סמוטריץ': לבחון את הגדלת הגירעון הממשלתי - ומיסוי "רווחי היתר" של הבנקים
סמוטריץ': לבחון את הגדלת הגירעון הממשלתי - ומיסוי "רווחי היתר" של הבנקים
שר האוצר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה: "הבנקים זוכים ברווחים בשל פערי ריבית גדולים בין אשראי לפקדונות, ולא ניתן ליחס אותם לעבודה קשה והתייעלות"; לדבריו, "יש רציונל בהגדלת ההשקעות בתשתיות ובמחוללי צמיחה בשעת מיתון"; למפגינים נגד ההפיכה המשטרית, שקטעו את נאומו, אמר: "העובדה שאתם חושבים שתצליחו להשפיע עליי באמצעות מחאות, מלמדת כמה אתם מנותקים"
"בעיתות משבר יש לממשלות תפקיד מכריע. בעקבות המשבר העולמי ייתכן שבעתיד הקרוב נצטרך לנקוט מדיניות א-מחזורית. יש רציונל בהגדלת ההשקעות בתשתיות ובמחוללי צמיחה בשעת מיתון ובמתן כלים למגזר העסקי" - כך אמר היום שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שנערך בירושלים. המשמעות היא כי סמוטריץ' יפעל להגדלת התקציב ולהעמקת הגירעון.
שר האוצר הוסיף: "משלחת קרן המטבע הביע את דעתה בפגישה עמי שהגירעון שלנו נמוך מדי, וההשקעה בתשתיות ומחוללי צמיחה צריכה להיות גדולה יותר. אני סבור שההערה של קרן המטבע אינה משוללת היגיון, ועלינו לבחון אותה ברצינות בעיתוי הזה, ויש כלים לכך גם לאחר העברת התקציב". הוא ציין שהגירעון הצפוי ל-2023 כעת עומד על 1.1%, שיעור נמוך ברמה היסטורית, ובכך רמז כי יש אפשרות להעמקתו.
סמוטריץ' תקף את הבנקים על רווחי היתר שלהם בגין העלאות הריבית. לדבריו, "אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם". הוא סבור שזה צריך להיות הפתרון לגידול החד ברווחי הבנקים, ולא הצעות חוק למיניהן שהוגשו הקוראות להתערבות בתמחור הריביות בבנקים, שהן לדבריו הצעות מזיקות.
בשנה שעברה הרוויחו הבנקים 24 מיליארד שקל, וברבעון זה מעל ל-6 מיליארד שקל, כאשר הבנקים הבינוניים הציגו תשואה על ההון של מעל ל-20%. הגורם המרכזי לרווחיות הגבוהה היא עליית הריבית והאינפלציה שמשפרות דרמטית את הכנסות המימון של הבנקים.
"אי אפשר שלא לדבר במסגרת המאבק בריכוזיות וביוקר המחיה על רווחי העתק של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית. רווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפקדונות ולא ניתן ליחס אותם לעבודה קשה והתייעלות. אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו. זוהי הדרך הטובה ביותר לתקן את העיוות שיוצרים פערי הריבית ולהקל על ציבור נוטלי המשכנתאות, ללא התערבות חקיקתית מזיקה כפי שמשתקף במספר הצעות חוק פרטיות שמונחות על השולחן מעת לעת ותוך שמירה על יציבות הבנקים ועל עצמאות בנק ישראל, שהיא קריטית בכלכלה מערבית מודרנית".
סמוטריץ' אמר עוד כי תוכניתו הכלכלית מורכבת מארבעה וקטורים. את הווקטור הראשון כינה "הקטר והקרונות" - בכך הוא מבקש לבדל את עצמו מתפיסת "ההייטק כקטר של המשק". לדבריו, בדעתו להעניק תמריצים לכל תעשייה במשק בנפרד. הוקטור השני הוא "יוקר המחיה", ולדבריו, "הוועדה הציבורית שהקמתי תהפוך כל אבן בסוגיית תיאום המחירים" שר האוצר ציין את המפיצים והיבואנים כאחראים ליוקר המחיה. שני הווקטורים הנותרים הם שוק הדיור, ושוק ההון והמערכת הפיננסית.
סמוטריץ' התייחס גם למינויים המתעכבים במשרד האוצר (רשות המסים, הכלכלנית הראשית, רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון) ואמר: "אני ער לביקורת על כך שהתמהמהתי עם המינויים. אני שלם לחלוטין עם ההחלטה להמתין עם המינויים עד שאלמד את המשרד. כעת, אני מרגיש בשל להאיץ את הליכי המינוי והמינויים יפורסמו בקרוב, חלק מהמינויים ייראו טבעיים, אחרים יפתיעו ויגרמו לחלק מכם להרים גבה - אבל באתי לשנות".
נאומו של סמוטריץ' נקטע על ידי מפגינים נגד ההפיכה המשטרית, ששהו במקום משעות הבוקר המקודמות. שר האוצר אמר למפגינים: "העובדה שאתם חושבים שתצליחו להשפיע עליי באמצעות מחאות, מלמדת כמה אתם מנותקים". לדבריו, "אם יהיה פרטנר בצד השני לקדם את הרפורמה היא תקודם בהסכמה, ואם לא - היא תקודם גם לא בהסכמה"
