האם הממשל החדש בארה"ב יעצור את מהפכת הקיימות העולמית?
האם הממשל החדש בארה"ב יעצור את מהפכת הקיימות העולמית?
עם כניסתו לתפקיד של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, רבים בתעשייה העולמית תוהים כיצד ישפיע המעבר הפוליטי על מגמת הקיימות והאחריות התאגידית שצברה תאוצה בשנים האחרונות. כמי שעוסק בתחום שנים רבות, אני סבור שהתשובה מורכבת יותר משנדמה במבט ראשון.
היסטורית, תחום הקיימות והאחריות התאגידית בעולם העסקי מושפע משני כוחות מרכזיים: האיחוד האירופי והממשל האמריקאי. בעוד שבאירופה הקיימות היא נושא החוצה מגזרים ומפלגות, בארצות הברית קיים פער משמעותי בין הדמוקרטים לרפובליקנים, כאשר האחרונים מזוהים באופן מסורתי עם אינטרסים של תעשיות כמו נפט ורכב.
טראמפ, שהתבטא לא אחת כמזדהה עם עמדות מכחישי האקלים, צפוי לעצור או לפחות להאט את החקיקה האקלימית וההטבות לעסקים ירוקים שאפיינו את ממשל ביידן. נראה עם כך, שמדובר במלחמה אבודה מראש, שהרי ללא הקצאת תקציבים משמעותיים, גם חתימה על אמנות בינלאומית ונשיאת הצהרות תקשורתיות לא יושיעו אותנו ממשבר האקלים.
אולם, המציאות העסקית של 2024 שונה מהותית מזו של הקדנציה הקודמת של טראמפ. חברות ענק כמו Apple, Microsoft ו-Google כבר התחייבו ליעדים שאפתניים של איפוס פליטות פחמן עד 2030-2040, והשקיעו מיליארדי דולרים בתשתיות ופיתוח טכנולוגיות ירוקות. קשה להאמין שחברות אלו יבטלו את תוכניותיהן האסטרטגיות רק בשל שינוי פוליטי.
יתרה מכך, הסכם פריז לאקלים, עליו חתומות 196 מדינות, ממשיך להוות מצפן עולמי למאבק במשבר האקלים. כפי שראינו בקדנציה הקודמת של טראמפ, גם כשארה"ב פרשה מההסכם, המומנטום העולמי נמשך, כאשר ערים, מדינות וחברות אמריקאיות המשיכו לפעול בהתאם ליעדי ההסכם.
עדות לכך באה לידי ביטוי בועידת האקלים בבאקו בשבוע האחרון, בה הושג כבר ביומה הראשון של הועידה הסכם משמעותי הנוגע למסגרת שוק הפחמן הוולנטרי. מדובר בהסכם מסחר בינלאומי באשראי פחמן המתיר למדינות וחברות לרכוש ולסחור באשראי פחמן, ומטרתו לתמרץ מדינות לצמצם את פליטות גזי החממה שלהן. דבר זה יאפשר פעולה אקלימית על ידי הגדלת הביקוש לאשראי פחמן ויבטיח ששוק הפחמן הבינלאומי יפעל ביושר תחת פיקוח האו"ם. עוד מוקדם להסיק אם הפעולה האקטיבית הזו נובעת מהצורך לנקוט בצעדים מהותיים טרם חילופי השלטון באמריקה המאיימים על תחום הקיימות. או שמא, הפחד המרחף מעלינו יתפוגג לו כערפל.
נראה כי פרדוקסלית, דווקא נשיא המזוהה עם עמדות אנטי-סביבתיות עשוי לחזק לא רק את הפעולות האקטיביות של מדינות רבות לחקיקה אקלימית, אלא גם את תנועות המחאה האזרחיות ואת הפעילות הוולונטרית של המגזר העסקי. ארגונים חברתיים וסביבתיים, שיזהו סיכון מוחשי לתחום פעילותם, צפויים להגביר את פעילותם ולחצם על המגזר העסקי.
נראה כי למרות שצפויים קשיים ואתגרים בקידום אג'נדת הקיימות תחת הממשל החדש, המסע לעבר כלכלה בת-קיימא ימשיך. הכוחות המניעים את השינוי - מחויבות תאגידית, לחץ צרכני ואזרחי, והצורך העסקי בהתמודדות עם משבר האקלים - חזקים מדי מכדי שיעצרו בגלל שינוי פוליטי, גם אם משמעותי.
התפקיד שלנו, כמובילי תחום האחריות התאגידית, הוא להמשיך ולתמוך בארגונים במסע זה, תוך הבנה שהדרך לקיימות היא מרתון ולא ספרינט, וכי היא תלויה בשיתוף פעולה גלובלי שחורג מגבולות פוליטיים.
עברי ורבין הוא מנכ"ל Good Vision, מקבוצת פאהן קנה.
טליה בנסון היא מנהלת מחלקת אקלים וסביבה ב-Good Vision
