דעהמשרד הבריאות מתרשל בפיקוח על סיגריות אלקטרוניות
דעה
משרד הבריאות מתרשל בפיקוח על סיגריות אלקטרוניות
מותו של הנער בן ה-16 משימוש בסיגריות אלקטרוניות והידיעה על נער נוסף שאושפז בבית חולים בעקבות עישון סיגריות כאלה - חושפים את מחדל הפיקוח של משרד הבריאות
שלושה שבועות בלבד לאחר מותו הטראגי של מידן קלר, הנער בן ה-16 שאושפז בשניידר לאחר שריאותיו קרסו משימוש בסיגריות אלקטרוניות, והנה התבשרנו שוב על מקרה של נער אחר שאושפז בבית חולים בעקבות עישון סיגריות אלקטרוניות. שני המקרים חושפים מחדש את מחדל הפיקוח של משרד הבריאות על מוצרי העישון המשווקים בישראל. המשרד היה אמנם מבין הראשונים שנקט יוזמה, כשקרא בעקבות דיון מיוחד שנערך בכנסת לפתוח בחקירת משטרה לבירור הנסיבות שהביאו לאשפוזו של קלר ז"ל. קריאה דומה השמיע המשרד גם בעקבות מקרה האשפוז השני. לכאורה, צעד מבורך ומתבקש; אלא שהמהלך מבטא את אחת הבעיות המרכזיות כיום בתחום: חולשתו כרגולטור לפקח ולאכוף באופן עצמאי שיווק, מכירה ושימוש בסיגריות אלקטרוניות ותכולתן.
כדי להבין כיצד החלה להתפתח הבעיה, יש לחזור לשנת 2009. באותה שנה, חברות הטבק והניקוטין ניסו לראשונה להחדיר סיגריות אלקטרוניות לשוק הישראלי. בתגובה, ועדה מקצועית במשרד הבריאות המליצה לאסור על מכירת סיגריות אלקטרוניות לתקופה של חמש שנים, וזאת עד להתגבשות המידע בעולם בנוגע להשלכות הבריאותיות של שימוש במוצר. בעקבות עתירה שהגישה חברת סיגריות אלקטרוניות, פסק דין של בית המשפט העליון קבע כי נדרש להסדיר את סמכות משרד הבריאות בחקיקה ראשית בכדי לאסור על שיווק ומכירת המוצר בישראל. אלא שמאז ועד היום לא הוסדרה סמכות משרד הבריאות בהתאם לרף שהציבה פסיקת בית המשפט.
כך, למשל, לא נקבעו כללים המגדירים למי מותר לייבא לישראל סיגריות אלקטרוניות ומגבלות על נפח המוצרים ומאפייניהם. בנוסף, למעט הגבלת ריכוז הניקוטין ל-2% למילילטר, לא הוגדרו סטנדרטים לתכולת מוצרי העישון האלקטרוניים ולא מונה גורם שבסמכותו לבדוק את תכולת המוצרים המיובאים לארץ ואת בטיחותם לשימוש. שלא כמו במדינות אירופה, אין צורך ברישיונות מכירה לבעלי חנויות בישראל. התוצאה הרסנית: אין רישום וניטור של ייבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות. המוצרים הנמכרים בישראל אינם בטוחים. בנוסף, זמינותם נרחבת, שעה שכל אדם יכול לייבא ולמכור מכשיר עישון חשמלי המכיל נוזל כימי רעיל הנשאף לריאות ללא קשר להרכב הרעלים ולשווק אותו בכל מקום וללא כל רישום, מעקב או בקרה.
לכן, כשנודע על נסיבות אשפוזו של הנער בן ה- 16, לא היה זה מפתיע שפרט להצהרות פומביות שהשמיע משרד הבריאות בדבר סכנות הסיגריות האלקטרוניות, לא ננקטו צעדים של ממש. כך, למשל, היה מצופה ממנו להכריז על החזרה ("ריקול") של המוצר או לפתוח בחקירה לאיתור המקור ממנו נרכשה אותה סיגריה אלקטרונית שעישן הנער. לו למשרד הבריאות היו סמכויות אכיפה ופיקוח, הוא היה בודק בעצמו את נסיבות אשפוז הנער ולא היה ממהר לקרוא לחקירת משטרה בנושא. מקיפה ומעמיקה ככל שתהיה החקירה, למשטרה אין את הכלים לבדוק את הרכב מוצרי העישון האלקטרוניים, תכולתם ואת מידת בטיחותם. התוצאה היא שאין בעל בית שיכול לעשות סדר בשוק הפרוץ. הפיקוח והאכיפה אחר מוצר העישון הקטלני נופל בין הכיסאות ומי שמשלם את המחיר הם המעשנים הצעירים ובני משפחותיהם.
למרות הטרגדיה ואולי דווקא בגללה אין זה מאוחר לתקן. פתרונות לחיזוק האכיפה והפיקוח קיימים למכביר. בראש ובראשונה, יש להקים גוף המפקח על יבוא, שיווק ומכירה של מוצרי עישון, בדומה לזה הקיים בצרפת ובמדינות נוספות באירופה. גוף זה חייב לקבל סמכויות לניהול רשימת יבואנים, חברות הטבק והניקוטין ונקודות המכירה הפועלות בארץ – כולל לקבל סמכות למתן רישיון מיוחד למכירת מוצרי עישון, בדומה לסמכויות שקיבלה מועצת ההימורים ביחס להימורים בישראל. בנוסף, משרד הבריאות נדרש לקבוע סטנדרט לתכולת המוצר שיכלול רשימת החומרים הרעילים האסורים בשימוש במוצרים אלו. כמו כן, עליו להקים מנגנון לדגימת מוצרים במעבדות בריאות הציבור וביצוע 'ריקול' במידת הצורך, כשמתגלות חריגות. במקביל, מכון התקנים חייב לאמץ תקן מחייב ברף הבטיחות המחמיר ביותר ביחס למנגנון החשמלי לחימום הנוזל בסיגריה האלקטרונית.
מותו של מידן קלר והידיעה על נער נוסף שהתאשפז בבית חולים מדגישים את הצורך הדחוף בפעולה מיידית לאסדרה של שוק מוצרי העישון בכלל והסיגריות האלקטרוניות בפרט בישראל. אל לנו להמתין לאסון הבא. אימוץ שיטות פיקוח ואכיפה מוכחות מחו"ל והתאמתן לישראל הוא צו השעה. הגיעה העת לעשות זאת.
שירה כסלו היא מנכ"לית המיזם למיגור העישון
