היועמ"שית עונה לממשלה: המדיניות לטיפול בהפגנות אחידה, לא ניתן לקבוע רף מעצרים ואישומים
היועמ"שית עונה לממשלה: המדיניות לטיפול בהפגנות אחידה, לא ניתן לקבוע רף מעצרים ואישומים
כשבוע לאחר ישיבת הממשלה הסוערת שבה תקפו אותה השרים בזה אחר זה, פרסמה גלי בהרב-מיארה את מסמך "מדיניות בנושא הפגנות" - שבו היא קובעת כי בניגוד לטענות, אין אכיפה בררנית - וגם יוצאת נגד הציפייה ל"מכסות" עצורים במחאה: "יוביל לפגיעה קשה בערך השוויון בפני החוק"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה הערב (ראשון) את מסמך "מדיניות בנושא הפגנות" - כשבוע לאחר שהתבקשה לנסח אותו בישיבת הממשלה הסוערת שבה תקפו אותה השרים בזה אחר זה. במסמך מבהירה היועמ"שית כי בניגוד לטענות על אכיפה בררנית "קיימים הנחיות ונהלים כתובים ואחידים הנוגעים להפגנות ומחאות, בנוגע לטיפול בהן ולאכיפה".
לקריאת המסמך המלא - לחצו כאן
היועמ"שית יוצאת במסמך גם נגד הציפייה ל"מכסות" עצורים בהפגנות, וכותבת כי "נדמה שאין צורך לומר שמערכת אכיפת החוק אינה יכולה לגזור על עצמה עמידה ברף מספרי כלשהו של שימוש בכלים לפיזור הפגנות, של מעצרים, של כתבי אישום וכדומה. הנחה אפריורית כי על מערכת אכיפת החוק לעמוד ב'מכסות' היא שתוביל לפגיעה קשה בערך השוויון בפני החוק".
לגבי הפגנה ליד בתים של אנשי ציבור, מציינת היועמ"שית כי קיים איסור להפגין בסמוך לביתו הפרטי של איש ציבור - אלא אם לא קיימת חלופה אפקטיבית להפגין מול המקום שבו הוא ממלא בדרך כלל את תפקידיו הציבוריים. "יובהר כי הלכה זו חלה רק כאשר ההפגנה מתקיימת מול או ליד ביתו הפרטי של איש הציבור", נכתב. "לעומת זאת, אם ההפגנה מתקיימת שלא ליד הבית, גם אם בסמיכות מסוימת אליו, יחולו האיזונים בין חופש הביטוי לבין הזכויות והאינטרסים הציבוריים הרלוונטיים החלים ככלל לגבי הפגנות".
היועמ"שית מתייחסת גם לעבירות אי ציות וסרבנות כחלק ממחאה - ומציינת כי "הפסיקה חידדה את החובה לנקוט זהירות בטיפול בהקשר זה בכלים של המשפט הפלילי. היא מתארת כי בעבר, "ההחלטה להעמיד לדין בעבירה חריגה זו נשענה על כך שאין היה מדובר בקריאות לאי ציות בלבד, אלא שההתבטאויות לוו במעשה של ממש. בית המשפט השלום אליו הוגש כתב האישום זיכה את הנאשמים. המדינה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, וערעור המדינה נדחה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שהגישה המדינה נדחתה אף היא".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח אותה ישיבה סוערת כי "אכיפה בררנית היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה". בהמשך הוא תקף את היועמ"שית שוב, בטענה שמערכות האכיפה פועלות באוזלת יד מול תופעת "הסרבנות", כלשונו. "אתם לא מטפלים ולא עושים כלום מול הגורמים שמסיתים לסרבנות ואי-שירות בצה"ל, מול הגורמים שפועלים להמרדה. זה חוסר מעש מוחלט, זה מהווה פגיעה בביטחון המדינה!", אמר.
השר דודי אמסלם קרא בישיבת הממשלה לפטר את היועמ"שית ואת את פרקליט המדינה. נתניהו הגיב: "לא מן השפה ולחוץ, אני מבקש להימנע ממסקנות אישיות". על כך אמר אמסלם: "ראש הממשלה, אתה נמצא בניגוד עניינים".
בדיון שאל בן גביר את היועמ"שית כמה כתבי אישום הוגשו בעקבות העימותים בהפגנות. בהרב-מיארה הפנתה את השאלה לתנ"צ יואב תלם, סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרה, שאמר: "שישה כתבי אישום מתוך 572 עצורים רק על תקיפות שוטרים".
בן גביר ושר המשפטים לוין שאלו בעקבות זאת: "כמה נחקרו בחשד לקשירת קשר לפשע על ארגון התפרעויות?". תנ"צ תלם השיב כי "אף לא אחד", ובן גביר הגיב: "פשוט בושה. אין אכיפה".
מנגד, ציינה היועמ"שית: "אני מקווה שהממשלה לא מצפה שמערכת אכיפת החוק תעמוד ב'מכסות' של מעצרים או כתבי אישום נגד המוחים". אמסלם פנה בתגובה ליועמ"שית: "אני 27 שבועות מתחרפן מהכאוס בשבתות".
