רק בישראל: השילוב בין ייצור חשמל לחקלאות עדיין מתעכב
רק בישראל: השילוב בין ייצור חשמל לחקלאות עדיין מתעכב
המחסור בשטחים להתקנת פאנלים סולאריים שלח את העולם לנצל שטחים חקלאיים לייצור חשמל. בישראל גם יזמים שמצליחים לצלוח את כל המשוכות הבירוקטיות לא מצליחים להשיג מכסות להתחברות למערכת ההולכה של חברת החשמל
שמה של ישראל הולך לפניה כמובילה עולמית בטכנולוגיות חקלאיות, האם היא עומדת לאבד את ההזדמנות לקטוף את הבכורה גם במרוץ בתחום החדשני של שילוב אנרגיה מתחדשת וחקלאות? לפני יותר משנתיים משרד האנרגיה ומשרד החקלאות יצאו לפרויקט חלוצי בתחום האנרגיה המתחדשת: הקמה של כ־120 חלקות ניסוי בהן יזמים וחוקרים יציבו פאנלים סולריים מעל גידולים חקלאיים שונים, ויבחנו אם בישראל תצמח חקלאות מסוג חדש, המשלבת ייצור חשמל וגידול מזון.
אלא שהפרויקט החדשני נתקל בקשיים גדולים, בזמן שחלקות דומות כבר קמות בעולם ומניבות תוצאות. הסיבה – במינהל התכנון הוחלט כי נדרשת תמ"א כדי לקדם את הפרויקטים, וזו אושרה בממשלה בחגיגיות רק בשבוע שעבר. הבעיה כעת היא שבפרק הזמן הארוך שחלף מאז יצא הפרויקט לדרך, כשנתיים, רשת החשמל נסתמה כמעט לחלוטין ויזמים רבים לא יכולים להקים את המתקנים שכן לא יוכלו לחברם לרשת.
לפי נתונים שהגיעו לידי ״כלכליסט״, 77 יזמים הגישו בקשות חיבור לרשת החשמל עד עתה. רק שבעה קיבלו תשובות חיוביות, 34 יזמים קיבלו תשובות שליליות ו־36 ממתינים לתשובות. במשרד האנרגיה אישרו את הפרטים. כלומר, בזמן שהתשובות השליליות לחיבור מחברת החשמל נערמות, רק שבעה פרויקטים יכולים לצאת לדרך. לרשויות אין עד עתה פתרון לאי־זמינות הרשת ברחבי הארץ, וברשות החשמל לא קבעו עד היום אסדרה לאגירת אנרגיה, שתאפשר לדלג מעל מכשולי הרשת במיזמים הנוגעים לאנרגיה מתחדשת.
מדינות העולם מבצעות בשנים האחרונות צעדים גדולים כדי לעבור לאנרגיה מתחדשת, כדי לצמצם את פליטות גזי החממה שלהן ולהיאבק במשבר האקלים, אך הן נתקלות בבעיה נרחבת: השטחים הפתוחים אוזלים. לכן עלה הרעיון להציב פאנלים סולריים מעל שדות חקלאיים וליצור דו־שימוש בתא השטח. מחקרים מראים שהאזרחים ירוויחו במקרה כזה חשמל נקי, החקלאים מקור פרנסה נוסף ותפוקת השדות אף יכולה להשתפר בחלק מהגידולים.
במשרד האנרגיה היטיבו לזהות את הפוטנציאל, ויצאו לדרך באפריל 2021 עם קריאה ליזמים להקים חלקות ניסוי בתחום. המטרה הייתה לנצל את החוזקה של ישראל בחקלאות ולבחון באופן מדעי כיצד הצבת פאנלים סולריים מעל גידולים שונים תשפיע על התוצרת. כך, בין היתר, ייבדק אם פאנלים סולריים יכולים לשפר את תפוקת הגפנים או מטעי האבוקדו, למשל, ואלו גידולים אינם מתאימים לשילוב החשמלי־חקלאי. בינואר 2022 נבחרו 26 חברות להקים 130 חלקות ניסוי בכ־100 יישובים, מעל לכ־55 מיני גידולים חקלאיים. למרות שמדובר בניסוי על גבי שטח קטן יחסית — 1,800 דונם, במינהל התכנון הוחלט כי צריך תוכנית מתאר אזורית (תמ״א) ייעודית עבורו, והמסע הבירוקרטי הארוך החל.
בשבוע שעבר ועדת השרים לענייני פנים אישרה את התמ״א, אך ייתכן שמרבית המיזמים ייאלצו להמתין זמן רב עד שיקומו. רק שבע מיזמים מתוך 120 יכולים להתקדם כעת, והיכולת לבצע מחקר מקיף בכמות כה קטנה של חלקות מוגבלת. לאורך שנים ארוכות פיתוח רשת החשמל מתמהמה וברוב האזורים מחוץ למרכז הארץ הרשת כבר מלאה בספקים, וחלק מהיזמים נדרשים כעת להמתין שנים ארוכות קדימה כדי שיוכלו לחבר את המתקנים לרשת.
לדברי גורם באחת החברות הגדולות במשק, שנבחרה להקים פרויקטים במסגרת הפיילוט, ״לא קיבלנו תשובות שאפשר לעבוד איתן. קיבלנו גם תשובות ׳חיוביות׳ של אפס הזרמה על בקשות שהגשנו. בלי שנוכל לחבר את הפרויקטים, לא נוכל להקים אותם. עם כל הזמן שהתהליך לקח, לא בטוח שצריך את הפיילוטים האלו. יש יזמים שלא חיכו והתחילו לקדם בפועל תוכניות, בלי לדעת עד כמה זה כלכלי ואיך יושפעו הגידולים״.
דובי מילר, ראש ענף האנרגיה בקיבוץ מעלה הגלבוע, זכה באפשרות לקדם מתקן חלוץ בתחום במסגרת קול קורא של משרד האנרגיה ב־2019, לפני שהמשרד יצא לפיילוט. הוא אף קיבל מענק מיוחד מהאיחוד האירופי של יותר מ־250 אלף יורו, ביחד עם קק״ל ודוראל, להקמת הפרויקט. מילר צלח את המהמורות הבירוקרטיות של אישור ועדה מחוזית וקבלת היתר בנייה במאי 2023. אלא שיותר משלוש שנים מהרגע שיצא לדרך, הוא עדיין לא יכול לרתום את השדות באזור בית שאן לחזון החקלאות החדשה שלו ולגדל תחת פאנלים ליצ׳י, מנגו, ענבים וגידולי שדה שונים.
״הפרויקט הוא 10 מגה, אבל קיבלנו אישור הזדמה של 1.1 מגה במהלך היום״, הוא מספר. ״זה פיילוט גדול, עם שישה סוגי טכנולוגיות, שנחשב לפרויקט דגל. אי אפשר לעשות ניסוי על 10% מהשטח״, הוא מספר. ״החלטנו להתקדם, למרות שאמרו לנו שיהיה כושר חיבור מלא רק ב־2025. זה נזק כלכלי גדול. אנחנו משקיעים עכשיו כ־5,000 שקל לדונם, על פני 150 דונם, במערכת שחלק גדול ממנה אי אפשר להפעיל. באיחוד האירופי לא רואים את זה בעין יפה. התביישנו שבישראל לוקח שלוש שנים משלב הוועדה עד לקבלת ההיתר ועכשיו אנחנו צריכים להסביר שהמחקר מאוד חלקי כי אין כושר הולכה. הם דורשים שהפרויקט המלא יבוצע, כפי שתוקצב״.
אחוז החשמל המיוצר באנרגיה מתחדשת בישראל הוא כמעט זניח, כ־10%. ישראל לא הצליחה לעמוד בזמן ביעדים שהציבה, אך הבטיחה בוועידת האקלים האחרונה כי תהפוך למדינת "אקלים־טק" ותייצר פתרונות שיסייעו להפחית פליטות. 120 תאי השטח המדוברים הם שער לכל פיתוח תחום האגרו־סולארי והפיכת התחום לרווחי ואולי אף ׳בוננזה׳ של חשמל נקי, תוך יכולת לתפוס עמדת הובלה עולמית, שעה שלישראל כבר יש שם עולמי כמעצמת טכנולוגיות חקלאיות.
במשרד האנרגיה אומרים כי ״נעשית עבודה מאומצת לשיפור מצב רשת החשמל ולאפשר חיבורים נוספים של אנרגיה מתחדשת כבר בשבועות הקרובים. בנוסף, בנוגע למתקני אגרו־וולטאי נבחנת בימים אלו אפשרות לתוספת אגירה שתאפשר להגדיל את מספר התשובות החיוביות לחיבור לרשת. ישראל נחשבת לפורצת דרך במספר הניסויים בתחום, כך שאין כיום עוד מדינה שמקדמת כמות כה גדולה של ניסויי אגרו־וולטאי במגוון של גידולים, אזורי אקלים וטכנולוגיות״.
חברת החשמל: ״החברה מחברת אלפי מתקנים באנרגיות מתחדשות ונותנת תשובות לחיבור בהתאם למצב הרשת, חלק גדול מהתשובות הן בתלות מגבלות הולכה ועליהן אנו מצויים בדיונים בימים אלו עם משרד האנרגיה ונגה״.
