דעההסיבה לפערי השכר בין בוגרי האוניברסיטאות למכללות
דעה
הסיבה לפערי השכר בין בוגרי האוניברסיטאות למכללות
מממצאי מחקר שפורסם שבוע שעבר על ידי האוצר מצביעים על פער של 8% ברמות השכר בין בוגרי האוניברסיטאות למכללות. ממה הוא נובע?
במחקר שפרסם בימים האחרונים משרד הכלכלנית הראשית במשרד האוצר נמצא ששכר בוגרי האוניברסיטאות גבוה משכר בוגרי המכללות בפער ממוצע של כשמונה נקודות האחוז. פער שהסיבה המשתמעת ממנו טמונה בפרמיה האקדמית מקצועית שנוצרת לכאורה מהלמידה במוסדות אוניברסיטאיים.
לפני שאתייחס לממצאים ולמסקנות האפשריות שנובעות ממצאי הדו"ח, אתייחס ראשית למושגים חשובים הנוגעים לניתוח נתונים ולאמידה אקונומטרית באמצעותה מנסים בסופו של דבר להצביע על סיבה ותוצאה. המושג החשוב אליו אתייחס הינו ההבדל בין סיבתיות למתאם. סיבתיות היא מצב שבו התוצאה מתקבלת בשל השפעת הגורם שיצר אותה, דוגמת דחיפת מריצה במעלה גבעה, כשהכוח שדוחף את העגלה הוא שגורם לה לנוע למעלה, ואכן רואים כאן שתי פעולות המתואמות באופן ברור.
השאלה היא האם יתכן ששתי פעולות תהיינה מתואמות (כשמתרחשת פעולה ראשונה מתרחשת גם הפעולה השנייה), אך לא תתקיים סיבתיות? התשובה לכך חיובית. למשל, טרם יציאתה של אונייה מהנמל היא חייבת להשמיע צפירה ארוכה, שכן יש פה מתאם ברור בין הצפירה לבין תנועת האונייה אל מחוץ לנמל. האם הצפירה היא הסיבה לתנועת האונייה? התשובה היא חדש משמעית לא.
אין בידיי את בסיס הנתונים שבו השתמש האוצר, אבל במכוני המחקר של המכללה האקדמית גליל מערבי ערכנו מחקרים רבים הנוגעים לישראל, ובין היתר מצאנו שהשכר הממוצע בפריפריה נמוך משמעותית מהשכר הממוצע במרכז הארץ. האם לגורם זה השפעה על שכר בוגרי המכללות? מאחר שחלק ניכר מהן ממוקם בפריפריה וחלק משמעותי יותר מבוגריהן מתגורר ועובד בפריפריה? בהחלט ייתכן שהגורם המרכזי לפערי השכר נתון בעובדה זו.
עובדות אחרות יכולות להיות למשל ההכשרה התחילית איתה מגיעים בוגרי המכללות ללימודים אקדמיים - שהינה פחותה משל בוגרי האוניברסיטאות. אין מדובר בהכרח בציוני בגרות או בציון פסיכומטרי, אלא במיומנויות למידה וכתיבה שנרכשות במאמץ רב שנים, פער שעליו מתאמצות לגשר המכללות האקדמיות הציבוריות. לאורך השנים, אני יכול להעיד על סטודנטים רבים שסיימו לימודיהם במכללות, המשיכו ללימודים מתקדמים בהם השיגו ציונים גבוהים במיוחד ובהמשך השתלבו במשק הישראלי במשרות בכירות.
בהקשר זה ראוי לבדוק באיזו מידה המכללות האקדמיות מצליחות לסגור את הפער שהיה אצל בוגרי תיכון טרם הגיעם ללימודים אקדמיים - פער שלא נוצר בהכרח בשל פערי יכולת, אלא עוד בהכשרה התיכונית והקדם תיכונית, או בשל העובדה שלא היו בידי הוריהם את המשאבים, הידע או הזמן כדי לתמוך בהם בתמיכה ועזרה ישירה או בסיוע מורים פרטיים. ראוי גם לבחון ולבדוק האם מידת הקשרים שיש להורי הבוגרים מהמכללות אינם חזקים כשל בוגרי האוניברסיטאות, וכתוצאה מכך נוצרת אפשרות מופחתת למציאת מקומות עבודה טובים, ועוד ניתן לציין גורמים רלוונטיים נוספים.
עובדה חשובה נוספת היא שכאשר אומדים את הקשר בין משתנה השכר למקום הלימוד ומשמיטים במערכת הנאמדת משתנים רלוונטיים, נוצרת הטיה לעיתים ניכרת ביותר המיוחסת למקום הלימוד (השפעה עודפת או השפעה מופחתת), ולכך קיימת הוכחה מתמטית פשוטה ללומדים את הקורס מבוא לאקונומטריקה בחוגים לכלכלה. במקרה של המחקר המדובר, אם הושמטו משתנים רלוונטיים מהמשוואות שנאמדו, בשל חוסר בנתונים בנוגע לאזור התעסוקה, ונתונים רלוונטיים אחרים, הרי שהמשקל המיוחס ללימודים באוניברסיטאות לעומת המכללות בהקשר לשכר הבוגרים חוטא למציאות.
לבסוף, אציין שמחקרים כאלו לעיתים משפיעים על קובעי המדיניות בהקשר של הקצאה תקציבית למוסדות האקדמיים השונים. חשוב להדגיש כי למרות שמספר הסטודנטים הלומדים במכללות הציבוריות כמחצית ממספר הסטודנטים שבאוניברסיטאות, ההקצאה הממשלתית למכללות מהווה רק כ-14% מסך התקציב הציבורי המוקצה להשכלה גבוהה, וכן מחלוקת סך התקצוב הממשלתי במספר הסטודנטים מתברר שהאוניברסיטאות מקבלות על כל סטודנט תקצוב שמגיע בממוצע לפי שלושה מהתקצוב שמקבלות המכללות על סטודנט שלומד אצלן. כלומר, ההישגים בהעלאת ההשכלה ובשיפור יכולת ההשתכרות עקב לימודים במכללות זולה בהרבה מבחינת ההקצאה הציבורית.
ראוי להדגיש שלא בכל המדינות קיימים פערי תקצוב כאלו. כך, בגרמניה המוסדות האקדמיים מקבלים תקצוב דומה כנגד הסטודנטים הלומדים בהם ללא קשר לסוג ואופי המוסד.
עוד ראוי להדגיש שרמת ההטרוגניות של הלומדים במכללות הציבוריות בישראל גבוהה, והן ממלאות תפקיד בחיבור בין אוכלוסיות בני דת שונה, מוצא שונה ותרבות שונה, חיבור שמשפיע על היכולת להכיר את האחר, ולכבד אותו. השפעה זו מתגלגלת דרך הסטודנטים שהם במקרים רבים בני דור ראשון להשכלה גבוהה, להורים, לאחים, למשפחה המורחבת ולחברים, ובכך ההשכלה הגבוהה מחלחלת ומשפיעה על כל חלקי החברה הישראלית.
הכלכלן פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי
