"זו רק התחלת עליות המחירים, יהיו עוד הפתעות"
"זו רק התחלת עליות המחירים, יהיו עוד הפתעות"
אחרי העלאות המחירים של דיפלומט, אסם וסנו, יצרנים טוענים כי עוד העלאות בדרך: "ספקים לא מוכנים להתחייב למחיר של המשלוח הבא". קמעונאי: "לא נהסס להוריד מוצרים מהמדף אבל צריך את שיתוף הפעולה של הצרכנים"
בעיצומו של גל עליות המחירים בשוק המזון, הטואלטיקה והניקיון, מתחזקת ההערכה כי אנו לא קרובים לסיום האירוע.
"למרות שחלק גדול מהספקים כבר העלו מחירים ואפשר היה להתחיל לחוש את סוף הגל, המציאות קשה הרבה יותר ונראה שאנחנו רק בתחילת הדרך וגם ספקים שכבר העלו מחירים, עלולים להידרש עוד השנה לעדכון מחירים נוסף.
אנחנו, יצרנים ויבואנים, נמצאים במצב חריג מצד הספקים שלנו ובסופו של תהליך זה יגיע למחיר לצרכן". כך אומר ל"כלכליסט" יצרן מוכר. לדבריו, הביקוש העולמי נמצא בשיא, כך שספקי חומרי הגלם מעלים מחירים ממשלוח למשלוח.
3 צפייה בגלריה
מימין: מבעלי רשת יוחננוף, איתן יוחננוף, רמי לוי בעלי רשת רמי לוי שיווק השקמה, איציק אברכהן המנכ"ל המתפטר של שופרסל ואייל רביד בעל השליטה בויקטורי
(צילומים: צביקה טישלר, איריס ליפשיץ קליגר, פזית לרר, יוני רייף, אוראל כהן, סטודיו אסם)
"עד פרוץ הקורונה, נהגנו לסגור עם הספקים שלנו מחיר שיהיה בתוקף לשנה ויכולנו להתנהל בידיעה ברורה היכן הדברים עומדים. בחודשים האחרונים סוגרים מחיר למשלוח הנוכחי והספק לא מוכן להתחייב למחיר של המשלוח הבא". לדברי אותו גורם, בעקבות כך, החל לצמצם אספקות לקמעונאים, כדי שלא יווצר מצב שבו העביר לרשותם סחורה שקנה במחיר נמוך ביחס למחיר העתידי שהוא עצמו צפוי לשלם עליה.
אחד הקמעונאים: "מכל המחירון של דיפלומט, הציבור מכיר את טונה סטארקיסט וקטשופ היינץ ולשניהם יש תחליפים. זה בידיים של הצרכנים, שצריכים לוותר על המותגים שמחירם עלה ולא להתרגש מזה"
הקמעונאים מאשרים שגם מי שלא הגיש בקשה רשמית להעלאת מחירים, מקיים שיחות בנושא ומציף בכל שיחה איתם את הצורך שלהם להעלות מחירים: "כולם מתלוננים ובוכים, אבל הם לא מעדכנים אותנו במהלך עתידי, אלא פשוט מפתיעים פתאום, כמו שעשתה השבוע דיפלומט". במוטיב ההפתעה מתייחס הקמעונאי לשליחת הודעה בשעות הערב המאוחרות, על העלאת מחירים בשיעור של עד 16% בשלל מותגים דוגמת טונה סטארקיסט, קטשופ ורטבי היינץ, חטיפי פרינגלס, עוגיות לוטוס, דגני קלוגס, ואפילו מזון לבעלי חיים ביופט.
גל מתמשך
לדברי גלעד זילברברג, מנכ״ל ובעלי מאיר בייגל, שטרם קיבל אישור להעלאת מחירים, עליות המחירים יימשכו לאורך כל השנה. לדבריו, ״ישראל מציגה אנומליה מוחלטת. בכל השווקים שאנחנו פועלים בהם – ארה״ב, יפן, קנדה ועוד – המחירים עלו ב־15%–20% ואצלנו לא מאשרים עלייה של 5%–10%. מחירי הסחורות, חומרי הגלם וחומרי אריזה זינקו מספר פעמים בעשרות ומאות אחוזים ואין סימן לבלימה״.
זילברברג הוסיף כי חברות שלא יעלו מחירים יקרסו: ״מי שלא יעלה מחירים, יכול לסגור את הבאסטה. חברה מתבססת על מחירי חומרי גלם, מחירי אריזה, שכר עבודה ואנרגיה. למעט האנרגיה, הכל זינק. אין חברה שיכולה להתייעל ב־20% או לספוג זינוק כזה בהוצאות ולכן יש עשרות חברות קטנות ובינוניות שעומדות בסכנת סגירה בטווח הקצר״.
אחד המתחרים של הספקים הגדולים: "כשספק גדול לא מעלה מחיר, הוא לא מאפשר לספק הקטן בקטגוריה להעלות, מתוך הערכה שהדבר עלול להביא להתכווצותו ועד לקריסתו של אותו ספק"
הדברים נאמרים ימים ספורים לפני כניסתו לתוקף של המחירון החדש של אסם, שהעלתה בשיעור של עד 7% את מחירי מוצריה ובסמוך להודעת דיפלומט על כוונתה להעלות את מחירי מוצריה בשיעור של עד 16% בעוד חודש. קודם לכן, העלו שסטוביץ וסנו את מחירי חלק ממוצריהן בשיעור דו־ספרתי חד.
לדברי יצרן מזון אחר, ללא העלאות מחירים, מפעלים נדרשים לבחור בין לגלגל כסף בלי להרוויח לבין לצמצם משמעותית את היקף פעילותם. "ירדתי ב־55% במכירות שלי השנה ביחס לשנה שעברה מכיוון שלא הייתי מוכן להמשיך לספק לקמעונאים שלא אישרו את המחירון החדש שלי".
3 צפייה בגלריה
מימין מנכ"ל אסם אבי בן אסייג יוני שסטוביץ בעלי שסטוביץ ומנכ"ל סנו יובל לנדסברג
(צילומים: צילומים: איציק שוקל, עמית שעל, מורג ביטן)
יצרנים קטנים ובינוניים טוענים כי ספקים גדולים שלא מעלים מחירים, דוגמת שטראוס ויוניליוור, נהנים עדיין מההשפעה של הדבר על פעילותם: "יש כמה גורמים שמהווים בלם להתייקרות ובראשם: העניין התדמיתי והניהול העסקי", טוען מתחרה לגדולים. העניין הראשון נוגע לחשש מפגיעה בתדמית החברה וחוסר רצון של הבעלים, במקרים בהם הוא דמות ציבורית מוכרת, להיות מטרה לביקורת ציבורית קשה. אלמנט אחר הוא הניהול העסקי, שנשען על היותן משווקות מותגים שעליהם נגבית פרמיית מחיר גבוהה שמקנה יתרון של רווחיות שמאפשרת ספיגה של זינוק בהוצאות. אלמנטים נוספים, נוגעים ליכולת התייעלות, שמיוחסת ליצרנים גדולים וליכולת לייצר חדשנות מוצרית, שמאפשרת שולי רווח גדולים יותר לאותו ספק. החלק האחרון קשור לרצון לכבוש נתח שוק. "כשספק גדול לא מעלה מחיר, הוא לא מאפשר לספק הקטן בקטגוריה להעלות, מתוך הערכה, שהדבר עלול להביא להתכווצותו ועד לקריסתו של אותו ספק. מי שיגרוף במצב כזה את נתח השוק של הספק הקטן, הוא מוביל הקטגוריה. זה שיקול משמעותי ודרמטי, שחברות גדולות לוקחות בחשבון ומוכנות לעתים 'לסבסד' את המוצר למשך תקופה, במקום להשקיע בפרסום, ובתמורה לקחת נתח שוק", אמר.
מעבר לכך, טוענים הספקים הקטנים כי ספקים שלא העלו מחירים, דאגו לצמצם מבצעים. "שלא יטעו את השוק. צמצמו מבצעים והצרכן משלם בפועל 10% לפחות יותר מבעבר", ציין המתחרה לגדולים.
המבצעים יאזנו?
לצד הערכות המטרידות של הספקים הקטנים והבינוניים, טוענים הקמעונאים כי המצב בשטח הרבה פחות אפוקליפטי. "מתייחסים למחירי המחירון של הספקים, כשבפועל מרבית המכר מתבצע תחת מבצעים ולכן, אין משמעות אמיתית למחירון ולשיעורי הזינוק שמוצגים בו", טוען קמעונאי בענף. לדבריו, השינוי בפועל הוא באחוזים בודדים בלבד.
שוק מוצרי הצריכה התנהל לאורך השנים באופן שבו הספקים מבקשים להעלות מחירים ואילו הקמעונאים, לפחות למראית עין, מצהירים שיאבקו בכך ולא יאפשרו זאת. בחודשים האחרונים התהפך המצב וכזכור, עוד בטרם החלו עליות המחירים, היו הקמעונאים אלו שהתריעו מפניהן והעריכו כי בתוך חודשים ספורים יעלו המחירים. אמירות אלו גררו את ראשי השוק לחדרי החקירות והביאו להפסקה זמנית של תוכניות הספקים. כך לדוגמא, דיפלומט שהודיעה כבר במאי שהיא בוחנת העלאת מחירים, חדלה לעסוק בנושא מרגע שנעם וימן, מנכ"ל ומבעלי השליטה בחברה, נחקר במשרדי רשות התחרות בחשד להפרת חוק התחרות הכלכלית. אלא שמדובר היה בהקפאה זמנית והשבוע שלפה דיפלומט את המחירון החדש ושיגרה אותו לקמעונאים. אפשר לייחס זאת להשפעת החקירה שעדיין מתנהלת, אבל מאז לא נשמע קולם של הקמעונאים, גם עם הגעתם של מחירוני אסם ודיפלומט. "זה לא סביר לחשוב שהמחירים בכל העולם יעלו ובישראל הקמעונאים יהיו אלו שיבלמו את העלייה העולמית. חצי מהמוצרים מיובאים לישראל ואף ספק בעולם לא שואל את היבואן האם ובכמה להעלות מחירים. מודיעים מה המחיר ומי שלא רוצה, מוזמן שלא לקנות", טוען קמעונאי.
3 צפייה בגלריה
גלעד זילברברג, מנכ״ל ובעלי מאיר בייגל: ״מי שלא יעלה מחירים, יכול לסגור את הבאסטה. חברה מתבססת על מחירי חומרי גלם, מחירי אריזה, שכר עבודה ואנרגיה. למעט האנרגיה, הכל זינק. אין חברה שיכולה להתייעל ב־20% או לספוג זינוק כזה בהוצאות"
(צילום: רונן אקרמן)
לדבריו, אף מחירון לא אושר כמו שהוא. "ישבנו ודיברנו עם הספק והעלנו מה שחייבים בשיעור נמוך מזה שביקשו. במקומות שלא התפשרו, הבאנו ונביא יבוא מקביל. לא נהסס להוריד מוצרים מהמדף, אבל צריך את שיתוף הפעולה של הצרכנים".
אין אלטרנטיבות
קמעונאי אחר טוען כי האמירות שלפיהן מדובר בגל או צונאמי, אינן נכונות, כי העלייה עומדת על אחוזים בודדים ולצרכן יש אלטרנטיבות. לדבריו, "מכל המחירון של דיפלומט, הציבור מכיר את טונה סטארקיסט וקטשופ היינץ ולשניהם יש תחליפים. זה בידיים של הצרכנים, שצריכים לוותר על המותגים שמחירם עלה ולא להתרגש מזה". אלא שגם מחירי המותג הפרטי עלו בשיעור חד, כך שהחלופות יקרות אף הן.
גלעד זילברברג, מנכ״ל ובעלי מאיר בייגל: ״מי שלא יעלה מחירים, יכול לסגור את הבאסטה. חברה מתבססת על מחירי חומרי גלם, מחירי אריזה, שכר עבודה ואנרגיה. למעט האנרגיה, הכל זינק. אין חברה שיכולה להתייעל ב־20% או לספוג זינוק כזה בהוצאות"
ההסברים של הקמעונאים באשר לכך שאינם יכולים לבלום את הגל הנוכחי, אינם מנותקים מהמציאות, אולם נראה כי הקמעונאים, שגוזרים נתח מכל התייקרות ומשוועים לשיפור רווחיות, אינם סובלים מהמצב. מרבית רשתות הקמעונאות ציבוריות, ומחוייבות להציג צמיחה רבעון אחרי רבעון. גם אם עליות המחירים יגרמו לצרכנים לקנות פחות, כפי שקרה ב־2014, בעקבות גל ההתייקרויות שנרשם שנה קודם לכן, עדיין תרשם עלייה כספית שתשפר את תוצאות הרשתות. לכן העלאות המחירים האלו הן כמו אוויר לנשימה עבורן וגם לכך יש לייחס את שתיקתן.
החלב בדרך
גם אם התרחיש הקשה שמתארים ספקים קטנים ובינוניים בנוגע להמשך הזינוק במחירי חומרי הגלם והאריזה לא יתממש, צפויים הצרכנים להתמודד בקרוב עם התייקרות נוספת. בשבוע שעבר קיימה ועדת המחירים שימוע בנוגע להעלאת מחירי מוצרי החלב שתחת צו הפיקוח על המחירים. זאת לאחר שמחלבת טרה, שבבעלות החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), פנתה לוועדת המחירים. טרה ביקשה להעלות ב־9.2% את מחירי מוצרי החלב המצויים תחת צו הפיקוח על המחירים. במכתב ששלחה לוועדת המחירים ונחשף ב”כלכליסט” כתבה טרה: “מזה למעלה משנתיים לא עודכנו מחירי מוצרי החלב המפוקחים, וזאת על אף שינויים משמעותיים בתשומות. משכך, מבקשת טרה כי הוועדה תתכנס ותעדכן את מחירי מוצרי החלב המפוקחים”. הוועדה התכנסה, אך בשל חוסר הסכמות בין נציגיה ממשרדי האוצר והחקלאות, האם המחיר צריך לעלות ב־3.3% או ב־8.7%, נקבע שימוע, שתוצאותיו צפויות להימסר בשבוע הבא.
תחת צו הפיקוח על המחירים מצויים 11 מוצרים, ובהם: ארבעה סוגי חלב טרי בשקית ובקרטון 1% ו-3% שומן במחיר 4.81–5.59 שקל לליטר; גבינה לבנה 5% במחיר 4.75 שקל לגביע של 250 גרם; גביע אשל 4.5% שומן במחיר 1.61 שקל; גביע גיל 3% שומן במחיר 1.44 שקל; שמנת חמוצה 15% שומן במחיר 2.28 שקל; שמנת מתוקה 38% שומן במחיר 6.18 שקל; גבינה חצי קשה עמק (רגילה) 28% שומן במחיר 42.7 שקל לק"ג וגבינה חצי קשה גלבוע 22% שומן במחיר 40.59 שקל לק"ג. העלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח מובילה על פי רוב להתייקרות כלל מוצרי החלב ומייצרת השפעה חדה על סל הקניות. מסנו נמסר: הנתונים שבידכם אינם נכונים".
