פרסום ראשון
האקזיט הסתבך: "קוטלב חניתה קיבל במרמה מענקים של עשרות מיליוני שקלים"
כך עולה מדו"ח חקירה פנימי של חברת אייברי דניסון האמריקאית, שרכשה את מפעל יריעות האיטום של הקיבוץ שבגבול הצפון ב-2017 בתמורה ל-75 מיליון דולר. בעקבות החקירה השיבה אייברי דניסון למדינה 1.5 מיליון שקל. סמנכ"ל המו"פ שחשף את שיטת המרמה, שכללה דיווחים מנופחים וכוזבים, זכה לחסינות. בכירים לשעבר בחברה נדרשים להשיב 32 מיליון שקל
האקזיט שהסתבך: הטבות כספיות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים שנתנה בעבר רשות החדשנות לחברת אייברי דניסון האמריקאית (Avery Dennison) , ולמפעל יריעות האיטום קוטלב חניתה שהיה בבעלות הקיבוץ שבגבול הצפון ונרכש על ידי אייברי דניסון בתמורה ל-75 מיליון דולר בשנת 2017, התבססו על דיווחים כוזבים ומנופחים.
כך עולה מדו"חות חקירה פנימיים של אייברי דניסון, במסגרת הליך גילוי מרצון שביצעה מול הרשות ובו השיבה לה 1.5 מיליון שקלי במהלך שנת 2021, שהגיעו לידי "כלכליסט".
על פי החקירה הפנימית של התאגיד האמריקאי, שנפתחה בשנת 2018 בעקבות מידע שהעביר סמנכ"ל המו"פ ד"ר רמון אלבלק לבכיריה, במשך שנים נושאי משרה במפעל נקטו ב"פרקטיקה שיטתית ומאורגנת של הגשת בקשות ודיווחים כוזבים ומנופחים ללשכת המדען הראשי ולרשות החדשנות במטרה לקבל כספי הטבות, ובמקום לעשות שימוש בכספים לטובת הפרויקטים שניתנו, קוטלב חניתה הסיטה מן הכספים למימון פעילות המו"פ השוטפת שלה".
על פי דו"חות החקירה, הפרקטיקה של הדיווחים הכוזבים עבדה בשיטה הבאה: קוטלב חניתה (כיום אייברי דניסון ישראל) הגיש לרשות החדשנות דיווחים מנופחים של שעות עבודה של עובדים, ועובדים דיווחו על שעות בהן עבדו על פרויקטים שוטפים בחברה כאילו עבדו על פרויקטים שרשות החדשנות מימנה.
בנוסף קוטלב חניתה דיווח לרשות שהשתמש בחומרים שונים בפרויקטים שזכו למימון, בעוד שבפועל חומרים אלו שימשו לפרויקטים שוטפים. כמו כן האגודה השיתופית, שהחזיקה במפעל, ביקשה פעמים רבות מהרשות לממן פרויקטים שהם חסרי אופק מסחרי, וזאת "על מנת שיתקבלו מענקים מהרשות שלא תהיה בצידם חובת תמלוגים (שכן אין צפי הצלחה מהם), כאשר בכל מקרה הכוונה הייתה להסיט את כספי המענקים לפרויקטים אחרים".
חושף המרמה ושאר עובדי החברה בעת הליך הגילוי מרצון, כך לפי ההסדר בין אייברי דניסון לרשות החדשנות, זכו לחסינות מתביעות. בסך הכל העבירה רשות החדשנות, בין השנים 2006 ועד 2017, לקוטלב חניתה מענקים בסך כולל של 53.5 מיליון שקל במסגרת 66 בקשות תמיכה בתוכניות שנתיות או רב שנתיות למו"פ. היקף התרמית בדיווחי השעות של עובדים מול רשות החדשנות, כך דו"ח הביקורת, הגיע לכ-80%.
"חבר קיבוץ שנפטר הטמיע את שיטת התרמית"
בהמשך להסדר הפשרה עם אייברי דינסון, רשות החדשנות תובעת שבעה נושאי משרה בכירים לשעבר (2009-2017) בקוטלב חניתה - בהם מנכ"לים, סמנכ"לי כספים ומו"פ ומנהלי חשבונות שאינם חברי הקיבוץ - 32 מיליון שקל. מדובר בחלק הארי, כ-60%, של כספי ההטבה שנתנו למפעל על בסיס מצגים מרמתיים, לשיטת הרשות. התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי חיפה על ידי מאיה אשור מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) ועדי רון מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, אינה מופנת נגד הקיבוץ.
בין הנתבעים עובד שפירא, כיום מנכ"ל חברת פי.סי.בי טכנולוגיות שבשליטת קרן פימי בניהול ישי דוידי. שפירא שימש מנכ"ל קוטלב חניתה בשנים 2009 ועד מכירתה ב-2017 לאייברי דניסון. על פי כתב התביעה, בשנותיו כמנכ"ל שפירא, "הוביל, אישר וניהל את התרמית". עורך דינו של שפירא, רועי בלכר ממשרד KRB, מסר בתגובה: "מדובר בתביעה חסרת יסוד. שפירא ינהל את ההליך, כמקובל, בבית המשפט".
נתבע נוסף הוא ששון פלוקסמן, המשמש כיום כיו"ר דירקטוריון גולן תעשיות הבורסאית, יצרנית צינורות ופרופילים מפלסטיק, וכן יו"ר חברת הציוד הרפואי מגו אפק. פלוקסמן כיהן כמנכ"ל קוטלב חניתה בין השנים 2006-2009, כלומר טרם מינויו של שפירא.
עוד נתבע הוא גד מוסקוביץ', לשעבר סמנכ"ל הכספים של חברת מוצרי הפלסטיק ארן מו"פ הבורסאית. מוסקוביץ' כיהן כסמנכ"ל הכספים של קוטלב חניתה בשנים 2018-2016. על פי כתב התביעה, מוסקוביץ' "היה בעל תפקיד מרכזי בקבלת המימון מרשות החדשנות בתקופה שקדמה למועד הרכישה ,וכן ,היה מעורב בלב התרמית". מעוה"ד משה מזור וגלעד רונן, המייצגים את מוסקוביץ' נמסר: "מדובר בתביעה שהוא שורבב אליה ללא כל בסיס משפטי או עובדתי. הדברים יובאו בפני בית המשפט בעיתם ואנו מאמינים, כי התביעה נגדו תסתיים בלא כלום".
קוטלב חניתה הוקם בשנת 1983, ועסק בייצור ושיווק סרטים ולמינטים (גלילי יריעות רב שכבתיות), מהונדסים בעלי ערך מוסף גבוה וייחודי למגוון רחב של יישומים. הוא מתמחה בפיתוח וייצור של יריעות פולימריות לשיפור החיסכון באנרגיה. כאמור ב-2017 נמכר המפעל שהיה בבעלות הקיבוץ לאייברי דניסון.
לאחר מכן קוטלב חניתה פורק (האגודה השיתופית נמחקה), ושם המפעל שונה לאייברי דניסון ישראל. חברי קיבוץ שונים לאורך השנים עבדו בחברת קוטלב חניתה. דו"חות החקירה נוקבים בשמו של אחד החברים, שנפטר, והיה בכיר בקוטלב חניתה בשנותיה הראשונות כמי "שהטמיע את שיטת התרמית להוצאת כספים מהרשות לחדשנות. שיטה שהמשיכה לאורך שנים רבות עד לגילוי התרמית".
מעורכי הדין לילי דורון ועינת וינר ממשרד ש. פרידמן אברמזון ושות' המייצגות את ששון פלוקסמן נמסר בתגובה: "על אף שכתב התביעה טרם הומצא למרשנו, למרשנו אין כל קשר עם החברה מזה למעלה מ-15 שנים ולכן התביעה נגדו תמוהה ולא מגלה עילה נגדו".
מאייברי דניסון נמסר: "לחברה לא היה כל ידע או מעורבות בהונאה עד זמן קצר לאחר רכישתה של חניתה. לאחר גילוי הנושא ע״י אייברי דניסון היא חשפה את הנושא מיזמתה לרשות החדשנות והחזירה את כספי המחקר שהתקבלו לאחר רכישת חניתה".