מענק למתחסנים? "זה לא תפקידנו להתערב בהחלטת העובדים"
מענק למתחסנים? "זה לא תפקידנו להתערב בהחלטת העובדים"
ההחלטה של אינטל לתת בונוס לעובדים שיתחסנו עוררה תגובות עזות בחלק מחברות ההייטק בישראל. "הציפייה שלנו היא שהעובדים יעשו את הדבר הנכון אבל יש גבול בתור מעסיק כמה אתה יכול להיכנס לאנשים לחיים"
ההודעה של אינטל היום כי תעניק 250 דולר לכל עובד שיתחסן במטרה לעודד התחסנות נגד קורונה עוררה תגובות סוערות באקוסיסטם הישראלי. בחברות הייטק רבות מעדיפים להישאר מחוץ לתמונה בכל הנושא של התחסנות העובדים ובחלק מהן אף מתנגדים נחרצות למתן בונוס לעובדים שיתחסנו.
למשל, בחברת BigID המדיניות היא "לפנות להיגיון הבריא של האנשים" ולא להציע תמריצים על מנת לגרום להם להתחסן. "הציפייה שלנו היא שהעובדים יעשו את הדבר הנכון. אנחנו מעודדים את העובדים להתחסן ולא חוסכים בדעה שלנו בהקשר הזה אבל יש גבול בתור מעסיק כמה אתה יכול להיכנס לאנשים לחיים. בסוף אנחנו בני אדם עם היגיון בריא וחופש בחירה ואנשים צריכים לבחור את הדבר הנכון. זה לא תפקיד המעסיק להתערב בהחלטות האינטימיות של העובדים בהקשר הזה", אומר נמרוד וקס, מייסד שותף וסמנכ"ל מוצר ב-BigID.
לדעתו יש הבדל גדול בין עידוד התחסנות לבין בונוס כספי על התחסנות. "יש בזה התערבות כלכלית. אני חושב שזה פשוט לא אתי לתת לאנשים כסף בשביל שיתחסנו. זה כמו להעניש אותם אם הם לא מתחסנים", הוא אומר. בחברה שלו אגב, 90% מהעובדים התחסנו לפי סקר אנונימי שנערך בחברה.
"אנחנו שומרים על התקנות של משרד הבריאות ומעט יותר מחמירים בכך שאנחנו מנחים את העובדים שאם הם לא מרגישים טוב או שיש להם קרובי משפחה שחולים או בבידוד - להישאר בבית".
בחברת הסטארט-אפ מדפליט (medflyt) מדגישים שהם בעד חיסונים "וממליצים לעובדים שלנו להתחסן כדי למגר את המגפה". עם זאת, לדברי ניר ברנשטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה "בין זה לבין לתת מענקים למתחסנים יש פער גדול: חשוב לנו לאפשר לכל עובד לבצע את הבחירות הבריאותיות שלו באופן חופשי ומושכל, כל עוד הוא לא פוגע בבריאותם של עובדים אחרים, מבלי לייצר הטיה של בונוס כלכלי. בתפישה שלנו, זה לא המקום של החברה להתערב בהחלטות הללו של עובדים". החברה מאפשרת מודל עבודה היברידי כדי לאפשר לעובדים להחליט באופן חופשי.
"לשמחתנו, כחברה שפועלת בתחום הסיעוד והטיפול הביתי והטכנולוגיה שלה אחראית לטיפול היומיומי במאות אלפי מטופלים, רבים מהעובדים שלנו נחשפו מקרוב לתוצאות ולהשלכות האיומות של הקורונה, ואולי בשל כך שיעור ההתחסנות בחברה גבוה במיוחד״, הוא אומר.
באינטל הבהירו כי הבונוס הוא מענק 'הוקרת תודה' לעובדים שהתחסנו או שמעוניינים להתחסן ואין סנקציות על עובדים שיבחרו שלא לעשות כן. במזכר פנימי לעובדי החברה כתב המנכ"ל של אינטל העולמית, פט גלסינגר כי בעוד שאינטל אינה דורשת מהעובדים להתחסן נגד קורונה, היא ממליצה לעובדים בכל העולם להתחסן.
לאחר שפירט על הבונוס המוצע לעובדים שהתחסנו או יתחסנו עד סוף השנה כתב גלסינגר שאינטל אינה שואלת לגבי סטטוס החיסון העובד אלא אם זה נדרש על ידי תקנות ממשלתיות במדינה בה נמצא העובד. מהחברה נמסר עוד כי "היום הם עובדים במודל היברידי של עבודה מהבית כאשר נכון לעכשיו, בשל הדאגה לעובדים ולבריאותם מרבית העובדים נמצאים בבית מלבד עובדים חיוניים. כמובן שעבור אותם עובדים שמגיעים אנחנו מקפידים על כל הכללים". כמו כן, מהלך זה הוא מבין מהלכים רבים שנקטה החברה לטובת הדאגה לשמירת הבריאות על העובדים שכוללים גם נתינת 47 אלף חיסונים ברחבי העולם לעובדים, למשפחותיהם ולקהילות בסיוע ושיתוף פעולה עם הממשלות המקומיות. בנוסף, אינטל הקימה קרן של 50 מיליון דולר לפיתוחים טכנולוגיים נגד קורונה.
הדיון הוא בעצם על ארגונים טוטאליים ועד כמה טוטאלי הארגון בחיי העובד, מסביר ד"ר אבי שניידר, סגן דיקן, מנהל תכנית התואר השני בייעוץ ופיתוח ארגוני ומרצה בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל. דוגמא קיצונית לארגון טוטאלי היא עבודה על ספינה שבה העובד חי במקום העבודה, כמו בארגון צבאי, קיבוץ או מנזר. על הצד השני של הספקטרום יימצא עובד פרילאנס בעבודה שהוא אינו בהכרח מגיע למקום העבודה פיסית. "אנחנו רואים את שתי המגמות היום - מצד אחד יותר העסקה של פרילנסרים ומצד שני ארגונים שרוצים להיות כל עולמם של העובדים. הארגון נותן את מקום החינוך לילדים, את החופשה, לפעמים גם את העבודה של בן או בת הזוג, בדיקות סקר וביטוחים רפואיים ורמת המחוייבות של העובדים לארגון עולה. צריך להבין שהאירוע הזה של אינטל הוא נדבך נוסף במגמה של ארגון טוטאלי".
במקומות עבודה ישנו פיקוח חברתי בכל מקרה כך שעובדים שנמצאים בקרב תומכי חיסונים חשים לחץ להתחסן ולהיפך. כל עוד הארגון עושה מה שהוא חייב, אוכף את התו הירוק ומחייב בבדיקה עובדים לא מחוסנים ה'פיקוח' הוא חברתי, אבל ברגע שהארגון מעניק בונוס למתחסנים הוא למעשה 'לוקח צד' בתהליך ואז מתעוררות שאלות ערכיות.
"אינטל למעשה מגדירה פה ערכית מהם הערכים שהיא מקדמת. הנחת הייסוד היא שרוב האנשים יישארו ולכן בסופו של דבר התוכנית תצליח בעידוד התחסנות כי אדם שיעזוב לא מאבד רק את בריאותי אלא גם את מעמדו החברתי ומקום עבודתו, הוא מסתכן בכך שלא יקדמו אותו. כאשר לעובד ברור שהארגון רוצה שיתחסן הוא שואל את השאלות, שיכול להיות שנמצאות רק בראש של העובד, אבל הן שאלות כמו מה הבוס שלי יחשוב עלי שלא התחסנתי, איך זה ישפיע עלי, על עתידי בארגון, האם זה ייזכר נגדי על ידי עמיתים?", הוא אומר.
בחלק מחברות ההייטק הבינלאומיות הגדולות מספקים לעובדים בקמפוס שירותי כביסה, מכולת, שירותי גן לעובדים ושירותי רפואה והן נמצאות על הספקטרום יותר לכיוון של ארגונים טוטאליים. "עכשיו, כשהעובד צריך לקבל את ההחלטה לעזוב את הארגון הוא מאבד את גן הילדים, את הרופא שמכיר אותו ויכול להיות שאף יצטרך ללמוד לעשות כביסה. חוגים בתוך ארגונים, החל מקבוצות אופניים, ריצה וכד' זה בעצם הארגון שמגדיל את תחום ההשפעה שלו ומגדיל את המחוייבות של העובדים אליו", אומר שניידר.
לדבריו, התוצאה הקיצונית של ארגונים טוטאליים היא מבוגרים שלא יודעים לבחור גן לילדים או רופא לעצמם. "זה כמו אדם שיש לו גבס על היד - השרירים למטה מתנוונים. ארגונים טוטאליים, ככל שהם נותנים יותר, הם מנוונים חלק מהשרירים החברתיים של העובדים".
העובדה שנותנים למעשה לעובדים כסף כדי לגרום להם לעשות משהו היא מדרון חלקלק בכל הקשור לכספים שיש היום בשוק ההייטק ואיך בוחרים להשתמש בהם מבחינת העובדים, אומר שראל עומר, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ Affogata. "המחשבה שבעזרת כסף אפשר לגרום לעובדים לעשות משהו היא מדרון חלקלק, זו ממש נקודת מפנה בשימוש בכסף שקיים היום בשוק. האינטרסים של העובדים הם לא בהכרח האינטרסים של החברה ולכן המקום שבו מתגמלים עובדים כלכלית כדי לעמוד ביעדים של החברה הוא בעייתי. אין בעיה בהסכמה ובבחירה חופשית אבל כל עובד צריך לשאול את עצמו למה הארגון רוצה שיתחסן. החברה רוצה שהעובד יהיה פרודוקטיבי, הארגון לא מוציא כסף אם אין לו החזר על ההשקעה ולכן העובד צריך לשאול את עצמו למה משלמים לי כסף כדי להתחסן. אם ישלמו לך כסף כדי שתיקח קורס מקצועי, או כדי שתביא את הילדים לקייטנה במקום העבודה אלה דברים שמשפיעים על הפורדוקטיביות ולכן מעלים סימני שאלה", הוא אומר.
בהקשר של בונוס על התחסנות אומר עומר, "אם היו ממליצים להתחסן, מביאים בדיקות אפילו לכל המשפחה זה מראה שחשוב להם בריאות העובדים, אבל 250 דולר עבור התחסנות זו התנהלות בעייתית שמראה את הבועה שההייטק נמצא בה והגישה שכסף פותר הכל. זה ממש בעייתי מבחינת איך שהעובד מסתכל על זה ובנוסף נושא החיסונים הוא מאוד נפיץ ופוליטי. מה השלב הבא? מה זה אומר עבור אותם עובדים שלא רוצים להתחסן? שהארגון לא מאחוריהם. זה ממש סוג של אפליה וחמור מאוד לדעתי", הוא אומר.
אצלם בחברה מאפשרים לכל עובד לבחור אם להתחסן תוך כדי נקיטת אמצעי הזהירות כגון עטיית מסיכות, מניעת התקהלות, עבודה בקפסולות ועבודה מהבית לבחירת העובדים. "בסופו של דבר עולמו של אדם הוא בחירתו כי זו הדינמיקה והתרבות שחשוב לנו להנחיל", הוא אומר.
