השמדת טילי חוף־ים לחזבאללה הפחיתה סיכון למצור ימי מצפון
השמדת טילי חוף־ים לחזבאללה הפחיתה סיכון למצור ימי מצפון
במקביל לחיסול נסראללה פעל חיל האוויר ביום שישי בביירות להשמדת טילי החוף־ים שבהם הצטייד ארגון הטרור בעשורים האחרונים. אלה איימו על נמלי הים של ישראל ועל אסדות הגז, שפגיעה בהם היתה עלולה לגרום לשיתוק בפועל של המדינה
בליל שישי האחרון, בשעות שברובע דאחייה בביירות עדיין ניסו לגלות בתוך ההרס העצום שהותירה התקיפה האווירית הישראלית מה עלה בגורל מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה — מטוסי חיל האוויר חומשו לקראת תקיפה משמעותית אחרת בפרברי הבירה הלבנונית. לפני ההמראה צה"ל קרא לדיירים במספר רב של בניינים בכמה שכונות לפנותם מיד, לקראת תקיפה נרחבת של חלק ממאגר טילי החוף־ים שחזבאללה צבר במשך שנים. ארגון הטרור השיעי תכנן לחנוק באמצעותם את הסחר הימי של ישראל, לפגוע באסדות הגז הטבעי שבתחומי המים הכלכליים שלה, לאיים על תנועת אוניות סוחר שנכנסות ויוצאות בנמלי הים בחיפה ובאשדוד ועל הנמלים עצמם, ולנסות לשבש את פעילות ספינות הקרב של חיל הים.
את היכולות בהפעלת טילים כאלה חזבאללה הוכיח כבר במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, כששיגר מחופי ביירות טיל חוף־ים סיני שסיפקה לו איראן מסוג C-802. הוא כוון לעבר ספינת הטילים הישראלית אח"י חנית, שפעלה כ־15 ק"מ מערבית לשם, פגע בה קשות וגרם להרג של ארבעה חיילים. היה זה נסראללה ששידר מהבונקר שלו בשידור חי מסר לאזרחי ישראל כי ספינת קרב של חיל הים בוערת באותן הדקות מול חופי ביירות, בעת שחיל הים עדיין ניסה ללמוד את פרטי האירוע החריג.
מאז אותו ערב חלפו הרבה שנים. חזבאללה התעצם משמעותית ומנגד חלה עלייה גם בערכו של הים, עם גילוי מרבצי הגז הטבעי. חזבאללה הרחיב את הצטיידותו בטילים שבאמצעותם יפגע בהן ביום מן הימים, הרבה בהשראת ההישג המזדמן שלו בתקיפת אח"י חנית ב־2006.
פרט לטילי C-802 הסיניים שלהם טווח של כ־120 ק"מ, איראן סיפקה לארגון השיעי עוד טילי חוף־ים וטילים נגד ספינות מסוגים נוספים: בהם C-704 לטווח של כ־40 ק"מ וטילים שמאיימים על מטרות ימיות רחוקות הרבה יותר — טילי הקאדר שמיועדים לתקיפת תשתיות וספינות בטווח של עד כ־200 ק"מ וטילי נור ER לתקיפת מטרות בטווח של כ־180 ק"מ. שני האחרונים הם מתוצרת התעשייה הצבאית של איראן, משמשים את חיל הים האיראני ובכוחם לאיים כמעט על כל הסחר הימי של ישראל, לרבות על שני נמלי הים בחיפה, שני הנמלים באשדוד, בסיסי חיל הים בערים אלה ועוד.
על פי פרסומים זרים, המאגר של חזבאללה כולל גם טילי חוף־ים מתוצרת רוסית מסוג יאחונט, שבכוחם לפגוע קשות במטרות במרחק של כ־300 ק"מ ולשאת ראש קרב אימתני של כ־300 ק"ג, כמעט כפול בגודלו מזה של טילי הנור וה־C-802. בנוסף לכך, טילים אלה נחשבים מהירים הרבה יותר, מהירותם המרבית כ־2.6 מאך בעוד מהירותם של הטילים האיראניים והסיניים כ־1.5 מאך.
לפי הערכת מרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, קיימת סבירות גבוהה להימצאות טילי יאחונט בידי חזבאללה. שם מעריכים כי כלל ארסנל טילי החוף־ים של הארגון מונה עשרות רבות של טילים, מכל הסוגים.
המטרה: ספינות ותשתיות
לא ברור כמה מאותם הטילים הושמדו בתקיפה הנרחבת של חיל האוויר בביירות בלילה שבין שישי לשבת. לפי צה"ל, הם אוחסנו במרתפים של בנייני מגורים, באופן שאפשר "לשלוף" אותם לפריסה מהירה לקראת ירי. באופן דומה אוחסנו בבתים ובמבנים בכפרים רבים בדרום לבנון טילים נוספים, בעיקר לטווח בינוני, שחיל האוויר תקף במהלך השבוע שעבר. בין אותם טילים שהותקפו באותה מכת מנע גם טילי שיוט מסוג DR-3 שלפי צה"ל היו מוכנים לשיגור לעבר ישראל, ולהם טווח של כ־200 ק"מ ויכולת לפגוע גם במטרות ימיות.
ההתחמשות של חזבאללה בנשק מסוג זה הופנתה אל הבטן הרכה של ישראל — מתקני סחר אזרחיים, ובפרט לפגיעותן הרבה של אסדות הגז הטבעי. תקיפתן עלולה להכניס את המשק למשבר אנרגיה משמעותי. טילים כאלה יכולים לשמש את חזבאללה להטלת מצור ימי דה־פקטו על ישראל, שכן 99% מכלל הסחר הישראלי ביבוא וביצוא נעשים דרך הים. די להביט על איומי החות'ים בתימן על תנועת האוניות במצר באב אל מנדב ששיתקה לחלוטין את המעבר שלהן אל הים האדום וכפתה על חברות ספנות בינלאומיות לנוע במסלולי שייט ארוכים מן המזרח, תוך עקיפת יבשת אפריקה, כדי להבין את האפקט ההרסני העצום של האיום על חופש השיט באזור. בנוסף לכך שמדובר בטילים שיכולים לאיים על נמלי הים בארץ, הם מאיימים גם על שורה של תחנות כוח באשקלון, חדרה ובאשדוד, שפועלות בחופי הים של אותן ערים.
ספינות ממוגנות יותר
צה"ל ומערכת הביטחון היטיבו לזהות את האיום המתעצם מצפון ופיתחו אמצעים ומנגנונים לשיפור כושר ההתמודדות שלהם איתו. רק בשנה האחרונה, חיל הים הכניס לשימוש מבצעי, במסגרת שייטת הסטי"לים שלו, את ארבע ספינות המגן מסוג סער 6 — אח"י עוז, אח"י מגן, אח"י עצמאות ואח"י ניצחון — שהוזמנו מטיסנקרופ בגרמניה בהשקעה של כמעט 2 מיליארד שקל. תהליך הרכש שלהן התאפיין באי־סדרים רבים והיווה חלק מפרשת הצוללות שהציפה מעל פני המים חשדות לשחיתות עמוקה שנגעה לבכירים במערכת הציבורית הישראלית, עד לסביבתו הקרובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ספינות אלה נושאות מערכות המשמשות לגילוי מטרות, הכוללות טילי חוף־ים וכטב"מים באמצעות מכ"ם רב־עוצמה ונושאות מגוון רחב של מערכות תקיפה, כמו מערכות הגנה הכוללות את הגרסה הימית של כיפת ברזל וטילי הגנה מסוג ברק MX.
חלק מספינות אלה כבר תקפו בשנה האחרונה מטרות של חמאס בעזה, אחרות יירטו מטרות אוויריות שהופנו לעבר אילת או כטב"מים ששוגרו לעבר אסדת כריש של אנרג'יאן. מערכות ההגנה שהותקנו על סיפונן של ספינות הסער 6 הותאמו למגוון רחב של איומים, שלטענת התעשיות הביטחוניות בארץ כוללים גם את טילי החוף־ים של חזבאללה.
