משרד הכלכלה מתכנן לחסל את התחרות בשוק הקנאביס
משרד הכלכלה מתכנן לחסל את התחרות בשוק הקנאביס
הממונה על היטלי סחר המליץ על היטל היצף של עד 175% על קנאביס המיובא מקנדה בטענה שהתחרות אינה הוגנת כלפי היצרנים המקומיים. משרד הבריאות מתנגד בתקיפות למהלך בטענה כי הוא מבוסס על נתונים לא עדכניים, יוביל לייקור המוצרים ולפגיעה במטופלים. גם רשות התחרות צפויה להתנגד
כך נלחמים ביוקר המחיה? משרד הכלכלה מתכנן להתערב בתחרות בשוק הקנאביס בטענה שהיא אינה הוגנת כיום: הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה דני טל המליץ להטיל היטל היצף של עד 175% על קנאביס המיובא מקנדה במטרה להגן על המגדלים והיצרנים המקומיים. משרד הבריאות הביע עמדה תקיפה נגד המהלך בטענה כי הוא מבוסס על נתונים לא עדכניים, ויוביל לייקור המוצרים ולפגיעה במטופלים.
בעקבות הכוונה להטיל היטל כתב משרד הבריאות: "צפויה עליית מחירים של המוצר ובכך תיווצר פגיעה מיידית בנגישות ובאיכות של קנאביס רפואי לכלל האוכלוסייה ובפרט לקבוצות החלשות ביותר. זאת במקביל לפגיעה ארוכת טווח ברמת התחרות, באיכות המוצר ובמחירי השוק". גם רשות התחרות מתנגדת למהלך, ולכלכליסט נודע שהיא צפויה להגיש למשרד הכלכלה חוות דעת כלכלית נגד היטל ההיצף מטעמים של פגיעה בתחרות וסיבות נוספות.
בשנים האחרונות הוטלו היטלי היצף בעיקר על מוצרי בנייה כמו זכוכית שיובאה מטורקיה, מלט שיובא מטורקיה ויוון, כבלי נחושת מטורקיה, וכיום מתנהלת חקירת היצף על יבוא אלומיניום מסין. מכאן שהיטל היצף על קנאביס רפואי נחשב לדבר חריג.
המלצת טל ניתנה בעקבות מסקנתו כי הקנאביס מיובא מקנדה (כ־90% מהיבוא ב־2023) במחירי היצף, כלומר במחירים "שוברי שוק", שהם נמוכים יותר מאלה של מדינת המקור. המלצת טל תעבור כעת לוועדה המייעצת לשר הכלכלה ניר ברקת, וזו תקיים שימוע נוסף לצדדים ותעביר את מסקנותיה לברקת, כדי שיקבל החלטה סופית. זאת כאשר ברקע מתנהל כיום שיח ער בנוגע ליוקר המחיה בישראל ועל רקע רפורמה אחרת שקידם ברקת ("מה שטוב לאירופה – טוב לישראל"), שנועדה דווקא להסיר רגולציות וחסמים על יבוא מוצרי צריכה לישראל.
2 צפייה בגלריה
מימין שר הכלכלה ניר ברקת הממונה על התחרות מיכל כהן וראש היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות יובל לנדשפט. התנגדות חריפה
(צילומים: דנה קופל, אביגיל פפרנו-באר, עמית שעל)
במייל ששלח למשרד הכלכלה יובל לנדשפט, הממונה על היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) במשרד הבריאות, נכתב כי "גורמי המקצוע האמונים על התחום לא יוכלו לתמוך בעמדת הממונה במשרד הכלכלה". בנוסף לכך רן רידניק, ראש חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות במשרד הבריאות, שלח לטל מכתב שבו תקף אותו על כך שלא עירב בבדיקה את גורמי המקצוע במשרד הבריאות. לדבריו, הדבר הוביל ל"פערים עובדתיים ומתודולוגיים, שלטעמנו לא מאפשרים קבלה מקצועית של ההמלצה". מסיבה זו טען כי המסקנות האופרטיביות של הממונה "לא יעמדו במבחן משפטי על ידי בתי משפט או ארגונים בינלאומיים".
רידניק תיאר במכתבו עבודה חלמאית של הממונה. למשל הוא הסתמך על מידע חלקי בלבד ממספר קטן של יצרנים ויצואנים מקנדה לישראל ומהחברות הישראליות, ולא נעשה שימוש מספיק בנתונים זמינים רחבי היקף. הוא גם תקף את הממונה שאסף נתונים הרלבנטיים ל־2023, כשבפועל ישנם גם נתונים זמינים ל־2024. לדבריו, הנתונים שנאספו "מייצגים תמונת מצב שאינה משקפת כלל את המצב האמיתי".
עוד הזהיר רידניק שההמלצה להטיל עיצום על יבוא ממדינה מסוימת בלבד, ולא היטל רוחבי, תביא ליצירת "מסלולי מעקף", כמו יצוא מקנדה למדינת באירופה ומשם לישראל ישירות. "מסלולים אלה קלים מאוד ליישום ובלתי ניתנים לאכיפה, ועלולים לעודד כניסה לשוק של שחקנים לא רצויים ולא אחראיים".
הוא הזהיר שההיטל הנקודתי "יעודד שוק שחור ומעבר של הקנאביס הרפואי, שעליו מסתמכים מספר רב של מטופלים, דרך תחנות ביניים לא רצויות". עוד כתב שהמהלך יביא לפגיעה אפשרית ביצוא מישראל, וכי הטלת היטל "עשויה להוביל לצעדי מגן נגדיים מצד מדינות אחרות".
אולם מעל הכל, כתב רידניק, הסוגיה האקוטית ביותר היא ההשפעה האפשרית על המטופלים. כיום יש בישראל כ־115 אלף בעלי רישיון לקנאביס רפואי, שנושאים לבדם בעלותו, מאחר שהוא לא מצוי בסל התרופות, ומשרד הבריאות סבור כי "ההחלטה על הטלת ההיטל ומתן עדיפות לספקים מסוימים על פני אחרים בעייתיים מאוד בשל ייקור מוצרי הקנאביס הצפוי וההשלכות על המטופלים". רידניק מזהיר שמוצרים איכותיים ייעלמו, ההיצע יצומצם, ו"תיפגע היכולת של מטופלים מהעשירונים הנמוכים לרכוש את המוצר". לדבריו, "קנאביס רפואי אינו מוצר סחיר כעגבניות או בקבוקי שמפו. התייחסות רק מפריזמה של פגיעה אפשרית בחקלאים המקומיים מפספסת את התמונה הגדולה".
משווים בין תפוחים לתפוזים
גם ממשלת קנדה והחברות הקנדיות טוענות נגד מתודולוגיית הבדיקה, וזאת על סמך חוות דעת נוקבת של פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. קנדל כתב שבדיקת הממונה לוקה ב"בעיות מתודולוגיות שתוצאתן היא השוואה בין מחירי מוצרים שאינם בני־השוואה", למשל תפרחות ארוזות לעומת בתפזורת.
לדבריו, המתודולוגיה בדו"ח מביאה ל"ניפוח מחיר הייחוס בקנדה", ולכן להחלטה מוטעית שלפיה היצוא הוא במחירי היצף. עוד כתב שיש בעיות מתודולוגיות גם בנוגע לנזקים שנגרמו לתעשיית הקנאביס בארץ והקשר הסיבתי לכאורה להיצף. לדבריו, הנזק לתעשייה בישראל נגרם בעיקר מהגבלות רגולטוריות, שעיכבו את היצוא מישראל.
״קריסת התעשייה המקומית"
לפני כשנה דרשו חמש יצרניות ישראליות מהממונה על היטלי סחר לפתוח בחקירת היצף על יבוא קנאביס רפואי מקנדה, בטענה שהיבוא גרם לצניחה של עשרות אחוזים במכירותיהן, וחייב אותן למכור במחירי הפסד. כבר עם פתיחת החקירה כתב הממונה כי המחיר בשוק הקנדי לתפרחת קנאביס רפואי גבוה משמעותית מזה שבו הוא מיוצא לישראל, וביולי פרסם עמדה שלפיה "נגרם נזק לתעשייה המקומית, וקיים קשר סיבתי בין היבוא במחירי היצף לנזק".
לפני שבועיים פרסם טל את המלצתו הסופית, שלפיה "המחירים של מוצרי הקנאביס מקנדה משקפים שיעורי היצף חריגים של 554%-63%. מחירים אלה הם תוצאה של עודפי ייצור והיצע אדירים בקנדה, שגורמים להצטברות מלאים וחשש מירידת ערכם בשל התפוגגות השפעת החומרים הפעילים". לדברי טל, "בטווח הקצר מובילים מחירי היצף לירידת מחירים בשוק המייבא, אולם בטווח הבינוני והארוך הם גורמים לקריסת התעשייה המקומית ולהתייקרות המוצרים". הוא קבע שיעור היצף הנמוך מההיצף שנמצא בפועל כי די בו כדי "לנטרל את הנזק לתעשייה המקומית".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "תפקיד הוועדה המייעצת הוא לבחון את כל חומרי החקירה, לרבות חומרים נלווים כמו התייחסות משרד הבריאות, ולאחר מכן לגבש המלצתה".
