בלעדיהדיל (שהופר) עם בנק ישראל, והתגובה של ח"כ שלמה קרעי
בלעדי
הדיל (שהופר) עם בנק ישראל, והתגובה של ח"כ שלמה קרעי
הח"כ מהליכוד הגיע להבנות עם בנק ישראל שלפיהן הוא יימנע מקידום חוק המבטל לחלוטין את עמלת הפירעון המוקדם ובתמורה תרוכך המגבלה במשכנתא על ריבית פריים. אלא שההנחה שסוכמה על העמלה לא בוצעה, וקרעי מנסה לקדם את החוק שוב
בנק ישראל וח"כ שלמה קרעי (הליכוד) הגיעו בסוף 2020 להבנה — מעין "דיל" - על העלאת מגבלת הפריים לנוטלי משכנתאות, שעמדה על 33% מההלוואה, במקביל לכך שקרעי יימנע מחקיקת חוק גורף שקידם לביטול עמלת הפירעון המוקדם לנוטלי משכנתאות - כך נודע לכלכליסט.
בסביבות אוקטובר 2020 נועדו קרעי והמפקח על הבנקים בבנק ישראל יאיר אבידן לפגישות בכמה נושאים ובראשם ביטול כליל של ההגבלה על רכיב המשכנתא הצמוד לריבית הפריים, וביטול עמלת פירעון מוקדם לנוטלי משכנתאות. עד השנה שעברה המגבלה היתה כי ניתן לקחת עד שליש מהלוואת המשכנתא במסלול צמוד ריבית פריים, ובדצמבר האחרון הודיע בנק ישראל כי המגבלה תוסר וניתן יהיה לקחת עד שני שלישים מהמשכנתא במסלול זה.
עמלת פירעון מוקדם מוטלת על לווים שמבקשים להקדים לפרוע את התשלומים במסלול ריבית קבועה, טרם המועדים שנקבעו. מדובר במעין "קנס" שנוטלי משכנתאות משלמים על פירעון מוקדם של המשכנתא, לרוב לצורך מיחזור המשכנתא בתנאים טובים יותר. גובה עמלת פירעון מוקדם יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים, והוא מהווה לעתים חסם במיחזור משכנתא, שכן הוא עלול להפוך את המיחזור ללא כדאי. בנק ישראל ומשרד האוצר מתנגדים בשנים האחרונות להצעת חוק שקידמו בכנסת ה־20 ח"כ יואב קיש (הליכוד) וקרעי, שאז עוד לא היה חבר כנסת בעצמו, ופעלו לביטול עמלה זו. גם הבנקים מתנגדים להצעת החוק, שלדברי קרעי עלותה מוערכת באובדן הכנסות לבנקים של כ־300 מיליון שקל בשנה.
ההצעה: במקום ביטול העמלה, הנחה של 50%
ל"כלכליסט" נודע כי במהלך הדיונים בין הצדדים קרעי שיגר הצעה או דרישה לבטל כליל את מגבלת הפריים כמו גם את עמלת הפירעון המוקדם, ואחרי דין ודברים הסכים בנק ישראל לגרסה מתונה להצעתו הגורפת של קרעי לביטול מוחלט של עמלת הפירעון המוקדם, ולקבוע הנחה של 50% בתשלום העמלה בקרב נוטלי משכנתאות מעל שמונה שנים. מסלול זה אמור היה להיות מוצע לנוטלי המשכנתאות במקביל לשני מסלולים, האחד עם עמלת פירעון מוקדם והשני ללא. במקביל סוכם כי הבנק יקדם את המהלך של הפחתת מגבלת הפריים.
לקראת סוף 2020, עוד לפני הקדמת הבחירות לכנסת, הבנק אכן החל לקדם את המהלך של הפחתת מגבלת הפריים כנראה מתוך הבנה ותקווה שלא תקודם הצעת החוק על עמלת הפירעון המוקדם. באותה תקופה עדיין כיהנה ממשלתם של בנימין נתניהו ובני גנץ, ובבנקים חששו שקרעי יצליח לגייס רוב בוועדת השרים לענייני חקיקה לקידום הצעת החוק שלו. ההבנה בשיחות היתה שככל שמגיעים להסכמה בעניין ביטול מגבלת הפריים והקלות בהנחה על ביטול עמלת הפירעון המוקדם - ימשוך קרעי את הצעת החוק לפטור גורף מעמלת פירעון מוקדם.
עם פרסום התקנה החדשה בדצמבר, בהודעת בנק ישראל הוצגו הנימוקים המקצועיים למהלך אך גם הודגש כי "הדיונים בנושא כללו גם שיח עם חברי הכנסת מיקי לוי, יאיר לפיד וד"ר שלמה קרעי".
בסופו של דבר, בנק ישראל אכן העלה את מגבלת הפריים ל־66% מההלוואה, אך ההקלה בעמלת הפירעון המוקדם לא בוצעה. עם הכרזת הבחירות היה נראה כי "חרב" החקיקה מתרחקת, וייתכן כי בבנק העדיפו לקדם את השינויים בקצב ובתנאים שלהם. בניגוד לאכזבתו של קרעי מהפרת ההסכמות לכאורה, גורמים שונים טוענים כי בנק ישראל לא יכול היה לקדם את המהלך כי הכנסת היתה בפגרת בחירות.
אלא שאף שמגבלת הפריים אכן רוככה, להפתעת בנק ישראל בחודש שעבר קרעי העלה מחדש את הצעת החוק לביטול עמלת הפירעון המוקדם – ועוד בגרסתה הגורפת ולא בנוסח הממותן שעליו סיכם עם הבנק. הצעת החוק נפלה בקריאה הטרומית כאשר 59 ח"כים הצביעו נגד ו־55 בעד, וכעת קרעי מתכוון להמשיך לקדמה.
קרעי אמר אתמול לכלכליסט כי "הוסכם להעלות את מגבלת הפריים לשני שלישים, וגם היתה הסכמה להעניק הנחה של 50% בעמלת הפירעון המוקדם לנוטלי משכנתאות מעל שמונה שנים. אבל, מאז חלפו שמונה חודשים ובנק ישראל לא ביצע את ההנחה לפורעי המשכנתאות. לכן העליתי מחדש את הצעת החוק. אני מניח שבנק ישראל לא קידם את ההנחה כי הבנקים מתנגדים לכך בחריפות". קרעי הוסיף עוד כי לא התחייב לא לקדם חוק שיאפשר לקחת את מלוא הלוואת המשכנתא בריבית פריים וכי הוא עדיין עומד על כך שיש לבטל כליל את עמלת הפירעון המוקדם, והוא מתכוון להגיש מחדש את הצעת החוק וינסה לגייס תמיכת שרים וח"כים גם מהקואליציה. לדבריו, ח"כים מיש עתיד ומימינה – שחלקם מכהנים היום כשרים – תמכו בעבר בהצעה.
בממשלה ובאוצר מתנגדים להצעת החוק
לפי הצעתו של קרעי, בנק לא יגבה עמלה בשל פירעון מוקדם של הלוואה לדיור אלא ב־12 החודשים הראשונים מעת נטילת ההלוואה או משכון דירת מגורים, לפי העניין. הצעת החוק ביקשה לחול על כל פירעון מוקדם של הלוואה לדיור, כולל הלוואות שניתנו לפני תחילתו של החוק.
בממשלה מתנגדים להצעה בעקבות התנגדותם של בנק ישראל ואגף תקציבים במשרד האוצר. נכון לעכשיו, על אף מהלכים שונים להקלה על נוטלי המשכנתאות, בנק ישראל עומד על התנגדותו לביטול גורף של עמלת הפירעון המוקדם.
בנאום שנשא במליאה בחודש שעבר לפני ההצבעה תקף קרעי את הבנקים. "לפני למעלה מ־30 שנה, במצב של שוק קיצוני, נקבעה בחוק עמלה אנטי־ליברלית שמשמשת את הבנקים מאז כאווזה המטילה ביצי זהב, ללא שום הצדקה כלכלית. ברור לכל כי בזמן התהוותה של העמלה הזו הטענה העיקרית שהושמעה מפי הבנקים היתה כי העמלה באה לפצות אותם כנגד מקורות שלקחו בריביות מאוד גבוהות ולטווחים מאוד ארוכים".
השר במשרד האוצר חמד עמאר (ישראל ביתנו) הסביר כי "אגף תקציבים מתנגד לקידום הצעת החוק משום שבעת מתן ההלוואה לדיור בריבית קבועה, שני הצדדים מקבלים ודאות עבור תנאי ההלוואה. מצד אחד, הלקוח מקבל ודאות בנוגע לריבית. מצד שני, הבנק מבטיח את הרווח מההלוואה. אם יתאפשר ללקוחות פירעון מוקדם ללא עמלה, תישלל מצד הבנק הוודאות שממנה הוא נהנה כיום. על מנת לפצות על אובדן הוודאות ותוספת הסיכון, הבנק יתמחר את ההלוואה לדיור בריבית גבוהה יותר וצפוי שהדבר יוביל לייקור ההלוואות לדיור הניתנות כיום".
מבנק ישראל נמסר כי "הבנק מקדם את צעדי המדיניות השונים שתחת אחריותו המקצועית מתוך מטרה אחת - טובת הציבור והכלכלה הישראלית, והוא עושה זאת לאחר ביצוע תהליכי ניתוח ובחינה מקצועית מעמיקה. אגב תהליכים אלו מקיים הבנק שיח עם גורמים רלבנטיים שונים בציבור כמו במערכת הפיננסית, בסקטור העסקי, רגולטורים נוספים, ולרבות שיח עם נבחרי ציבור בנושאים מקצועיים שונים. כפי שציינו בהודעה לעיתונות בנושא הסרת המגבלות על הלוואות לדיור, שפורסמה בדצמבר 2020, הדיונים על הנושא כללו גם שיח עם חברי הכנסת דאז לפיד, לוי וקרעי".
