פרשנותהתחזית הכלכלית פסימית, סמוטריץ' לא
פרשנות
התחזית הכלכלית פסימית, סמוטריץ' לא
סוכנות הדירוג S&P לקחה צעד אחד קדימה ועדכנה את תחזית הדירוג של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית". אך שר האוצר לא מבין מדוע כלל גורמי המקצוע ממשיכים לבקר אותו על התנהלותו בזמן שהוא בסך הכל רוצה "לחלק כסף לאזרחים"
סוכנות הדירוג S&P הצטרפה אמש לשתי הסוכנויות המתחרות ונקטה פעולה דירוגית שלילית על ממשלת ישראל, כשהורידה את תחזית הדירוג של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית". הצעד של S&P חריף יותר מפיץ' ומודי'ס, שהסתפקו בשבוע שעבר בהכנסת הדירוג של ממשלת ישראל ל"רשימת מעקב שלילי", שמשמעותה היא שנשקלת האפשרות להוריד את תחזית הדירוג.
S&P היא האחרונה שמגיבה לאירועים של שהחלו ב־7 באוקטובר, והיא גם זו שהגיבה באופן החריף ביותר. זה גם הגיוני - בניגוד לפיץ' ולמודי'ס, שהעניקו דירוג של A+, מדרגי S&P העלו את הדירוג של ישראל ל־AA- (גבוה בציון אחד).
ההודעה של S&P כוללת ניתוח ועדכון של התחזיות על המשק הישראלי. סוכנות הדירוג אימצה באופן כמעט מוחלט את התרחיש הבסיסי של בנק ישראל, לפיו מלחמה תתרכז רובה ככולה בעזה והיא תמשך עד חצי שנה: "נוריד את דירוג האשראי של ישראל אם הסכסוך מתרחב באופן מהותי ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאו־פוליטיים איתם היא מתמודדת". גם פיץ' וגם מודי'ס השמיעו הערכות דומות.
ב־S&P צופים כי הכלכלה הישראלית תרשום צמיחה שלילית ברבעון האחרון של השנה, כאשר הירידה בתוצר מוסברת בשיבושים צפויים הקשורים לביטחון והפחתת הפעילות העסקית; גיוסם של מספר רב של מילואים; השבתת תיירות החוץ; וגם ב"העצמת הזעזוע" באמון במשק הישראלי. הסוכנויות המתחרות התייחסו לאותן השלכות, אבל שם הוסיפו את הממד התקציבי (זינוק בגירעון התקציבי).
בסקירה של S&P יש אלמנט מפתיע - הפער בין התחזיות של בנק ישראל לאלו של הסוכנות עצמה. על אף שהם יוצאים מאותה נקודת מוצא, הם רואים תמונה אחרת לחלוטין בסוף המלחמה. כלכלני S&P מורידים בחדות את תחזית הצמיחה ל־1.5% השנה ול־0.5% בשנת 2024. וזאת לעומת בנק ישראל, שהוריד את תחזית הצמיחה לרמה ל־2.3% ו־2.8% בהתאמה. כמו כן, היות וכל נקודת תוצר מהווה כ־20 מיליארד שקל הפער ביניהם ב־2024 מגיע ל־46 מיליארד שקל.
גם בהקשר התקציבי־פיסקלי קיים פער: בסוכנות הדירוג מזניקים את תחזית הגירעון של ישראל בשנתיים הקרובות ב־3% תמ"ג (מ־2.3% תמ"ג, שנחשב סביר לחלוטין, ל־5.3% תמ"ג בממוצע. זאת, לעומת בנק ישראל שצופה גידול קל בגירעון.
כלכלני בנק לאומי בראשות ד''ר גיל בפמן פרסמו היום תחזיות מעודכנות. והן הרבה יותר קרובות לאלו של S&P וכבר ברור שבנק ישראל רואה תמונה ורודה למדי. גם הכלכלן הראשי באוצר פרסם היום במפגש עם חזאים תחזית צמיחה פסימית ל־2024: צמיחה של 0.7% בלבד. ייתכן כי חלק מההפרש נובע מספירת 14 מיליארד דולר סיוע אמריקאי (כ־48 מיליארד שקל) ומספירת קיצוץ הכספים הקואליציונים (כ־8–9 מיליארד שקל נוספים).
אלא שהסיוע האמריקאי צפוי להתעכב בעקבות השיתוק בקונגרס. הקיצוץ בכספים קואליציוניים, עליהם הומלץ הן על ידי אגף התקציבים באוצר והן על ידי נגיד בנק ישראל מתעכב גם הוא עקב התנגדות שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
סמוטריץ' טוען שהסכומים שהוכנסו בהסכמים הקואליציוניים אינם גבוהים וכי הם חיוניים. הוא מעוניין לממן את כלל הוצאות המלחמה באמצעות הגירעון והחוב - דבר שיש להימנע ממנו - במיוחד בתקופה כה רגישה כפי שהזהיר הנגיד באופן מפורש. בזמן שהנגיד נמנע משימוש בכלי הריבית כדי לייצב את המערכות הפיננסיות, סמוטריץ' מחבל במאמצים ומבטיח עוד ועוד כספים.
ככל הנראה אין אנשים רציניים לצידו של שר האוצר שמסבירים לו שדירוג האשראי של ישראל כבר ירד בפועל: תשואות אג"ח ממשלתיות הנקובות בדולר נסחרות ברמות דומות לאג"ח של מדינות כמו מקסיקו ופרו. תעודות הביטוח למקרה של פשיטת רגל – ה־CDS ל־5 שנים זינקו בחודש האחרון ב־180% מרמה של 49 נקודות ליותר מ־137. והדולר ממשיך לזנק.
למרות כל האזהרות סמוטריץ' ממשיך בשלו. הבעיה הגדולה היא שהאירוע עוד לא הסתיים, המשקיעים מצביעים ברגליים וחברות הדירוג עוד לא אמרו את המילה האחרונה. אבל הוא מסתמך על "הפרשנים הכלכליים" הדגולים של ערוץ 14. הוא סבור כי פיזור כסף ללא הבחנה והצהרות לפיהן הוא יתן "עוד ועוד" מחזקים את כלכלת ישראל. הבעיה הגדולה באמת היא שחוסר הבנתו תעלה למשקי הבית ולחברות הישראליות הון תועפות.
