בלעדיהמדינה מתקצבת גרעינים תורניים ב-170 מיליון שקל בשנה
בלעדי
המדינה מתקצבת גרעינים תורניים ב-170 מיליון שקל בשנה
מחקר הממפה לראשונה את הגרעינים התורניים - חלק ממערך השטח של הציבור החרד"לי ומפלגת הציונות הדתית - חושף כי בישראל פועל מערך ענק של 181 גרעינים, מהם 134 מתוקצבים על ידי המדינה. הם דוחקים את רגלי האוכלוסייה בפריפריה, מעוררים מחלוקות בערים מעורבות ופועלים גם במרכז
היום תדון ועדת הכספים של הכנסת בהעברת 141 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים למשרד המשימות הלאומיות של השרה אורית סטרוק, שהוא הזרוע הארוכה של מפלגת הציונות הדתית. מתוך הסכום הזה 51 מיליון שקל יועדו להגדיל את התקצוב של הגרעינים התורניים דרך המשרד. אם ב־2023 תוקצבו הגרעינים המשימתיים (גם גרעינים חילוניים) דרך המשרד ב־93 מיליון שקל, השנה יגדל התקציב ל־101 מיליון שקל.
מחקר ראשון מסוגו של מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי, שמתפרסם בלעדית בכלכליסט, מגלה שהמדינה מתקצבת את הגרעינים התורניים - שהם חלק ממערך השטח של הציבור החרד"לי ומפלגת הציונות הדתית - בסכום עתק של 170 מיליון שקל בשנה. בישראל פועל מערך ענק של 181 גרעינים תורניים, מהם 134 מתוקצבים על ידי המדינה. הגרעינים הוקמו במקור כדי לסייע לפריפריה אבל 12 מהם פועלים בתל אביב ו־11 בירושלים. את המחקר ערכו ד"ר יעל שמריהו־ישורון מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון והחוקרות אתי קונור אטיאס ונוגה דגן בוזגלו ממרכז אדוה. החוקרות מציינות שזו הפעם הראשונה שנעשה מיפוי של הגרעינים ושל התקציבים שהם מקבלים.
הגרעינים התורניים הם קהילות דתיות לאומיות שהוקמו ביישובים עירוניים מתוך מטרה לקדם את האידיאולוגיה של הציונות הדתית לצד פעילות חברתית. על פי החוקרות, "מטרתם העיקרית היא להוות זרוע של הציונות הדתית ו'להתנחל בלבבות' בקרב אוכלוסייה מסורתית וחילונית ביישובים עירוניים ברחבי הארץ. זאת, ככלי לקידום אידאולוגיה תורנית ולקידום הסכמה חברתית להתנחלויות ולחזון ארץ ישראל השלמה. לשם כך מקימים הגרעינים שלל מוסדות נלווים כגון גני ילדים, בתי ספר תורניים, ישיבות, מדרשות, מכינות קדם־צבאיות ועוד".
הגרעינים נהנים מתקצוב נדיב של המדינה, שלפי המחקר "רואה בהם חלוצים המממשים את המטרה של הבאת 'אוכלוסיות חזקות' ליישובי הפריפריה ולייהוד הספר והערים המעורבות". עוד, לפי החוקרות, הם עצמם "תופסים את התיישבותם כפרויקט הצלה של אוכלוסייה 'חלשה' בעיירות הפיתוח. בערים המעורבות מטרתם כוללת חיזוק זהות יהודית וייהוד המרחב. בשני העשורים האחרונים נפוצה התיישבות גרעינים תורניים גם ביישובים מבוססים במרכז הארץ".
החוקרת יעל שמריהו־ישורון מסבירה את הצורך במחקר בכך ש"אלה קבוצות עם השפעה מכרעת על היישובים שפונות למגוון רחב של אוכלוסיות ומפעילות הרבה מוסדות חינוך. הן כבר לא פעילות רק בפריפריה, אלא גם בערי פורום ה־15 (פורום הערים העצמאיות כלכלית שאינן מקבלות מענקי איזון מהממשלה - ש"א), בטענה ששוררת שם שממה רוחנית ויש להשפיע גם ברמת השרון ויפו. זה גורם להתקוממות והתנגדות של הציבור הליברלי בערים האלה".
מהמחקר עולה שמדובר בתופעה רחבה מאוד. בישראל 181 גרעינים תורניים המאוגדים ב־146 עמותות. 96 גרעינים פעלו תחת עמותה מקומית יחידה, 31 גרעינים פעלו תחת ארבעה ארגוני גג ארציים ו־7 גרעינים פעלו תחת שלושה ארגוני גג מקומיים. כמות הגרעינים גדלה מאוד, על פי המחקר, בעשור הראשון של המאה ובייחוד בעקבות ההתנתקות ב־2006, כאשר הרעיון המוביל בציונות הדתית הוא שיש "להתנחל בלבבות" - אידיאולוגיה שאליה התייחס הרב צבי טאו, מהרבנים החרדים הלאומיים הבולטים, ב־2005.
ההתנחלות בלבבות נעשית ברמת הפרט באמצעות יצירת קשר עם התושבים המקומיים, נכונות לסייע להם והזמנה לארוחות שבת. ברמה המוסדית היא נעשית באמצעות הקמת מערכת של מוסדות חינוך וחינוך משלים, סיוע לקשישים ופעולות רווחה. יש גם מעורבות גדולה בתהליכים עירוניים. יש בגרעינים כל הזמן דיונים על דרכי ההשתלבות הנכונות, על מנת שהתושבים המקומיים לא ירגישו כאילו כופים עליהם אופי חדש ליישוב או כאילו הם נדחקים החוצה.
בפועל, הגרעינים מעורבים בעימותים רבים. בפריפריה הם גורמים לדחיקת רגליה של האוכלוסייה המקורית, השתלטות על משרות רבות בשלטון המקומי ושינוי אופי היישובים. החוקרות מצטטות מחקר שלפיו "במרבית עיירות הפיתוח שנבחנו פעילות הגרעינים העצימה פערים כלכליים חברתיים ועדתיים ולא צמצמה אותם", הגרעינים היו מהגורמים שנגדם מחתה האוכלוסייה הערבית במהומות בזמן מבצע שומר החומות בערים המעורבות במאי 2021. ביישובים חזקים רבים רואים בהם שליחי כפייה דתית והדתה, מה שהתבטא למשל בהתנגדות לתפילה בהפרדה ביום כיפור בתל אביב שקידם גרעין ראש יהודי.
ב־2022 עשרה משרדי ממשלה מימנו את תקצוב 103 עמותות הגרעין התורני (שמפעילות 134 גרעינים) בהיקף של 111.4 מיליון שקל. מתוכם 97.1 מיליון שקל מימנו ישירות עמותות של גרעינים תורניים, 11.9 מיליון שקל מימנו ארגוני גג ארציים של גרעינים ועוד 2.4 מיליון שקל לארגוני גג מקומיים. המחקר מתייחס ל־2022, השנה האחרונה שלגביה יש נתונים על ביצוע התקציב. ב־2023 הקצתה הממשלה עוד 58 מיליון שקל לגרעינים התורניים, כלומר גידול של 50% בתקציב תחת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת המשימות הלאומיות סטרוק, ובסך הכל כ־170 מיליון שקל.
עיקר המימון הגיע ממשרד החינוך, 76.3 מיליון שקל שהם 69%, ומשני משרדים נוספים, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות (13 מיליון שקל שהם 12%) ומשרד העבודה (11%). התמיכה התקציבית הממשלתית הממוצעת לעמותה עמדה על מיליון שקל לערך. הכספים הממשלתיים היוו 22.1% מתוך מחזור הפעילות של עמותות הגרעינים התורניים. יתרת הכספים שמהם נהנים הגרעינים מגיעה מתרומות וממקורות כמו שכר לימוד במעונות, ישיבות ובתי ספר תורניים, ומכירת שירותים לרשויות המקומיות ומשרדי ממשלה.
החוקרות מציינות שבממשלה הנוכחית הובטח החל מתקציב 2023 מימון נוסף וייעודי לגרעינים התורניים, של 58 מיליון שקל, כחלק מההסכמים הקואליציוניים. לגרעינים בדרך כלל יש מנגנון שכולל מנכ"ל, רב, רכזת פעילות קהילתית, רכזת קליטה ועוד, שחלקם ממומנים על ידי המדינה. שמריהו־ישורון מסבירה את הנוכחות של הרבה גרעינים באותו יישוב בכך שהם מייצגים תתי־זרמים שונים באוכלוסייה הדתית לאומית וכן בכך שהדבר מגדיל את היעילות בהשגת תקציבים. לדבריה, "יש שאלה עד כמה המדינה צריכה לתמוך בעמותות שנויות במחלוקת".
החוקרות מציינות שהתקצוב שמוצג במחקר הוא חישוב חסר משום שהמחקר התייחס רק לעמותות המרכזיות של הגרעינים התורניים ולא לעמותות הבת. וגם משום שהמחקר לא כלל תקצוב מרשויות מקומיות והקצאות מבנים ודיור ציבורי מהממשלה ומרשויות מקומיות, שהיא שוות ערך לתקציבים משמעותיים מאוד.
שמריהו־ישורון, שגם עבודת הדוקטורט שלה עסקה בגרעינים התורניים, מסבירה שהם מוקמים על ידי משפחות בודדות או עשרות משפחות שמתארגנות סביב ישיבה ועמותה. העמותה מתחילה לגייס משאבים כמו תמיכות ממשלתיות ודמי חבר. ככל שהשנים עוברות, נוספות עוד מאות משפחות. המצטרפים, לדבריה, זוכים בשורה של יתרונות, אחד הבולטים שבהם הוא מגורים בקהילה דתית ערכית בדיור זול. המחיר הזול נובע הן מהכוח של קניית דירות מאורגנת אבל בעיקר מכך שבמקרים רבים הם מתיישבים באזורי מצוקה שמחירי הדירות בהם זולים ממילא.
אבל מעבר לכך, המצטרפים זוכים ל"תחושה של שליחות, שהם מממשים ערכים שהם מאמינים בהם". לדבריה, הדור הקודם של הציונות הדתית לאומית הקים את ההתנחלויות והדור הצעיר "מחפש לעשות דברים גדולים אחרים עם משמעות ושינוי חברתי". להבדיל מההתנחלויות המנותקות, בגרעינים התורניים הם זוכים לגור בקהילה סגורה שהיא חלק מעיר גדולה.
בתשובה לשאלה אז למה הגרעינים מעורבים לעתים קרובות בקונפליקטים, מסבירה שמריהו־ישורון ש"זה פרויקט מלאכותי. הם באים עם רצון טוב להתחבר כדי להשפיע, לשנות ולשפר. אז כשהילדים בבית הספר לא לבושים מספיק צנוע לטעמך – אתה מנסה לשנות את זה, או גורם שיהיו שעות נפרדות בבריכה מעורבת. אז ברור שיש חיכוכים והם קבוצה חזקה ומאורגנת". היא מציינת שיש מחקר שמעלה שהחיים בבועות מפחיתים חיכוכים ודווקא המפגש בין אוכלוסיות מעורר מתחים.
