לאחר דחייה ממושכת: הממשלה אישרה את חוק האקלים
לאחר דחייה ממושכת: הממשלה אישרה את חוק האקלים
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את קידום חוק האקלים בדיון מיוחד. החוק בנוסחו הנוכחי מעורר ביקורת קשה בקרב ארגוני הסביבה, לאחר שהמשרד להגנת הסביבה הסכים לקדם אוץו במתכונת מרוככת לאור דרישות האוצר. המטרה: להציג הישג בנסיעתו של נתניהו לאו"ם בשבוע הבא ובוועידת האקלים העולמית בסוף השנה בדובאי
אחרי התעכבויות, תוך הפרת התחייבות ההסכמים הקואליציוניים ולאחר החלשה משמעותית: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ג׳) בדיון מיוחד את חוק האקלים, בהובלת השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן. החוק אושר השבוע לאחר מעורבות משמעותית של משרד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשל הרצון להצביע על התקדמות לקראת השתתפותו בכנס האו״ם בשבוע הבא ולהשלים את חקיקת החוק עד לוועידת האקלים שתערך בדובאי בסוף השנה ובכך להציג הישג לאומי בתחום.
חוק האקלים קובע מסגרת מתכללת לטיפול הממשלתי בהפחתת פליטות גזי החממה ולצעדי הסתגלות לשינויי האקלים, שילכו ויחריפו בשנים הבאות ככל שהטמפרטורה העולמית הממוצעת תמשיך לטפס. לאחר שממשלת לפיד-בנט העבירה בקריאה ראשונה חוק אקלים בו נקבעו יעדים של 27% הפחתה בפליטות גזי החממה בשנת 2030 בהשוואה לשנת 2015, ממשלת נתניהו התחייבה עם כינונה לשדרג את היעד ל-50% ובכך ליישר קו עם המדינות המתקדמות בעולם, אולם לבסוף הוחלט להסתפק ביעד של 30%, תוך סייגים רבים המטילים ספק ביכולת להשיגו. יעד של אפס פליטות נטו עד שנת 2050 נקבע בדומה למדינות המתקדמות בעולם, אולם לא נקבעה חובה להצבת יעדי ביניים להשגתו.
בין היתר, הממשלה תוכל לשנות בצו בכל עת את היעד שנקבע, ובכך להימנע מתביעות אקלים בבתי משפט – אילו לא תעמוד ביעדים. לאחר שבחודשים האחרונים התנגד משרד האוצר באופן נחרץ לסעיפים רבים בחוק, הוכנסו אליו כעת שינויים המחזקים את שליטת משרד האוצר ביישום התוכנית החמש שנתית להפחתת פליטות גזי חממה, שאף אין חובה בחוק לתקצבה. הסכמת משרד האוצר לקביעת יעדים להפחתת פליטות בחוק ניתנה לאחר שהשרה סילמן הסכימה לשורת דרישות שלפי ארגוני הסביבה מחלישות את החוק. דרישות אלו, נדחו כמעט במלואן על ידי המשרד להגנת הסביבה בראשות תמר זנדברג לפני כשנה, בטרם עבר החוק בגירסתו הקודמת בקריאה ראשונה.
במטרות החוק הנוכחי נקבע כי התוכנית הלאומית להיערכות להשפעות הנובעות משינויי האקלים ולהפחתת פליטות גזי החממה תוכפף "להבטחת האינטרסים החיוניים של ישראל ולאספקת שירותים סדירה, שימור כושר התחרות במשק הישראלי, וכן אינטרסים חיוניים אחרים שהממשלה תקבע, ובשים לב לעמידה בהתחייבויות ישראל במסגרת הסכמי סחר שלה ויישומם". הניסוח בחוק עלול לאפשר לממשלה להעמיד מעל החוק אינטרסים שונים, ובכך בפועל לצמצם את יישום ההוראות בו. כך למשל, אינטרסים הקשורים לתשתיות המוסיפות פליטות של גזי חממה כמו שינוע נפט או פרויקטים של פצלי שמן וגז, יוכלו לגבור על האינטרס של צמצום הפליטות.
בשנת 2022 עלו פליטות גזי החממה בישראל בכ-3.5%. החוק קובע כי בכל חמש שנים תאשר הממשלה תוכנית להפחתת פליטות, אך לאור דרישת משרד האוצר, התוכנית תתן משקל "משמעותי" לשיקולי עלות מול תועלת, ותצורף אליה חוות דעתם של משרד האנרגיה, הממונה על התקציבים והכלכלן הראשי באוצר, בנוגע לעלויות המשקיות והתקציביות. המשרד להגנת הסביבה לא יוכל להגיש לממשלה את תוכנית החומש לממשלה לפני קבלת חוות הדעת ממשרד האוצר, וחוות הדעת לא יפורסמו לציבור, אלא באישור משרד האוצר בלבד. אילו יתגלעו מחלוקות, תוכל הממשלה לשנות את התוכנית ובכך אף לרדד את יעדיה.
משרד האוצר התנגד באופן נחרץ לאורך שנים ארוכות ליישום מחויבויות להפחתת פליטות, ואף ביטל, בין היתר, בתקופתו של לפיד כשר אוצר תוכנית להתייעלות אנרגטית בשל העלויות הכרוכות בה. בפברואר טענו במשרד האוצר כי הפחתת פליטות בקנה מידה המיישר קו עם המדינות המפותחות אינה אפשרית ועלולה להשית ״עלויות דרמטיות על המשק״.
במקביל לנסיעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאו״ם, ביום חמישי הבא תתקיים בארגון פסגה תחת הכותרת Climate Ambition Summit, שמטרתה לדרבן מדינות להעלות את השאפתנות האקלימית שלהן ולהציג יעדים משודרגים להתמודדות עם משבר האקלים לקראת ועידת האקלים העולמית שתערך בסוף השנה בדובאי שבאיחוד האמירויות. זהו האירוע המקדים החשוב ביותר לפני ועידת האקלים של האו"ם בדובאי בסוף נובמבר, ואך ורק מנהיגים המציגים יעדים חדשים או תוכניות משמעותיות להפחתת פליטות יוכלו לנאום בו. אישור חוק האקלים בוועידת השרים היום, יכול לשמש עבור נתניהו כרטיס כניסה לדיבור באותה פסגה, אילו יחפוץ בכך.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה היום כי "חוק האקלים הוא חוק שנוגע לכל אחת ואחד מאיתנו. החוק שעבר היום בוועדת שרים משנה מציאות, ומציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות". אך בארגוני הסביבה מתקשים לברך על אישור החוק לאחר שעבר ריכוך משמעותי, וטוענים בחלקם כי מוטב היה שלא לקדם את החוק במתכונת הנוכחית, למרות רצונה של הממשלה לצייר הישג לאומי בתחום.
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, מסר כי "חוק האקלים רוכך וסורס עד שמוטב שלא היה נולד כלל. הממשלה מקבעת יעדים נמוכים ואף שומרת לעצמה את הזכות לא לעמוד בהם בנסיבות שונות ובשם העדפת אינטרסים עסקיים על פני טובת ובריאות הציבור. בעוד מדינות העולם הולכות קדימה וקובעות יעדים שאפתניים עם מנגנוני בקרה ותוכניות עבודה, ישראל משתרכת מאחור עם חוק שנועד למטרות יח"צ בלבד ערב נסיעתו של נתניהו לארה"ב וועידת האקלים של האו"ם. השרה עידית סילמן פועלת נגד הציבור והדורות הבאים מתוך שיקולים פוליטיים צרים, ועוד סבורה שהיא ראויה למחיאות כפיים. זוהי הצעת חוק מחוררת וחסרת כל בשורה עד שהייתה יכולה להיכתב באותה מידה על ידי ברוני הגז וחברות הנפט״.
בחברה להגנת הטבע מקווים כי ארגוני הסביבה יצליחו לשפר את החוק בעת דיוני הכנסת. לדבריהם, "החברה להגנת הטבע תומכת בקידום חוק האקלים, המהווה נדבך חיוני ודחוף, להתמודדות עם המשבר הגדול ביותר של האנושות כיום. ההצעה מהווה צעד ראשון, כדי לקרב את ישראל אל המדינות המפותחות בעולם. עם זאת, החברה להגנת הטבע, סבורה כי יש לשפר את הצעת החוק - בתחום יעדי הביניים, הסמכויות והתקציבים, ואנו נפעל בכנסת על מנת לשפר ולטייב את החקיקה״.
