דעהאסור לממשלה להפקיר את העובדים
דעה
אסור לממשלה להפקיר את העובדים
הממשלה עדיין לא באירוע. האוצר מביע התנגדות לכל מתווה שיקל על מתן דמי אבטלה לעובדים, מעבר למה שמגיע להם על פי חוק. אולי כדאי להקשיב לארגונים החברתיים שמציעים חל"ת בתנאים גמישים
שלוש שעות דנה ועדת הכספים במתווה הפיצויים למלחמה, ושום קרן אור כלכלית ממשית וקונקרטית לא נראתה באופק. משרד האוצר הציג את המתווה שלו לפיצוי לעסקים. שר הכלכלה הציג מתווה אחר שהוא גיבש לפיצוי העסקים, נדיב יותר. אף אחד מהם לא מחייב שימור עובדים. אף אחד מהם לא כולל התייחסות לעובדים שכבר הוצאו לחל״ת או פוטרו והרבים שעוד יהיו במצב הזה בקרוב.
מה אמורה לעשות מדריכה חינוכית, אם חד הורית, שהוצאה לחל״ת כי מעונות היום לא עובדים מאז תחילת המלחמה? בסוף החודש היא לא תקבל משכורת, והיא גם לא זכאית לדמי אבטלה, כי שכחו אותה בממשלה. כמוה עוד עשרות אלפים, ורבים נוספים יהיו בקרוב במצב הזה בדיוק.
חברי ועדת הכספים מכל סיעות הבית זעמו. בממשלה שרי האוצר והכלכלה לא מסכימים ביניהם, ומגיעים עם הצעות שונות לכנסת. מה הם אמורים לעשות? חלקם הזכירו את העובדים שמושבתים. גם חלק מראשי הארגונים העסקיים, בראשם רון תומר מהתאחדות התעשיינים ואוריאל לין מאיגוד לשכות המסחר, דיברו על מאות אלפי העובדים המושבתים, והסבירו שהמתווים המוצעים לא נותנים לכך מענה.
יפה הזכיר אוריאל לין שבסופו של דבר החל״ת בקורונה הציל את המשק ואת החברה בישראל. אפשר לעשות מתווה חל״ת גמיש, שלומד מהטעויות בקורונה, וייתן מענה מדויק יותר.
אבל הממשלה עדיין לא באירוע. משרד האוצר מביע התנגדות לכל מתווה שיקל על מתן דמי אבטלה לעובדים, מעבר למה שמגיע להם על פי חוק. ממש לא ברור למה. המשמעות התקציבית של הקלה במתן דמי אבטלה היא לא באמת גבוהה יחסית להוצאות המלחמה.
בסך הכל מדובר בהקלה בתנאי של 30 יום לפחות בחל״ת - כדי שגם מי שיוצא לחל״ת קצר יוכל לקבל את חלקו היחסי. וכן, שלא יהיה צריך לנצל את כל ימי החופש לפני שמקבלים פיצוי. אף אחד הרי לא בחופש בתקופה הזו. כמו כן, מתבקש לאפשר דמי אבטלה גם לעובדים צעירים שלא השלימו תקופת אכשרה וגם למי שחזרו לעבודה השנה אחרי אבטלה.
כל זה ביחד יביאו להוצאה תקציבית שאינה כה גבוהה, אך כה הכרחית למי שמשכורתם לא תשולם בסוף החודש. וזה כמובן דחוף. סוף החודש הוא עוד שבוע וקצת.
המתווים שהציגו משרדי האוצר והכלכלה מדברים על ״עידוד לשימור עובדים״, שזה כמובן מצוין. מי שיכול, טוב שיקבל סיוע ממשלתי ויוכל להעסיק במשרה חלקית את עובדיו. אבל ברור שמצב המלחמה לא מאפשר להרבה מאד ארגונים לעבוד. הופסקו הרבה מאד שירותי חינוך, פעילויות בילוי ופנאי, שירותים, מסחר, תעשייה, בניין ועוד. מעסיקים לא יכולים לשלם שכר לעובדים שאין להם עבודה עבורם.
הארגונים החברתיים מציעים חל״ת בתנאים גמישים, לא כמו בקורונה: שהמעסיק יוכל להחליט על הוצאה לחל״ת או צמצום בהיקף ההעסקה באופן גמיש, בהתאם לירידה בהיקף הפעילות של הארגון, למשך הזמן שבה מתמשכת ירידה זו בלבד.
זה יאפשר להוציא לחל״ת לשבוע או לשבועיים בלבד ולא יחייב תקופה של 30 יום ומעלה. העובד יקבל דמי אבטלה על התקופה שבה הוא מושבת בלבד. שלא כמו שהיה בקורונה, אז המדינה הכריזה מראש על חל״ת מתמשך לתקופה ארוכה, ולעובדים לא היה תמריץ לחזור לעבודה. בהצעת הארגונים, העובד שיתבקש לחזור ולא יעזור, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
אימוץ של מודל כזה לא רק שיבטיח את שכרם והישרדותם הכלכלית של העובדים והעסקים, אלא גם יעודד חזרה לעבודה ושמירה על יחסי עובד מעביד.
ההחלטות צריכות להתקבל מהר. הדיון בוועדת הכספים מעיד שהממשלה מפוצלת גם בנושא הכלכלי. חייבים הנהגה שתיקח את המושכות, והחלטות יתקבלו במהירות, לטובת הציבור. גם ככה כולנו בטראומה רגשית כל כך קשה, אסור שאף אחד יופקר כלכלית בשעה הקשה הזו.
טלי ניר היא מנכ״לית עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי, הפועלת ביחד עם עשרות ארגונים חברתיים לקידום הגנה לעובדים במלחמה
