משרד רה"מ מקדם הסרת המגבלות על קצא"א לשינוע נפט לאילת - עד סוף החודש
משרד רה"מ מקדם הסרת המגבלות על קצא"א לשינוע נפט לאילת - עד סוף החודש
לאחר חודשים של דחייה, ערך משרד ראש הממשלה דיון בנושא ביטול מדיניות תוספת אפס סיכון במפרץ אילת, באופן שיאפשר לקצא"א להרחיב משמעותית את היקף שינוע הנפט שלה דרך העיר, ולמעשה לדרוס את מדיניות המשרד להגנת הסביבה; ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, זועם: "זה סיכון לנכס החשוב ביותר שלנו – המפרץ. המשמעויות לכלכלת העיר עלולות להיות הרות אסון"
לאחר חודשים של דחייה, משרד ראש הממשלה ערך הערב (ה') דיון בנושא ביטול מדיניות תוספת אפס סיכון במפרץ אילת, באופן שיאפשר לחברת קצא"א להרחיב באופן משמעותי מאוד את היקף שינוע הנפט שלה דרך העיר הדרומית בישראל, ובכך גם להגדיל משמעותית את הכמות המשונעת דרך צינור הנפט היבשתי מאילת לאשקלון. ל"כלכליסט" נודע כי במשרד ראש הממשלה מבקשים לקדם בהקדם הצעת מחליטים בנושא, ולהתקדם עם הסרת המגבלות על קצא"א עד סוף החודש, ובכך למעשה לדרוס את מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא.
לקיום הדיון, המבקש לבטל בפועל את מדיניות המשרד להגנת הסביבה, דחף בחודשים האחרונים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי.
בשל דרישת פורום רשויות החוף, לדיון שנערך היום בין גורמי המשרדים השונים ובראשם משרדי האנרגיה, האוצר והגנת הסביבה, קדם דיון מקדים בהשתתפות ראשי רשויות. מטעם משרד ראש הממשלה הצטרף לדיון אמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות. 16 ראשי רשויות מרחבי הארץ קראו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעצור את רעיון הגדלת שינוע הנפט דרך ישראל ומפרץ אילת תוך סיכון עצום לחופים, לתיירות ערי החוף ולמתקני ההתפלה המספקים את מרבית המים של אזרחי ישראל.
מטרתה של קצא"א היא לממש את עסקת הענק עליה חתמה מול החברה האמירתית "מד רד" (MRLB) במסגרת הסכמי אברהם. במסגרת העסקה, אמורה היתה ישראל להפוך לגשר יבשתי לשינוע נפט. עבור מימוש ההסכם, דורשת קצא"א לאפשר לה לשנע 20 מיליון טונה. כיום, מוגבלת החברה בשל מדיניות ההגנה של המשרד להגנת הסביבה על מפרץ אילת לכ-2 מיליון טונה. המגבלות הוסרו להחלטת המשרד עם פרוץ המלחמה, אך ההקלות האלו יפוגו שבועיים לאחר שתסתיים המערכה.
למרות שמשרדי הממשלה הודיעו בשנת 2021 לבג"ץ כי לא יתערבו בהחלטותיו המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה, לאחר מינוי ממשלת נתניהו, לחצו בקצא"א ובמשרד האוצר על שרי הממשלה לערוך דיון מחודש בנושא. אחת ההצעות שנבחנות, לאור התנגדותו של המשרד להגנת הסביבה, היא קידום החלטת ממשלה שתבטל בפועל את מדיניות המשרד.
התנגדות נרחבת להרחבת שינוע הנפט
בדיון שנערך היום במשרד ראש הממשלה, התנגדו ראשי הערים בתקיפות להרחבת ההיתר של קצא"א. ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, פנה בחריפות לנציגי משרד ראש הממשלה ומחה על עצם הרעיון להגדיל את השינוע: "אני אומר בצורה ברורה: לאשקלון לא ייכנס גרם נוסף לא של גפ"מ ולא של דלק, גם אם אצטרך לעצור זאת בגופי. נגמר. הופקרנו מספיק. אני אומר לכל מי שבדיון, גם למשרדי הממשלה וגם למשרד ראש הממשלה, אל תנסו אותי. אני אלך עם זה עד הסוף הפעם. כל מה שמגיע לתושבים שלי הם יקבלו, גם הטבות במס". גלאם אף אמר כי אילו הדבר היה תלוי בו, היה מסלק את קצא"א מהעיר.
לדבריו הצטרף ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, ואמר שאינו מסכים בשום אופן לכל הצעה של תוספת סיכון לעיר. לדבריו, "אילת חווה משבר אחר משבר. מסגירת שדה דב, לקורונה ועכשיו משבר כלכלי הקשה בגלל המלחמה. אילת לא יכולה להסתכן עוד ולהיכנס למשברים נוספים. היא לא תשרוד עוד משבר. זה סיכון לנכס החשוב ביותר שלנו – המפרץ. המשמעויות לכלכלת העיר עלולות להיות הרות אסון, לא פחות מכך. אי אפשר לתאר את אילת בלי ים. די לראות מה קרה בדרום הים האדום, שם הצליחו החות'ים לפגוע במכלית וזיהמו זיהום קשה את הים האדום. אותו הדבר יכול לקרות כאן. אסור לקחת סיכונים אלה. יש בהגדלת האחסון גם סיכון בריאותי. למה לעשות את זה? אין סיבה רצינית. אם יקרה אסון הנזק הכלכלי יהיה כבד עשרות מונים מהתועלת. אני מתנגד נחרצות".
יו״ר פורום רשויות החוף וראש המכון לשלטון מקומי של אוניברסיטה תל אביב, אופיר פז פינס, אמר לכלכליסט: "אתפלא מאוד אם הממשלה תלך עם העניין הזה קדימה. בגלל התנגדות ראשי הערים, בגלל שקצא"א היא גורם שקשה מאוד לקבל לגביו את אמון הציבור. על הפרק עומדים סיכונים מטורפים לאילת ולאשקלון. אלו חומרים רעילים שגם מסוכנים בריאותית, לא רק אקולוגית. זה אומר ללכת רחוק כדי לצ'פר את קצא"א וכמה חברות מסחריות. הסיכון כאן עצום ויכול בסוף להוביל ממשלה שתעשה את זה לוועדת חקירה ממלכתית. לפי האירועים שהיו בעבר, אנחנו יודעים שקצא"א הזו לא יודעת להגן עלינו. זאת גם חברה לא שקופה שעל פעילותה מוטל חיסיון".
נושא נוסף שהעלה פז פינס הוא היעדרה של תוכנית להתמודדות עם זיהום ים (תלמ"ת). בעוד שהאיומים על סביבת החוף בישראל גוברים, ישראל לא ערוכה להתמודדות עמם. התלמ"ת אינה מתוקצבת, ולמשרד להגנת הסביבה חסר ציוד להתמודדות עם אירועי זיהום חמורים. למרות שבשנת 2008 אימצה הממשלה את עקרונות התוכנית, חקיקת חוק בנושא לא הושלמה עד היום, והמערך הנדרש לטיפול באסון ימי לא תוקצב. להערכת המשרד להגנת הסביבה, יש צורך ב-100 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים במטרה להקים תחנות חירום לזיהום ים ולציידן כראוי, וכך גם בתוספת של 20 תקני כוח אדם לפחות. כל אלו הוזנחו לאורך השנים. ממשלת נתניהו הנוכחית התחייבה לקדם את החוק בנושא במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, אך התעלמה מההבטחה במסגרת תקציב המדינה לשנים 2023-2024.
לדברי פז פינס, "מי יפצה את הציבור אם יהיה כאן אסון אקולוגי במיליארדים? בכמויות קטנות משמעותית היו אסונות נוראיים שעד היום אנחנו לא מצליחים לשקם. אנחנו מדברים על מכולות בהיקפי ענק שיגיעו לאילת. צריך להיות משוגעים כדי לקחת אחריות על דבר כזה".
