אירופה נואשת לגז, ישראל תספק לה אותו ויצחק תשובה וקובי מימון יגזרו קופון
אירופה נואשת לגז, ישראל תספק לה אותו ויצחק תשובה וקובי מימון יגזרו קופון
ההסכם החדש לייצוא גז טבעי מישראל לאיחוד האירופי דרך מצרים חיזק את הקשר בין המדינות. הוא צפוי להאיץ בבעלי השליטה במאגרי הגז להגביר את קצב ההפקה כדי לקרב אליהם את הרווחים ועלול לפגוע במעבר לאנרגיות ירוקות. האם זה מה שיאיץ את זרימת הכסף לקרן העושר?
משק הגז הישראלי צפוי להגביר משמעותית את קצב ייצוא הגז הטבעי למדינות אירופה אחרי שאתמול נחתם הסכם הבנות חסר תקדים בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי. זאת, כשברקע משבר האנרגיה העולמי שמעיק במיוחד על מדינות אירופה, בעקבות הימשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והסנקציות הנלוות אליה.
על מזכר ההבנות חתמו שרת האנרגיה קארין אלהרר, שר הנפט ומחצבי הטבע של מצרים טארק אל־מולא ונציבת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין.
אחד הסעיפים המשמעותיים בהסכם, שהוגדר בישראל היסטורי, מדבר על מהלכים שיעשה האיחוד האירופי לעידוד של חברות אירופאיות לקחת חלק בתהליכים התחרותיים לחיפוש ולהפקת גז טבעי במים הכלכליים של ישראל ושל מצרים. סיכום זה בא אחרי ששרת האנרגיה הצהירה באחרונה כי משרדה יאפשר את חידוש חיפושי הגז במים הכלכליים של ישראל כבר במהלך הרבעון השלישי של השנה, בשל ביקוש גבוה לגז טבעי באירופה על רקע המחסור במשאב זה.
מדובר בשינוי משמעותי בעמדת השרה, שכן בסוף השנה שעברה היא הצהירה כי משרדה לא ינפיק רישיונות חיפוש במהלך 2022 וימקד את מאמציו בייצור חשמל ירוק, המבוסס על אנרגיות מתחדשות. אלהרר הסבירה את השינוי בעמדתה במשבר האנרגיה הקשה שפוקד את אירופה בעקבות הימשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מה שלדעתה מייצר עבור ישראל הזדמנות לייצא ליבשת גז טבעי דרך מצרים.
המרוויחות המרכזיות מההסכם החדש הן שותפויות הגז: 6 חברות מחזיקות במאגר תמר, ובעלת האחזקות הגדולה בו היא ישראמקו (28.75%) שבשלטת קובי מימון וחיים צוף ואחריה שברון (25%), מובדאלה האמירתית (21.75%), תמר פטרוליום (17%), דור גז (4%) ואוורסט (3.5%). בלווייתן מחזיקות דלק (45%) שבשליטת יצחק תשובה, שברון האמריקאית (40%) ורציו (15%) שבשליטת יגאל לנדאו וליגד רוטלוי. במאגר כריש־תנין שצפוי להפיק גז החל מהחודשים הקרובים מחזיקה החברה היוונית־בריטית אנרג'יאן.
אף שכרגע קיימת מגבלת תשתית בהזרמת גז ישראלי לאירופה, וזו מתאפשרת רק דרך מצרים, שותפויות הגז יוכלו למנף את ההסכם שנחתם בקהיר כדי לשדר למשקיעים שלהן יציבות ואופק, בזכות הגב שנותנת להן ממשלת ישראל. ייתכן שמצב זה גם ייתן רוח גבית להנפקה שמתכנן יצחק תשובה לדלק בבורסה של לונדון.
מעבר להשלכות הכלכליות, להסכם הגז החדש משמעות מדינית חשובה עבור ישראל, שכן הוא מהדק את היחסים שלה עם השכנה מצרים וגם עם האיחוד האירופי. אסדות הגז שנחשבות לנכס אסטרטגי עבור ישראל וליעד אפשרי לתקיפה מצד אויביה, מקבלות חשיבות גם מול השותפות להסכם הגז.
הכנות להקמת צינור גז שלישי למצרים
טקס החתימה החגיגי התקיים בקהיר, במסגרת מפגש פורום הגז האזורי של מדינות מזרח הים התיכון, אליו יצאו ביום שלישי השרה אלהרר ומנכ"ל משרדה, ליאור שילת בליווי גורמים מקצועיים ממשרד האנרגיה. מזכר ההבנות בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי כולל הסכמות לשימור האינטרס הישראלי בגז הטבעי שמקורו במאגרים שבתחומה, כריש־תנין, לווייתן ותמר, באופן שהביטחון האנרגטי שלה יישמר, לרבות עדיפות לצרכי השוק המקומי שלה. הסיכום בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי מדבר על הזרמת גז טבעי מישראל למצרים, שבה הוא יעבור תהליך של הנזלה ולאחר מכן יישלח באמצעות מכליות דרך הים לאירופה.
גז טבעי זורם ממאגרי ישראליים למצרים משנת 2020. כיום ישראל מזרימה למצרים כ־4.5 מיליארד מ"ק של גז טבעי בשנה דרך צינור EGM שיוצא מאשקלון לאל־עריש. מתוקף הסכם של נתיבי גז לישראל (נתג"ז) עם חברת שברון, היקף ההזרמה בצינור זה צפוי לגדול משמעותית החל מחודש אפריל 2023, אז ניתן יהיה להזרים באמצעותו 6.7 מיליארד מ"ק גז.
בקו EGM החלה ישראל לפני למעלה מעשור לייבא גז ממצרים. הוא ופוצץ בידי מחבלים תוך שיתוק האספקה של הגז המצרי למשק הישראלי לפרקי זמן ממושכים. בשנתיים האחרונות הצינור מופעל לכיוון ההפוך, כך שהוא מזרים גז מישראל אל השכנה מדרום.
אפיק נוסף שבאמצעותו ישראל מייצאת גז למצרים הוא צינור הגז הערבי. צינור הולכה שיוצא מאזור חוף דור מגיע עד לאזור בית שאן, ושם הוא מתחבר אל צינור הגז הערבי, שחוצה את ירדן לאורכה עד לעקבה שבדרום, שם הוא פונה לכיוון סיני וממשיך עמוק בתוך המדבר עד לאזור אל־עריש.
עם תחילת ההזרמה דרך קו זה, העריכו במשרד האנרגיה כי במהלך 2022 יוזרמו בו בין 2.5 ל־3 מיליארד מ"ק של גז טבעי ישראלי. עוד העריכו כי במהלך השנים הקרובות אפשר שהיקף הזרמת הגז בקו זה יגדל לכ־4 מיליארד מ"ק. היצוא בקו זה, שהחל כאמור בחודשים האחרונים, צפוי להכניס לנתג"ז כ־100 מיליון שקל על פי תעריפי ההולכה שלה. מדובר בהכנסות שהיא תפנה לפיתוח תשתיות נוספות הקשורות להולכה של גז טבעי ולאפשר הפחתת תעריפים לצרכני הגז הטבעי בארץ.
על רקע הצפי להרחבת יצוא הגז מישראל למצרים במהלך השנים הקרובות, ובייחוד על רקע הביקוש הגובר לגז באירופה, נתג"ז כבר החלה בעבודות סטטוטוריות להקמת צינור שלישי למצרים - דרך ניצנה, וזאת בתיאום עם רשות הגז ועם משרד האנרגיה. מדובר בצינור שיעבור מאזור רמת חובב, באורך של 67 קילומטר בשטח ישראל עד לניצנה שבגבול מצרים.
בצד המצרי תוקם תשתית הולכה שאורכה כ־25 קילומטר, שתחבר את הצינור עם צינור הגז הערבי שכבר פועל. עלות ההשקעה בהקמת תשתית ההולכה בצד הישראלי מוערכת בכ־200 מיליון דולר, סכום שאמורות לממן חברות הגז.
הסיבה להזרמת הגז לאירופה דווקא דרך מצרים, תוך שימוש בצנרת ארוכה ורבת הסתעפויות היא היעדר היכולת להנזיל את הגז בישראל, לעומת יכולת כזאת שקיימת במצרים שבה פועלים שני מתקני הנזלה באזור פורט סעיד. גורמים במשק האנרגיה אומרים כי ההיתכנות להקמה של מתקן הנזלה בישראל נמוכה, בשל עלויות כספיות גבוהות הכרוכות בהקמתו אך גם בשל התנגדויות נרחבות למהלך כזה מצד הציבור ומצד ארגוני סביבה.
ברקע עומדת גם שאלת צינור הגז הימי "איסט־מד" שאמור לחבר את מאגרי הגז של ישראל ליוון, דרך קפריסין וכרתים. מדובר בפרויקט שמקדמת חברת IGI פוסיידון, אורכו המתוכנן כמעט 2,000 קילומטר ועלות הקמתו מוערכת ב־6 עד 7 מיליארד יורו. החלטות על עתידו של מיזם זה אמורות להתקבל בסוף השנה או בתחילת 2023 כשברקע, התנגדות נחרצת של נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן ועניין פוחת של ארה"ב בו, בשל ספקותיה באשר לכדאיותו הכלכלית - אל מול ההשקעה העצומה הדרושה להקמתו.
גורמים במשק האנרגיה העריכו כי הקמת צינור כזה תהיה כדאית רק במצב של רמת מחירים יציבה של הגז הטבעי ובהשגת הסכמים לטווח הארוך, לפחות ל־15 שנה, בין חברות הגז לבין לקוחות באירופה.
60% מהגז לביטחון האנרגטי של ישראל
מזכר ההבנות שנחתם אתמול בקהיר לא כולל מספרים, ואילו המחירים שבהם יימכר הגז ויועבר למצרים ייקבעו בידי החברות. גורמים במשק האנרגיה אמרו אתמול כי לישראל די גז טבעי באופן שבכוחה להפנות כמויות גדולות לייצוא, תוך הבטחת צרכי המשק שלה בעשורים הבאים.
ההסכמים הקיימים ליצוא גז למצרים ולירדן, עומדים על כ־14% ממצאי הגז שבמאגרי הגז הטבעי שבמזרח הים התיכון. בחודשים הקרובים חברת אנרג'יאן תתחיל לשאוב גז ממאגר כריש וזאת לאחר שבשבועות האחרונים האסדה הצפה הגיעה ליעדה לאחר עיכובים ממושכים בעקבות הקורונה, וכמות הגז הישראלי צפויה לגדול עוד. אנרג'יאן, שרכשה את מאגרי כריש־תנין מדלק של יצחק תשובה מחויבת להקצות כ־50 מיליארד מ"ק למשק הישראלי וכ־50 מיליארד מ"ק נוספים שתמצא לאחר מכן, בכוחה למכור ללקוחות שירצו לרכוש ממנה.
מנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגס התייחס אתמול להסכם בקהיר ואמר כי הוא מהווה צעד משמעותי לישראל, וכי הוא מניח יסודות לאספקת ביטחון אנרגטי לישראל ולאירופה תוך פיתוח אזורי בר־קיימא. "אסדת כריש צפויה להזרים גז ברבעון השלישי ואליה יצטרפו תגליות נוספות באזור אולימפוס, שימשיכו לבצר את עצמאותה האנרגטית של ישראל, לייצר תחרות בשוק המקומי ולהיות חלק משמעותי מפיתוח אנרגטי באזור אירופה. לאנרג'יאן תשתיות משמעותיות באזור והיא נמצאת בעמדה מצוינת להיות חלק מהתהליך החשוב הזה", אמר ריגס.
כבר ביוני 2016 קבעו הרשויות בישראל כי 60% ממצאי הגז הטבעי במאגרים שבשטח המים הכלכליים של ישראל, ישמשו את המשק המקומי ויבטיחו את הביטחון האנרגטי שלה. גורמים במשרד האנרגיה אמרו אתמול כי במהלך השנה האחרונה יצוא הגז למצרים הכניס לישראל סכום של כ־900 מיליון שקל, והעריכו כי עם התחלת הייצוא שלו לאירופה הסכומים יגדלו עוד וייכנסו לקופת המדינה. זאת, כשרק בתחילת החודש, ובהוראת שר האוצר אביגדור ליברמן, הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר) החלה לפעול, וזאת לאחר שהצטברו בה יותר ממיליארד שקל - כספי תמלוגים שמשולמים לקופת המדינה על כריית מחצבי טבע וגז.
עד שיגיע הגז אירופה תשרוף יותר פחם
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שמעמידה את מדינות אירופה לפני שוקת שבורה ומחסור מחריף בגז טבעי, האיצה את המהלכים לקראת החתימה על מזכר ההבנות. כבר בחודש מרץ האחרון פנתה נציבת האנרגיה של האיחוד האירופאי, קדרי סימסון לשרת האנרגיה אלהרר, בבקשה לקבלת סיוע ישראלי באספקת גז טבעי לקראת החורף הקרוב, וזאת על רקע המחסור. ימים לאחר מכן, בעת שאלהרר השתתפה בכנס בצרפת, תואם לה מפגש עם נציבת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין. השתיים דנו על משבר האנרגיה באירופה וסכמו על הקמת צוותי עבודה שיגבשו הבנות לקראת יצוא של גז מישראל אל היבשת דרך מצרים.
הגז הישראלי לא יחלץ את אירופה ממשבר האנרגיה שבו היא נתונה. עד פרוץ המלחמה באוקראינה, כ־60% מהגז שהניע את הכלכלה של מדינות אירופה היה גז רוסי, שכן רוסיה ייצאה ליבשת כ־200 מיליארד מ"ק מדי שנה. לטובת ההשוואה, אם כל מאגר תמר יפנה את ההפקה שלו לאירופה, בתרחיש שבו ניתן להעביר כמויות עצומות של גז טבעי, הוא ייגמר בתוך כשנה וחצי. על פי הערכות, כושר ההעברה של גז ישראלי למצרים לאירופה במצב תשתיות ההולכה הקיים לא מאפשר יצוא של יותר מ־12 מיליארד מ"ק בשנה.
גורמים במשק האנרגיה אמרו כי ההסכם המשולש עם מצרים, ישראל והאיחוד האירופי יקל על אירופה, אבל בצורה של פלסטר על הפצע ולא כחלופה לגז הרוסי. לפיכך, על פי הערכות לא יהיה מנוס מכך שמדינות אירופה יידרשו לשרוף יותר פחם מזהם כדי לייצר לעצמן חשמל. כיום חברת החשמל, שהיא צרכנית מרכזית של גז טבעי מתמר ומלווייתן רוכשת מהם גז במחירים שנעים בין 3.9 דולר ליחידת חום ל־6.5 דולר ליחידת חום. מחיר הגז הישראלי שיגיע לאיטליה למשל בצורה נוזלית צפוי להיות גבוה מאד, עד פי 4 מרמת המחירים שחברת החשמל משלמת עליו.
הארגון הסביבתי גרינפיס הגיב אתמול להסכם החדש וטען כי יצוא הגז לאירופה מהווה "אשליה מסוכנת, שתעלה לכולנו ביוקר שכן העזרה הצנועה שישראל יכולה לספק לאירופה עלולה לגבות ממנה מחירים ביטחוניים, כלכליים וסביבתיים כבדים - בזמן שהמרוויחות הגדולות ממצב זה הם חברות הדלקים הרב־לאומיות שמנצלות באופן ציני את המלחמה באוקראינה כדי לכבול את עתידנו לדלקים מזהמים".
בישראל מתייחסים לגז הטבעי כאל "אנרגיית מעבר" שתעמוד לה, עד לפיתוח של טכנולוגיות חדשות לייצור אנרגיה ירוקה, כמו אנרגיה סולארית, רוח או מימן ירוק. זאת, כשהיא שמה לעצמה יעד לשנת 2025 שבה 20% מהחשמל שלה יהיה חשמל ירוק וב־2030 אמורה לעמוד ביעד של 30%.
לגבי קביעת יעדים ועמידה בהם, כדאי להזכיר שהיעד שישראל קבעה לעצמה שבשנת 2020 לפחות 10% מהאנרגיה שלה תהיה ירוקה לא הושג גם בסוף שנת 2021, שבה היקף ייצור החשמל הירוק היה 8.1% בלבד.
