דעהההייטק הישראלי יצמח בשנים הקרובות
דעה
ההייטק הישראלי יצמח בשנים הקרובות
ההייטק הישראלי הוכיח השנה עוצמה וחוסן אל מול הסערה המושלמת. למרות כל האתגרים, האקוסיסטם המקומי ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. מתוך נאום הפתיחה של נעם קנטי, שותף מנהל EY, בכנס הג׳רני השנה
ההייטק הישראלי הוכיח השנה עוצמה וחוסן מופלאים אל מול הסערה המושלמת. הקונפליקט החברתי והמלחמה בישראל חברו להאטה כלכלית עולמית, מתחים גיאופוליטיים וקונפליקטים חברתיים באירופה ובארה"ב. לאמור מצטרפת מהפיכה טכנולוגית שצפויה להפוך על פניהן תעשיות שלמות. ולמרות הכל, יש סיבות טובות להאמין שהאקוסיסטם הישראלי יצמח משמעותית בשנים הקרובות.
ראשית, בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בגישת היזמים, המנהלים והמשקיעים בתעשייה. החברות הישראליות חושבות אחרת מאי פעם, חולמות בגדול ומוכנות לנקוט צעדים נועזים יותר כדי לצמוח מהר כשההזדמנות קיימת. חברות כמו סייברארק, נייס, צ'ק פוינט, פלייטיקה, ו-WIZ ביצעו השנה עסקאות רכישה בהיקף של מאות מיליונים ואף מעל מיליארד דולר. חברות נוספות – לרבות חברות צמיחה פרטיות - צפויות ללכת בדרכן בתקופה הקרובה.
שנית, היזמים חוזרים חזרה לשוק. אחרי תקופה של ירידה בכמות הסטארט-אפים החדשים - ישנו גל יזמויות המונע מהבטחת המהפיכה הטכנולוגית והצפייה של טאלנטים ל-upside גבוה יותר בשלבים המוקדמים. הצמיחה המחודשת יכולה להיות אקספוננציאלית. צוותים כבר לא יידרשו לבזבז שעות על חקר רעיונות, כתיבת קוד או הכנת חומרים - ווינגמן מבוסס AI יסייע לבצע זאת בזמן קצר. העבודה הופכת למשאב ניתן להרחבה. המשמעות היא קיצור בזמן ההגעה לשוק והקמה של הרבה יותר סטארט-אפים - עם פחות עובדים.
במקביל, ההייטק הישראלי צפוי ליהנות מהזדמנויות חדשות וגדולות יותר בעידן הבינה המלאכותית. מארק אנדריסן, אמר ב-2011 ש"תוכנה אוכלת את העולם". מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר לאחרונה ש"ההזדמנות הולכת וגדלה, כאשר טכנולוגיה - תוכנה וחומרה - מתרחבת לעוד תחומים בכלכלה". ארגונים מסורתיים יתקשו לבנות מחדש את הארכיטקטורה שלהם. פתרונות מקוריים שנבנו מראש באמצעות בינה מלאכותית יגברו על גרסאות מעודכנות של קטגוריות קיימות. לשחקנים החדשים - סטארטאפים שאין להם ״baggage״ - יהיה יתרון על פני שחקנים ותיקים בתחומים מסוימים. מרווחי הרווחיות הגבוהים של חברות הטכנולוגיה יובילו להערכות שווי גבוהות יותר, גישה טובה יותר להון ויכולת להשקיע מחדש במו"פ. הסביבה החדשה תאפשר לחברות הייטק להתקדם ב-value chain ולהציע בעצמן את המוצרים והשירותים של החברות המסורתיות להן מכרו טכנולוגיות בעבר.
העולם מעריך את המצוינות הישראלית. על אף האתגרים, חברות רב-לאומיות ומשקיעים זרים ממשיכים להמר בגדול על ישראל, רוכשים חברות ישראליות ומרחיבים את פעילותן המקומית. אפילו בזמן מלחמה. העסקאות האחרונות בישראל של SAP, Salesforce, CrowdStrike, Johnson & Johnson ואחרות מוכיחות את זה.
ולבסוף, המרכיב הסודי של ההייטק הישראלי טמון בפרופיל הייחודי של היזמים ובקהילה המלוכדת. ליזמים הישראלים יש את הנחישות, את ה-Grit - התמדה במטרה לטווח ארוך גם במצבים מאתגרים. יזמים ומנהלים עוזרים זה לזה, חולקים תובנות ונטוורק. השנה האחרונה הוכיחה את האחדות המופלאה של הקהילה. ההירתמות למאמץ הלאומי לאחר האירועים הטראגיים באוקטובר 2023 הייתה מהירה ונחושה. היזמים הישראליים אדפטיביים ובעלי יכולת תמרון. איומים ומגבלות הופכים להזדמנויות ורעיונות. בעולם רואים ומעריכים את הדיוק המודיעיני המרשים ויכולת הביצוע הגבוהה בפעולות הצבאיות האחרונות. הפריחה בתחום ה- DefenseTech היא המשך טבעי. ובקרוב צפוי גל חדש של יזמים טכנולוגיים עם חוסן ונחישות של לוחמי קרב.
כדי לממש את הפוטנציאל, עלינו להשקיע ולהרחיב את ההון האנושי: להכניס אוכלוסיות נוספות, להחזיר מדענים ומנהלים מחו"ל, לתמוך במחקר אקדמי ועסקי בתחום הבינה המלאכותית, לעודד חברות ישראליות להישאר כאן כשהן גדלות ובדרך זו לבנות דורות של מנהלים גם בתחומים שאינם טכנולוגיים שיהפכו חשובים יותר בעידן שבו כתיבת קוד אינה חסם. עלינו לגוון את תחומי הפעילות שלנו - מעבר לסייבר ותשתיות ענן שבהן יש לנו הצלחה בלתי רגילה, נכון לשים לב להזדמנויות הגדולות בתחומים כמו אנרגיה, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות מזון, בריאות, חינוך ועוד. ולבסוף, עלינו לוודא שאנו מספקים סביבה אטרקטיבית להשקעות זרות באמצעות חיזוק הוודאות, פשטות חוקים עסקיים ותמריצי מס מעודכנים.
הטכנולוגיה היא המפתח לעתיד ישראל. משימה קריטית היא להבטיח שנעמוד בחזית מהפכת הבינה המלאכותית. אך לפני הכל - חשוב לשמור על ישראל כמרכז משיכה לכישרונות. כדי לעשות זאת, יש לשמור על ישראל חופשית וליברלית, שכן החדשנות שלנו טמונה בערכים אלה. בסרט "שדה החלומות" נאמר: "אם תבנה את זה, הם יבואו" - כך גם השקעות זרות נמשכות למקומות שבהם יזמים גדולים בוחרים לחיות וליצור.
נעם קנטי הוא שותף מנהל בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY
