פרשנותההסכמים הקיבוציים בסכנת הקפאה
פרשנות
ההסכמים הקיבוציים בסכנת הקפאה
לאחר שלוש שנים התחדשו לאחרונה המגעים להסכמים קיבוציים. אם הבחירות יוקדמו רוב המגעים יוקפאו, וגם שכר המינימום לא יעלה
אתמול העביר איגוד העובדים של העובדות הסוציאליות מסר לשרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה, שלפיו אם הן יפתחו בשביתה לאחר פסח, לא יהיה מי שיטפל בעולים מאוקראינה.
אלא שבפועל העובדות הסוציאליות נמצאות דווקא במצב לא רע. למעשה, זוהי קבוצת העובדים הגדולה היחידה שיודעת שיהיה לה הסכם קיבוצי חדש בזמן הקרוב. ייתכן שההסכם ייחתם עד סוף חול המועד. ייתכן שיידרש יום שביתה או שניים אחרי החג, כפי שמאיימת יו"ר האיגוד ענבל חרמוני, כדי שהפוליטיקאים יכפו הסכם על שני הצדדים. מה שברור הוא שלוח הזמנים של העובדות הסוציאליות הוא כל כך קצר שהוא ייגמר לפני שאפשר יהיה לפזר את הכנסת.
קרוב לשלוש וחצי שנים קשה מאוד לנהל בישראל משאים ומתנים על הסכמים קיבוציים חדשים. זה נובע, בין היתר, מארבע מערכות בחירות רצופות. בחירות יוצרות בעיה משפטית להגיע להחלטות על תקציבים גדולים, מחשש שמדובר בשוחד בחירות.
זה נובע גם ממשבר הקורונה שיצר גירעון תקציבי ומצב שבו לארגוני העובדים היה ברור שאין מה לנהל משא ומתן כי אין ממה לתת להם. כשהוקמה הממשלה, שר האוצר אביגדור ליברמן קבע לוח זמנים שלפיו הסכמים קיבוציים מבחינתו נדחים ל־2023. לשם כך הוא הגיע לעסקת החבילה עם ההסתדרות והמעסיקים שבין היתר דחתה את המשא ומתן על הסכם המסגרת של השירות הציבורי.
אלא שעכשיו מסתמנת אפשרות של הליכה מחודשת לבחירות, מה שעלול לדחות שוב את כל ההסכמים הגדולים במשק. הארגון הגדול ביותר שצפוי להיפגע אם הולכים לבחירות הוא הסתדרות המורים שמייצגת את המורים והמורות בבתי הספר היסודיים, הגננות וחלק מהמורים בחטיבות הביניים. להסתדרות המורים אין הסכם מאמצע 2019 וזה אומר שהמורים לא מקבלים תוספות.
רק לאחרונה החלו הדיונים על ההסכם החדש. כרגיל, הסתדרות המורים רוצה תוספות לכל המורים. האוצר רוצה – כמו בהסכם עם ארגון המורים העל יסודיים – תוספות גדולות בהרבה למורים צעירים. המטרה היא למשוך להוראה כוח עבודה איכותי.
זאת אינה איזה קפריזה של האוצר. פערי השכר בין המורים הוותיקים למורים הצעירים גדולים מאוד ומעוותים. אם הכנסת תתפזר, לא ברור אם ניתן יהיה להמשיך בדיונים, גם לא ברור אם מזכ"לית הארגון יפה בן דויד תחשוב שזה משתלם לה.
ההבדל הגדול בין המצב הנוכחי לבין תקופת משבר הקורונה הוא שאז טענת האוצר היתה שאין כסף בקופה. היום ברור שיש לא מעט כסף ולכן קשה לראות את בן דויד מסכימה לצאת בלי כלום. באוגוסט 2020, למרות משבר הקורונה, הצליחה בן דויד להגיע להסכם שהתמקד דווקא בשיפור תנאי היציאה לפנסיה של המורים הוותיקים כתנאי לפתיחת שנת הלימודים. זה היה מבחינתה שיפור עמדות לקראת המשא ומתן על ההסכם הקיבוצי, שאפשר להניח שיתמקד במורים הצעירים. נראה, אם כן, שהליכה לבחירות תדחה הסכם קיבוצי עם המורים, אבל הסכם ביניים בהחלט יהיה תנאי לפתיחת שנת הלימודים הבאה.
השנה מסתיים גם ההסכם של ארגון המורים העל־יסודיים אלא שלארגון אין מה להזדרז. אחרי פסח אמורה להתקיים פגישה ראשונה בין האוצר לנציגי הארגון. ההנחה היא שיו"ר הארגון רן ארז, שרק לאחרונה נבחר לקדנציה נוספת, יחכה לראות מה הסתדרות המורים משיגה ואז ינסה להשיג יותר. גם להסתדרות הרפואית אין הסכם קיבוצי כבר שנתיים. אלא שתשומת הלב של מערכת הבריאות נתונה בכל מקרה למאבקם של המתמחים לשיפור תנאיהם, וספק אם מישהו ייכנס למשא ומתן בגזרה הזאת בזמן הקרוב.
"אם הכנסת מתפזרת שכר המינימום לא יעלה"
עסקת החבילה במשק כללה העלאה מינורית מאוד של שכר המינימום מ־5,300 שקל לחודש ל־5,400 שקל. שכר המינימום היה אמור להתעדכן במשכורות חודש אפריל. מאחר שהכנסת לא העבירה את ההעלאה בחקיקה לפני שיצאה לפגרה, זה כבר לא יקרה. הסיבה לדחייה היא שבקואליציה, ובעיקר במפלגת העבודה, לא היו מוכנים לקבל את התכתיב של האוצר ולאשר עלייה של 2% בלבד בשכר המינימום מול עלייה גדולה בהרבה בשכר הממוצע והזינוק ביוקר המחיה.
אחרי הפגרה יהיו על הפרק כמה שאלות. הראשונה היא האם לאור פרישתה מהקואליציה של ח"כ עידית סילמן, ואולי גם פרישה של אנשים נוספים, לממשלה יהיה בכלל רוב להעביר את עסקת החבילה, גם אם אנשי מפלגת העבודה יסכימו לה.
השאלה השנייה היא מה הטעם להעביר עסקת חבילה כאשר בהסתדרות יש בחירות במאי ואחד המועמדים עופר עיני מתנגד לעסקה כזאת ורואה בה "ריסוק מעמד העובדים". "ברור שאם הכנסת מתפזרת ותהיה ממשלת מעבר, שכר המינימום לא יעלה", אומר בכיר בהסתדרות.
