בדיקההכנסות של 230 מיליארד שקל מיצוא גז? אולי רק שליש מזה
בדיקה
הכנסות של 230 מיליארד שקל מיצוא גז? אולי רק שליש מזה
דו"ח של משרד האנרגיה טען שאם המדינה לא תעודד חיפושים נוספים של מאגר גז טבעי, היא תאבד עד 230 מיליארד שקל. אלא שבהנחות סבירות יותר של היקפי הגז ומחירו, יצוא הגז צפוי להכניס למדינה 77–113 מיליארד שקל בלבד
שמונה חודשים לאחר שמשרד האנרגיה פרסם את טיוטת מסקנות הצוות המקצועי לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי (ועדת אדירי 2), נחשף התחשיב הכלכלי שעליו הסתמך המשרד ונראה שהמספרים שהוצגו היו אופטימיים מדי.
על פי טיוטת הדו"ח, שנחשפה ב"כלכליסט" ביוני 2021, הוועדה טענה כי אם ישראל לא תפעל לעודד חיפושי מאגרי גז טבעי נוספים, היא תאבד עד 230 מיליארד שקל כהכנסות ישירות מהגז. הכוונה היא לאובדן מס הכנסה, תמלוגים שמשולמים על הפקת הגז וכן את מס רווחי היתר (היטל ששינסקי).
בעקבות פרסום טיוטת הדו"ח פנה ארגון אדם טבע ודין למשרד האנרגיה וביקש לקבל את העבודה הכלכלית שעל בסיסה ננקב המספר העצום 230 מיליארד שקל. משרד האנרגיה לא מיהר למסור את המידע ונדרשו לו ארבעה חודשים עד שמסר את התחשיב לארגון ול"כלכליסט" שפנה וביקש אותו.
תחזיות אופטימיות מדי
מהתחשיב שהוצג עולה שהסכום 230 מיליארד שקל חושב על בסיס הנחה שישראל תייצא כמות אדירה של גז טבעי, 736 BCM (מיליארד מטר מעוקב) במשך 20 שנה, כלומר 36.8 BCM בשנה.
כיום העתודות המוכחות של מאגרי הגז מסתכמות לפי משרד האנרגיה ב־850 BCM. לשם השוואה, שני מאגרי הגז המסחריים הפועלים כיום בישראל, תמר ולווייתן, הפיקו ב־2020 כמות של 15.59 BCM. אין עדיין נתונים סופיים ל־2021 אך ההערכות הן על 18 BCM.
התחשיב של משרד האנרגיה מבוסס על הנחה שהמאגרים יפיקו פי 4 גז טבעי לעומת המצב כיום. להערכת גורמים בתחום, האפשרות שתרחיש זה יתממש היא יותר בלתי סבירה מאשר סבירה
התחשיב של משרד האנרגיה מבוסס על הנחה שהמאגרים יפיקו יותר מ־67 BCM גז טבעי בכל שנה, פי 4 לעומת המצב כיום.
זוהי למעשה הבעיה המרכזית בתחשיב של משרד האנרגיה, שמבוסס על הנחה אופטימית באופן קיצוני של כמות הגז שתופק. להערכת גורמים בתחום, האפשרות שתרחיש זה יתממש היא יותר בלתי סבירה מאשר סבירה.
בנוסף, התחשיב מבוסס על אומדן ההכנסות למדינה כתוצאה מכלל יצוא הגז הטבעי בשנים 2025–2045. זאת בשונה מתחשיב שבוחן רק את ההכנסות שעשויות להתקבל מפיתוח נוסף של מאגרי הגז (ולא מעתודות הגז הקיימות).
העובדה הזו לא ממש תואמת את האופן שבו הוצגו הדברים בטיוטת דו"ח אדירי. שם נכתב כי "נעשתה עבודה המעריכה את אובדן ההכנסות הצפוי מאי-פיתוח של עתודות הגז הטבעי העלול להגיע עד ל־230 מיליארד שקל". לפי הניסוח הזה, אי-פיתוח של מאגרים מעבר לעתודות הקיימות כיום הוא זה שיסב הפסד של 230 מיליארד שקל.
אלא שהתחשיב חושף שהסכום מגלם את מלוא הכנסות המדינה המשוערות מיצוא גז טבעי למשך 20 שנה. במשרד האנרגיה אומרים שלא כללו בתחשיב שלהם את ההכנסות מחוזי הגז הקיימים כיום בהיקף 130 BCM, אולם כללו מאות BCM של גז שטרם נחתמו לגביהם חוזים אבל הם חלק מעתודות הגז. כלומר, אם ישראל לא תמשיך לפתח את מאגרי הגז ותסתפק רק בגז הקיים כיום, בשום תרחיש היא לא תפסיד 230 מיליארד שקל, אלא הרבה פחות.
כמה פחות? מחישוב שערך "כלכליסט" על פי הנוסחה שבה השתמשה ועדת אדירי, ההכנסות הצפויות למדינה מיצוא גז שלא כלול היום בעתודות הקיימות יסתכמו ב־77 מיליארד שקל בלבד, בדיוק שליש מהמספר שבו נוקב משרד האנרגיה.
הכמות, המחיר ושער הדולר
איך ביצענו את החישוב? כדי להגיע להכנסות הצפויות למדינה מיצוא הגז, הבאנו בחשבון את כמות הגז המקסימלית שניתן לייצא, את המחיר שבו ניתן למכור את הגז ואת שער הדולר.
כמות היצוא: כיום עתודות הגז המוכחות מסתכמות ב־850 BCM, אולם לצורך התחשיב, משרד האנרגיה מעריך שהיקף עתודות הגז בישראל, כולל תגליות חדשות, יעמוד על 1,350 BCM. לפי גורמים שונים, הערכה מציאותית יותר שמביאה בחשבון גילוי סביר של מאגרים נוספים היא עתודות של 1,000 BCM בלבד
על פי ועדת אדירי, צריכת הגז הטבעי בישראל מ־2025 עד 2045 תסתכם בפחות מ־500 BCM, ואת היתרה (850 BCM) ניתן לייצא. ההערכה זו, כאמור, אופטימית מדי.
המחיר ליחידת חום: הדו"ח פורסם כאשר מחירי הגז היו גבוהים ועלות יחידת חום היתה 5 דולר. קשה להמר מה יהיה מחיר הגז שנים קדימה, אולם לפי החוזים האחרונים שחתמה חברת אנרג'יאן, שמפעילה את מאגר כריש, עלות יחידת חום היא פחות מ־4 דולר. כך גם לפי ההסכם של חברת החשמל עם שותפות תמר שתוקן לאחרונה.
כלומר, ההכנסות הצפויות נמוכות ב־20% מהערכות משרד האנרגיה. במשרד האנרגיה אומרים בתגובה כי גם אם מחירי הגז בישראל יעמדו על 4 דולר לטווח ארוך, בעסקאות יצוא מחיר של 5 דולר ליחידת חום נחשב סביר ואפילו נמוך.
שער הדולר: התחשיב של משרד האנרגיה נעשה לפי 3.5 שקלים לדולר. נכון להיום, שער הדולר נע סביב 3.2 שקלים ואף פחות. האם זה ריאלי להניח שב-20 השנים הבאות שער הדולר הממוצע יהיה 3.5 שקלים?
אם נחשב על פי תרחיש פחות אופטימי, שבו ישראל תוכל לייצא רק 400 BCM ולא 732 BCM לפי מחיר של 4 דולר ליחידת חום ובשער הדולר הנוכחי, ההכנסות מיצוא הגז יסתכמו ב־90 מיליארד שקל בלבד, שזה הרבה פחות מהציפייה של משרד האנרגיה.
זה אמנם סכום לא מבוטל, אולם זה משקף את כל מה שישראל תקבל מהיצוא לאורך 20 שנה. כלומר, 4.5 מיליארד שקל בשנה.
סכום זה, הכולל גם מס חברות, גם תמלוגים וגם את היטל ששינסקי, רחוק מההבטחות שנשמעו בעבר שלפיהן רק היטל ששינסקי יסתכם במאות מיליארדי שקלים.
לפי תחשיב דומה שמתבסס רק על עתודות הגז המוכחות כיום, ישראל עשויה להכניס מהגז הטבעי 77 מיליארד שקל. כלומר, הפער בין מה שממילא יש (77 מיליארד שקל) לבין מה שעוד ניתן יהיה למצוא בתרחיש זה (90 מיליארד שקל) מסתכם ב־13 מיליארד שקל בלבד.
