נדחתה עתירת מקורות נגד החלטת רשות המים על חיבור יישובים לכנרת: "החלטה מקצועית"
נדחתה עתירת מקורות נגד החלטת רשות המים על חיבור יישובים לכנרת: "החלטה מקצועית"
מקורות עתרה לבג"ץ נגד החלטת רשות המים לחבר לכנרת חלק מהאזורים המנותקים ממערכת המים הארצית, באמצעות אגודות המים. בג"ץ קבע שמדובר בהחלטה מקצועית של הרשות והוא אינו יכול להתערב בה
הרכב שופטי בג"ץ בראשות השופט דוד מינץ דחה אתמול את העתירה שהגישה חברת מקורות נגד רשות המים, וקבע שאין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת רשות המים לחבר את האזורים המנותקים ממערכת המים הארצית באמצעות אגודות המים.
מדובר בתוכנית נרחבת של רשות המים לחיבור האזורים המנותקים למי אגם הכנרת. עתירת מקורות תקפה את החלטת הרשות שלא לחבר את האזורים המנותקים למערכת הארצית באמצעות מקורות.
מערכת אספקת המים הארצית בישראל נשענת על המוביל הארצי, קידוחי מים והתפלת מי ים, אולם ישנם מספר אזורים המנותקים מהמערכת ובהם אספקת המים מבוססת על קידוחי מים ומקורות מים מקומיים, ואין בהם גיבוי של אספקת מים מהמערכת הארצית. בעיקר מדובר באיזור רמת הגולן, הגליל המערבי, העמקים המזרחיים והערבה.
העתירה של מקורות התייחסה לאזור העמקים המזרחיים כולל יישובי בקעת הירדן, עמק חרוד ועמק המעיינות.
העותרות טענו נגד ההחלטה לאפשר אספקת מים לאזורים אלו גם באמצעות אגודות שיתופיות חקלאיות בעלות רישיונות להפקת מים, וגם באמצעות חיבור למערכת המים הארצית על ידי מקורות.
לפי טענת מקורות בעתירה, מנהל רשות המים גיורא שחם, מנוע מלטפל בנושא בשל ניגוד עניינים בן הוא נתון ויש לבחור בחלופה אחרת, של חיבור האזורים המנותקים לאספקת מים באמצעות מערכת המים הארצית. כן נטען כי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות.
שופטי בג"ץ ובהם מינץ, נעם סולברג ואלכס שטיין, פתחו את פסק הדין באומרם כי קשה להפריז בחשיבותו וחיוניותו של משאב המים, בוודאי במדינתנו הדלה יחסית במקורות מים. הצורך במציאת מקורות אספקת מים לאזורים המנותקים אינו שנוי במחלוקת, כתבו. הם ציינו כי רשות המים ביצעה בחינה מקצועית לגבי הצורך בחיבור האזורים המנותקים והאפשרויות השונות לחיבור, בסופו של דבר אושרה החלופה שנבחרה.
השופטים ציינו כי נקודת המוצא היא שבית המשפט אינו משמש כערכאה המחליטה במקומה של הרשות בעניינים מקצועיים שבתחום סמכותה. "אין ספק כי ההחלטה על אימוץ החלופה המתאימה לחיבור אזור העמקים המזרחיים לאספקת מים היא החלטה מקצועית גרעינית המצויה בטווח שיקול דעתה הרחב של המועצה בתחום הקשור למומחיותה ומקצועיותה", כתבו השופטים.
מועצת המים, נטען, היא גוף המורכב מעובדי ציבור בכירים משורה ארוכה של משרדי ממשלה. ובהינתן גדר ההתערבות המצומצם מאוד של בית משפט זה בעניינים מסוג זה, עיון בטעות העותרות אל מול הסברי המשיבים אינו מגלה כל פגם המצדיק התערבות בהחלטה.
"לא רק שבחירת החלופה שבה יבוצע החיבור נמצאת בליבת שיקול הדעת המקצועי של הרשות, ולא רק שהחלופה שנבחרה איננה שוללת את החיבור באמצעות מקורות אלא כוללת פתרון משולב, הן באמצעות מים שיוזרמו מהכנרת והן באמצעות חיבור למערכת הארצית דרך התשתית של חברת מקורות, אלא שגם לא עולה כי נפל כל פגם בהחלטה שהתקבלה לאחר הליך סדור במסגרתו נבחנו הנתונים הרלוונטיים, לרבות העלויות של החלופות השונות ויעילותן, וגם נשקלו הערות הציבור", כתבו השופטים.
לא למותר לציין, כפי שציינו המשיבים כי הכנרת עצמה היא חלק ממערכת המים הארצית. העותרות – לא מקורות ולא הישובים הרלוונטיים – לא הציגו כל עילה שיש בכוחה לחייב מי מרשויות המדינה להותיר את מקורות כגורם אחד ויחיד לאספקת מים לאזורים המנותקים.
השופטים קבעו לפיכך כי מדובר בשאלה מקצועית הכרוכה בשיקולים מקצועיים מובהקים ששקילתם מצריכה מומחיות ייחודית המקנה לרשות שיקול דעת רחב ביותר. "ממילא במקרה זה מתחם הסבירות רחב מאוד, ונכונותו של בית המשפט להתערב בכגון דא, מצומצמת ביותר".
