ללא פתרונות מהירים: האם העסקים הקטנים יקרסו תחת מחנק האשראי?
ללא פתרונות מהירים: האם העסקים הקטנים יקרסו תחת מחנק האשראי?
עסקים קטנים ובינוניים מהווים את לב הכלכלה הישראלית. הם אחראים לכמחצית מהתוצר הלאומי ולתעסוקה של מרבית כוח העבודה במשק. אך דווקא הם, המנועים המרכזיים של הכלכלה, מצויים תחת איום קיומי בעקבות מחנק אשראי הולך ומחמיר. המצב, שהיה קשה עוד בימי שגרה, הפך לבלתי נסבל לאחר חודשים של מלחמה מתמשכת, אך הממשלה, למרבה הצער, עדיין לא נקטה צעדים משמעותיים להתמודדות עם המשבר.
בעוד שבשגרה קיימות יוזמות נקודתיות לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, כמו קרנות בערבות מדינה, הן אינן מספיקות להתמודד עם המציאות הכלכלית הקשה שנוצרה לאחר המלחמה. לפי נתוני הבנקים, האשראי לעסקים קטנים לא רק שאינו גדל, אלא אף מצטמצם. נתון זה מדאיג במיוחד, שכן המגזר העסקי הקטן והבינוני תלוי כמעט לחלוטין במערכת הבנקאית – כ-98% מהאשראי שהם צורכים מקורו בבנקים.
הפער בין ביקוש להיצע האשראי בולט במיוחד: למרות שהביקוש לאשראי בקרב עסקים קטנים ובינוניים עומד על 50%-60%, נתח האשראי שהם מקבלים מהמערכת הפיננסית מסתכם בכ-20% בלבד. מגזר זה נשען על בנקים מסחריים יותר מכל מגזר עסקי אחר, והאשראי החוץ-בנקאי, שיכול להוות אלטרנטיבה חשובה, נותר מוגבל למדי.
פגיעה בעסקים הקטנים אינה בעיה של מגזר בלבד – היא סכנה לכלכלת ישראל. עסקים קטנים ובינוניים הם לא רק המעסיק הגדול ביותר במשק אלא גם מהווים עמוד שדרה חברתי וכלכלי בקהילות שבהן הם פועלים. עם זאת, העדר גישה למקורות אשראי בזמן משבר משתק אותם. בניגוד לעסקים גדולים, שיש להם משאבים להתמודד עם תקופות קשות, עסקים קטנים פועלים בשוליים כלכליים צרים מאוד. מוסכים קטנים, חנויות שכונתיות או נותני שירותים קטנים – כולם מתמודדים עם אותה מציאות קשה: עובדים מגויסים לשירות מילואים, מוסר תשלומים בעייתי מצד לקוחות גדולים, והעדר כרית ביטחון כלכלית.
בעלי עסקים קטנים חתומים על ערבויות אישיות, כך שקריסת העסק אינה רק משבר מקצועי אלא גם אישי ומשפחתי. משפחות שלמות עלולות להיכנס לסחרור כלכלי שיימשך שנים רבות.
מדינות רבות ברחבי העולם הבינו את חשיבותם של שווקי אשראי חוץ-בנקאיים כמנגנון משלים וקריטי למערכת הבנקאית. בישראל, לעומת זאת, שוק האשראי החוץ-בנקאי עדיין מפגר משמעותית מאחורי המדינות המפותחות. כיום, נתח האשראי החוץ-בנקאי בישראל מהווה כ-20% בלבד בהשוואה לסטנדרטים מקבילים בעולם.
המשבר הנוכחי מדגיש את הצורך הדחוף לעודד את פעילות השוק החוץ-בנקאי בישראל, תוך יצירת תמריצים לגופים פיננסיים ולמשקיעים פרטיים להציע פתרונות מימון לעסקים קטנים ובינוניים. יש להניע רגולציה שתשפר את הנגישות לאשראי חוץ-בנקאי ולהסיר חסמים המעכבים את התפתחותו.
אני סבור כי במקום להקים ועדות נוספות שפעולתן תימשך חודשים, יש צורך במהלכים מידיים. הממשלה יכולה, למשל, להרחיב את קרנות האשראי בערבות מדינה, להקים מסגרות חירום להלוואות מהירות, ולעודד פעילות של גופים פיננסיים לא מסורתיים. בנוסף, יש לשקול פיקוח מדויק יותר על התנהלות הבנקים ולהבטיח שהאשראי לעסקים קטנים לא ייפגע בתקופות משבר.
עסקים קטנים ובינוניים הם הבסיס לכלכלה שלנו, והמפתח לשגשוגה העתידי. חיזוקם, במיוחד בתקופה קריטית זו, אינו רק אינטרס כלכלי – הוא חובה לאומית.
יונתן ברנד הוא מנכ"ל אולטרה פיננסים
