השנה הקשה של רשות שדות התעופה – הפסד תפעולי של מיליארד שקל
השנה הקשה של רשות שדות התעופה – הפסד תפעולי של מיליארד שקל
לפי הדו"חות הכספיים של הרשות לשנת 2021, הגירעון עמד על 899 מיליון שקל, ויתרת המזומנים ירדה מ-563 מיליון שקל בסוף שנת 2019 ל-28 מיליון שקל בלבד בסוף שנת 2021. ההכנסות עמדו על 1.25 מיליארד שקל, לעומת הכנסות של כמיליארד שקל בשנת 2020 והכנסות של 4.14 מיליארד ב- 2019
רשות שדות התעופה עדיין לא התאוששה ממשבר הקורונה, שפגע בה ובתעשיית התעופה באופן אנוש. לפי הדוחות הכספיים של הרשות לשנת 2021, ההפסד התפעולי השנה הגיע למיליארד שקל, הגירעון עמד על 899 מיליון שקל, ויתרת המזומנים של הרשות ירדה מ-563 מיליון שקל בסוף שנת 2019 ל-28 מיליון שקל בלבד בסוף שנת 2021.
הכנסות הרשות לשנת 2021 עמדו על 1.25 מיליארד שקל, לעומת הכנסות של כמיליארד שקל בשנת 2020 והכנסות של 4.14 מיליארד שקל בשנת 2019. הוצאות הרשות לשנת 2021 עמדו על 2.25 מיליארד שקל, לעומת הוצאות של 2.41 מיליארד שקל בשנת 2020 ו-4.3 מיליארד שקל בשנת 2019. ההפסד התפעולי לשנת 2021 עמד על מיליארד שקל לעומת 1.41 מיליארד בשנת 2020 ו-207 מיליון שקל בשנת 2019. ההפסד הנקי של הרשות עמד בשנת 2021 על 187 מיליון שקל וזאת בעקבות מסים נדחים בגובה 832 מיליון שקל שצמצמו את ההפסד. בשנת 2020 ההפסד הנקי עמד על 1.44 מיליארד שקל, ובשנת 2019 עמד על 111 מיליון שקל.
הכנסות הרשות בשנת 2021 היו מורכבות מאגרות ושירותים למטוסים בגובה 320 מיליון שקל, אגרות ושירותים לנוסעים בגובה 515 מיליון שקל ומפעילות מסחרית בגובה 416 מיליון שקל. מדובר בירידה משמעותית בכל סקטורי ההכנסות לעומת תקופת טרום הקורונה: בשנת 2019 עמדו ההכנסות מאגרות ושירותים למטוסים בגובה על 635 מיליון שקל, האגרות והשירותים לנוסעים היו 1.85 מיליארד שקל וההכנסות מפעילות מסחרית עמדו על 1.64 מיליארד שקל.
הסיבה הישירה לצניחה בהכנסות הרשות היא הצניחה בכמות הטסים: בשנת 2019, טרום משבר הקורונה, עברו דרך שדות התעופה כ-24.4 מיליון איש ב-163 אלף מטוסים. בשנת 2021 לעומת זאת, עברו דרך שדות התעופה כ-6 מיליון נוסעים בלבד ב-67 אלף מטוסים.
גם בהרכב ההוצאות היו שינויים משמעותיים לעומת לפני משבר הקורונה: בשנת 2021 הוצאות השכר עמדו על 1.1 מיליארד שקל, הוצאות האחזקה וההפעלה על 457 מיליון שקל והתמלוגים למדינה על 20 מיליון שקל בלבד. לעומת זאת, בשנת 2019 הוצאות השכר עמדו על 1.67 מיליארד שקל, הוצאות האחזקה וההפעלה על 807 מיליון שקל והתמלוגים למדינה עמדו על כ1.21 מיליארד שקל. הוצאות השכר צומצמו בין היתר על ידי הוצאת עובדים זמניים לחל"ת ועל ידי תוכנית פרישה מרצון ל-227 עובדים קבועים בעלות של 218 מיליון שקל.
בעקבות משבר הקורונה, הרשות נקלעה לקשיים פיננסיים ולקחה הלוואות בגובה 2 מיליארד שקל. נכון למועד פרסום הדו"ח, הרשות צריכה להחזיר לבנקים 1,035 מיליון שקל עד ספטמבר 2022, ו-965 מיליון נוספים עד ינואר 2023. הרשות פועלת לפרוס את החוב, ולצורך כך פנתה לחברת מידרוג שהעניקה לה דירוג מושלם של Aaa. הגירעון התזרימי של הרשות בסוף 2021 עמד על 899 מיליון שקל ויתרת המזומנים עמדה על ל-28 מיליון שקל בלבד לעומת יתרת מזומנים של 563 מיליון שקל בסוף שנת 2019. ברשות סבורים כי הם ייצאו מהמשבר הפיננסי אליו נקלעו, כל עוד תנועת הנוסעים תשוב לסדרה.
בדו"ח מופיעה גם התייחסות לתקציבי הפיתוח של הרשות, שממומנים ממקורות עצמיים של הרשות ומהלוואות מתאגידים בנקאיים. תקציב הפיתוח לשנת 2022 ואילך עומד על 5.4 מיליארד שקל, אך 3.7 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה מוקפאים עד לקבלת אור ירוק ממשרד האוצר והתחבורה. הפרויקט המרכזי שמוקפא, שתקציבו 2.1 מיליארד שקל, הוא תכנון והקמה של תשתיות טרמינליות נוספות להגדלת הקיבולת של נתב"ג. תוכנית נוספת שמוקפאת, וזאת מתוך סיבות "שאינן בשליטת הרשות" (לפי לשון הדוח), היא התוכנית להקמת שדה תעופה לתעופה כללית בחדרה. פרויקט זה מוקפא עקב התנגדות פוליטית ומפני שבות"ל והממשלה מחכים למסקנות הוועדה לבחינת הקמה של שדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל.
