לרגל כך אחר אזרחיהן. שימוש כזה, שתמיד מוצג בתחילה כשימוש כנגד עבריינים וטרוריסטים, יכול להגיע עד מהרה לאזרחים תמימים אשר יש נגדם חשד, כפי שכבר התברר שנעשה במקומות אחרים בעולם", הוסיף ספיר.
עו"ד גיל שפירא, מנהל המחלקה לייצוג אסירים בסנגוריה הציבורית הארצית, אמר כי "השאלה המרכזית היא לא דווקא אמצעי ספציפי כזה או אחר אלא האופן שבו המדינה מסדירה, מתקפת, מבקרת ומפקחת על השימוש באמצעים הטכנולוגיים השונים, ובכללם הרוגלות. המצב שקיים היום שבו אין מסגרת נורמטיבית שמסדירה את השימוש באמצעים טכנולוגיים בחקירות ומסדירה את הפיקוח והבקרה השיפוטית, המקצועית והפרלמנטרית אחר השימוש באמצעים האלו, הוא מצב בעייתי, פגום, שמעורר הרבה מאוד קשיים".