המשרד להגנת הסביבה מציג: מפות סיכוני אקלים עם מידע חסר
המשרד להגנת הסביבה מציג: מפות סיכוני אקלים עם מידע חסר
המשרד פרסם גרסה ראשונית של מפות סיכוני אקלים בישראל שמציגות אזורים בהם ישנו סיכון מוגבר להצפות, כיסוי צל ברחובות ומפה של איי חום עירוניים. בפרויקט הושקעו כ-10 מיליון שקל אך הוא לוקה בחסר. ללא החוסר - כמו תכנונים ומגמות אקלים - יכולת הכלי לסייע למוסדות התכנון מוגבלת
מהם האזורים בהם האוכלוסייה פגיעה בשיעור מוגבר לחום היוקד של חודש אוגוסט, היכן ישנו מחסור חמור בעצים המספקים צל, מהם השטחים העירוניים המועדים להצפות והיכן בישראל עלול אירוע קיצון המתרחש אחת לחמישים שנה לגרום להצפות? המשרד להגנת הסביבה מציג היום (ב׳) גרסה ראשונה של מפת סיכוני האקלים הלאומית. המשרד השקיע עד כה כ-9.3 מיליון שקל במפות הסיכונים, והוא עתיד להרחיבן כך שייכללו מידע הכרחי לצורך קבלת החלטות (דוגמת השפעת תוכניות בנייה קיימות על סיכוני האקלים). לצורך המשך הפיתוח, יידרש המשרד להשקיע תקציבים נוספים.
שינויי האקלים המתעצמים מובילים ערים ומדינות בעולם להישיר בדאגה מבט לעתיד. 2023 הייתה השנה החמה ביותר שנמדדה אי פעם, וגררה אירועי קיצון אקלימיים ובהם גלי חום ושיטפונות קטלניים שגבו חייהם של רבים והובילו לנזק כלכלי רב. פליטות גזי החממה ממקורות אנושיים ממשיכים לחמם את כדור הארץ – והעשורים הבאים עשויים להיות חמים יותר, ולגלגל לפתחן של מדינות העולם אירועי קיצון עוצמתיים, ממושכים ותדירים יותר. כדי להתמודד עם הסיכונים ההולכים וגוברים, בשנים האחרונות החלו מדינות וערים להטמיע תוכניות הסתגלות לשינויים העתידיים. כך למשל, כדי להתמודד עם גלי החום הגוברים, ערים שותלות יותר ויותר עצים כדי לייצר רצף צל ומוותרות על תשתיות למכוניות לטובת הקמת שטחים ירוקים לרווחת הציבור.
בישראל החלו חלק מהרשויות להיערך להתמודדות עם שינויי האקלים אך מידע רב נותר חסר ותחומים שונים נותרו בטווח אי הוודאות. הכלי החדש של המשרד להגנת הסביבה יסייע למקבלי ההחלטות, לפי המשרד, ״לקבל החלטות ולקבוע סדרי עדיפויות מושכלות בתכנון וביישום ההערכות לשינוי אקלים״. מפות סיכוני האקלים הלאומיות כוללות מפות מרחביות ראשונות ברזולוציה גבוהה של האיומים הפיזיים. האיומים המרכזיים שמופו על ידי המנהלת הממשלתית להיערכות לשינויי האקלים כוללים עלייה בשכיחות ובחומרה של הצפות, עומסי חום עירוניים, שריפות ועליית מפלס פני הים. מבין אלו האתר הראשוני מציג סיכוני הצפות, עומסי חום וסערות חוף.
מפות הסיכונים מאפשרות גם לציבור לבדוק את סיכוני השיטפונות בעירו (שכן הן מציגות למשל את סיכוני השיטפונות כתוצאה מטופוגרפיה עירונית), או עד כמה הוא חשוף לשמש הקופחת ברחוב בו הוא מתגורר שכן המפה מציגה את השטחים המוצלים לפי חופות העצים או את אחוז ההצללה לפי חופות העצים ברמת הרחוב. כך למשל, צפיפות האוכלוסייה בעיר ירוחם גבוהה במיוחד, אבל צל כמעט אין בה. לפי המפה מרבית העיר מתאפיינת באחוז כיסוי צמחייה של 0-5% ברחוב, כשבאזורים מצומצמים מאוד יכול הכיסוי להגיע לכדי 25%. רק באזור אחד בעיר, בין הרחובות הרב עוזיאל והתן, מסומן אזור צר בו ההצללה קיימת בשיעור של 26-50%.
בזמן שמדי שנה נכרתים בערי ישראל עשרות אלפי עצים בוגרים המספקים צל לתושבים, המפה מספקת הצצה למציאות עגומה: במרבית הערים תמצאו שיעור נמוך של צל, בהשוואה לאזורים נרחבים בהם אי החום העירוני קופח והתושבים נאלצים לצעוד בקיץ כשהם חשופים לסיכונים בריאותיים הגוברים ככל שמזג האוויר חם יותר. כך למשל, באזור נשר מרבית הרחובות מתאפיינים בכיסוי צל של 0-15%, למרות שאזורים גדולים בעיר נחשבים לפגיעים לנזקי אי החום העירוני.
מפת איי החום העירוניים מציגה את האזורים החמים ביותר בעיר כפי שנמדדו בחודש אוגוסט אשתקד בשעה 21:00, בהשוואה לשטחים הפתוחים שסביב העיר. לכך נוספו גם נתונים המאפשרים לרשויות המקומיות לזהות היכן נמצאות אוכלוסיות פגיעות (מבוגרים מעל גיל 70 לפי מצב סוציו אקונומי). אולם לא תמיד הנתונים בהלימה לנתונים שפורסמו בעבר. כך למשל לפי מפת המשרד להגנת הסביבה, בחלקים נרחבים באזור צפון תל אביב הפרש הטמפרטורה בהשוואה לשטחים הפתוחים סביב היישוב גבוה יותר מאשר בדרום העיר. אולם במחקר שביצעה עיריית תל אביב לפני כשלוש שנים בשיתוף אוניברסיטת קולומביה, נמצאו פערים משמעותיים בין הטמפרטורה בדרום תל אביב לצפונה שיכולים להגיע לשבע מעלות יותר בדרום העיר בקיץ, שכן אזור צפון העיר מתאפיין תכנון שמתחשב הרבה יותר בבריזה של הים, וביותר עצים שמקררים את המרחב. גם במפות המשרד להגנת הסביבה, ניכר כי אזור דרום תל אביב כמעט צחיח מעצים בהשוואה לצפון העיר. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי כדי לבדוק את הפערים נדרש ״מחקר השוואתי שניתן יהיה לערוך עם הנתונים כעת, ובמידה ועולה חוסר לנסות לשפר את המודלים בשני הפרויקטים״.
למרות שבפרויקט המפות הסיכונים הושקעו עד כה תקציבים גדולים (כ-4.3 עבור ״תוכנית אסטרטגית״ ומדגים לחברת טאסק ששכרה את שירותיה של חברת ״טומרו״ (tomorrow.il) ו-5 מיליון שקל נוספים לאקדמיה הלאומית למדעים עבור פיתוח, תחזוקת האתר ונדבכים נוספים), הוא עדיין ראשוני וחסר במידע רב. כך למשל, המפות מציגות את תמונת המצב העכשווית, אך הן לא כוללות מידע על תוכניות עתידיות ובהן תוכניות בנייה שישנו את פני העיר, גם אם אלו כבר אושרו במוסדות התכנון.
בנוסף לכך, המפות לא מציגות את התחזיות העתידיות של שינויי האקלים ולא מדללות את השפעותיהם. למשל, ישראל תלך ותהפוך חמה הרבה יותר, אך לא כל האזורים יתחממו באופן שווה. בנוסף, מפלס פני הים ילך ויעלה וכך יושפעו סיכויי ההצפה בערים השונות. מידע עתידי זה אינו בנמצא כרגע, אך הוא קריטי לצרכי תכנון וקבלת החלטות. ללא תמונה מלאה של העיר העתידית, היכולת של מוסדות התכנון להיעזר במפות הסיכונים המציגות את תמונת המצב הנוכחית – מוגבלת. כך למשל, היכולת לדעת היכן ייווצרו בעיות ניקוז ללא שרטוט מלא של התוכניות העתידיות או של עוצמות הגשם באזורים השונים – לא קיימת במפות הנוכחיות.
במשרד להגנת הסביבה אומרים כי ״לגופי התכנון חשוב איך נראית העיר ומה מאפייניה עכשיו, ויותר חשוב איך תראה ומה יהיה האקלים בעוד 30-20 שנה. הכלי נמצא בפיתוח, והוא יכלול תוכניות פיתוח עתידיות וכן תחזיות אקלים עתידיות״. במשרד להגנת הסביבה מציינים כי בשלב זה לא קיימות תחזיות ברזולוציה טובה מספיק עבור ישראל בנושא השלכות שינויי האקלים (כמו למשל תחזית אזורית מדויקת של עומסי חום, עוצמות הגשם ועוד), וכי אלו ישולבו במפות כשיתקבלו במשרד תוצרים מעודכנים של מרכז החישובים האקלימי של השירות המטאורולוגי. אולם, חשוב לציין כי הקמת מרכז החישובים מתעכבת, שכן בשנה שעברה המשרד להגנת הסביבה ומשרד המדע לא העבירו סכומים להם התחייבו לצורך הקמת המרכז, ולכן השירות המטאורולוגי נאלץ לצאת לדרך עם פרויקט מצומצם אשר תוצריו יתעכבו.
