דעהכמה שווה דמוקרטיה למשקיעים?
דעה
כמה שווה דמוקרטיה למשקיעים?
מדד הדמוקרטיה של האקונומיסט מראה כי לאזרחים וגם למשקיעים כדאי מאד לשמור על הדמוקרטיה. ומה עם ישראל?
האם למצב הדמוקרטיה במדינה יש קשר למצב הכלכלי בה ולביצועים של הבורסות?
כדי לענות על שאלה זו, בדקנו את מדד הדמוקרטיה ב-167 המדינות בעולם שמתפרסם מדי שנה ע"י Economist Intelligence Unit, חברה בת של העיתון אקונומיסט.
המדד מבוסס על 60 מאפיינים שמודדים את רמת הפלורליזם, זכויות האזרח והתרבות הפוליטית. הציון הכולל נע בין 1 ל-10, כאשר לצפון קוריאה יש את הציון הנמוך ביותר, הקרוב ל-1 ולנורבגיה את הציון הגבוה ביותר, הקרוב ל-10.
בחמישייה הפותחת נמצאות גם המדינות "העשירות והמאושרות" המוכרות - איסלנד, שבדיה, ניו זילנד וקנדה. ישראל תופסת בסקר האחרון את המקום ה-28 והלא רע, עם ציון של 7.84.
איך הציון בסקר הדמוקרטיה קשור לביצועי הכלכלה? יש על כך לא מעט ויכוחים בסגנון "הביצה והתרנגולת", האם הדמוקרטיה גורמת לעושר או להפך. אולם, המספרים של העשור האחרון די ברורים.
בטבלה מטה ניתן לראות את הביצועים הכלכליים העיקריים של המדינות עם ציון גבוה ונמוך מ-6 בסקר הדמוקרטיה. בין השנים 2010 ל-2020 מדינות בעלות ציון גבוה מ-6 השיגו צמיחה כלכלית גבוהה יותר ואינפלציה ואבטלה נמוכות יותר.
המדינות עם ציון גבוה במדד הדמוקרטיה בדרך כלל מפותחות יותר, ומטבע הדברים אמורות לצמוח בקצב איטי יותר מהמדינות המתפתחות, ובכל זאת הן הצליחו להשיג צמיחה גבוהה יותר לנפש בעשור האחרון.
מדינות רבות עם ציון נמוך במדד הדמוקרטיה בכלל לא מפרסמות את שיעור האבטלה, כך שסביר שבפועל האבטלה בקבוצה זו גבוהה עוד יותר מהנתונים שמצאנו.
העשור האחרון מראה בבירור קשר בין שיפור הציון במדד הדמוקרטיה לבין התחזקות כלכלית. עשרים המדינות עם השיפור הגדול ביותר במדד הדמוקרטיה הצליחו להשיג עלייה חציונית של 34% בצמיחה לנפש, לעומת צמיחה חציונית של 17% בלבד בעשרים המדינות שהתדרדרו ביותר במדד.
עכשיו לשאלת ביצועי הבורסות. אם בוחנים את ביצועי מדדי המניות במדינות שונות, התמונה לא תמיד לטובת המדינות עם הציונים הגבוהים ביותר במדד הדמוקרטיה. אולם, הסיבה לכך היא שבדרך כלל למדינות עם ציון נמוך בסקר הדמוקרטיה יש כלכלה חלשה יותר עם ערך מטבעות חלש יותר.
חולשת המטבעות דוחפת לאינפלציה גבוהה יותר, מה שגורם למשקיעים לקנות מניות שנתפסות כנותנות הגנה מפני האינפלציה. הדוגמה הטובה לכך היא טורקיה. בטורקיה, המדינה עם ציון נמוך בסקר הדמוקרטיה של 4.5, מדד המניות עלה מ-2010 ועד היום בכ-650% במטבע המקומי והשאיר רחוק מאחור את כל יתר הבורסות. אולם, התשואה הדולרית של הבורסה הטורקית הייתה בין הגרועות של מינוס 37%.
אם בוחנים את תשואות הבורסות במונחים דולריים, התוצאות הן חד משמעיות; במדינות עם ציון גבוה מ-7 בסקר הדמוקרטיה, התשואה הדולרית החציונית של מדד המניות העיקרי הייתה מאז שנת 2010 כ-10%. במדינות עם הציון מתחת ל-7 הבורסות ירדו בכ- 13%. במדינות שהצליחו להשתפר במדד הדמוקרטיה מאז שנת 2010 הבורסות עלו בכ-5% (חציון), לעומת ירידה של 75 במדינות שהתדרדרו במדד הדמוקרטיה.
מדינות שהתדרדרו בציון הדמוקרטיה שלהן בעשור האחרון סבלו לא רק מפגיעה בזכויות האזרח, אלא גם מבחינה כלכלית. טורקיה, סובלת מהיפר-אינפלציה של קרוב למאה אחוז. כלכלת רוסיה עוד לפני המלחמה לא שגשגה וכעת התדרדרה לגמרי. לבנון במשבר כלכלי קשה. מקסיקו ודרום אפריקה שהציון שלהן ירד משמעותית כמעט לא רשמו צמיחה לנפש והציגו ביצועים חלשים ביותר בשווקים.
לעומת זאת, המדינות שנמצאות בחמישייה הפותחת בציון הדמוקרטיה, רשמו צמיחה לנפש טובה ובלטו מאוד מבחינת ביצועי הבורסות במנחי דולר האמריקאי.
ישראל שיפרה את הציון שלה בסקר הדמוקרטיה והשיגה גידול יפה בצמיחה לנפש של כ-23%, כאשר מדד המניות בישראל עלה במונחים דולריים מאז 2010 בכ-60%.
מצב הדמוקרטיה במדינה עוד יותר חיוני על מנת להעלות את גיוס החוב של הממשלות. המדינות עם הציון הגבוה מ-7 בסקר הדמוקרטיה מגייסות היום חוב ל-10 שנים בעלות שנתית ממוצעת של כ-3%. לעומת זאת, למדינות עם הציון הנמוך מ-7 עלות גיוס החוב היא יותר מכפולה ועומדת על 7.6%! התדרדרות במצב הדמוקרטיה גורמת להקפצת הוצאות הממשלה על שירות החוב ומשאירה הרבה פחות כסף עבור השירותים לאזרחים.
לסיכום, לאזרחים בכלל ולמשקיעים בפרט כדאי מאוד לדאוג שהמדינה תישאר כמה שיותר דמוקרטית וחופשית.
אלכס זבז'ינסקי הוא הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב
