התו הירוק הוארך בשבוע, מנהלי מחלקות קורונה קוראים לבטלו; מקדם ההדבקה נמוך מ-1
התו הירוק הוארך בשבוע, מנהלי מחלקות קורונה קוראים לבטלו; מקדם ההדבקה נמוך מ-1
שרי הממשלה אישרו את הארכת התקנות לבקשת הורוביץ, שלושה התנגדו. במקביל, באיכילוב טוענים כי העומס בשנתיים האחרונות הוא "פסיכולוגי". בבית החולים רמב"ם מספר מנהל המחלקה כי "המדידה הלא-נכונה של החולים קשה גורמת ללחץ". ובסורוקה מעידים: "המדיניות נכונה, אך הצוותים מרגישים במלחמה"
הממשלה האריכה בצהריים (ראשון) את תוקפם של התו הירוק והסגול בשבוע נוסף. שלושה מהשרים - עיסאווי פריג' (מרצ), גדעון סער ויפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה) - התנגדו והיתר תמכו במהלך לבקשת שר הבריאות ניצן הורוביץ. קבינט הקורונה צפוי להתכנס ביום שלישי לאחר שלושה שבועות ובנט העריך כי שיא הגל עוד לא מאחורינו: "הולך להיות יותר קשה, לפני שיהיה יותר קל".
בתוך כך, מקדם ההדבקה לקורונה ממשיך לרדת ועומד על 0.95 - דבר המעיד על דעיכה קלה של המגפה. בשיא הגל הנוכחי עמד מקדם ההדבקה על יותר מ-2. מנתונים של משרד הבריאות עולה כי אתמול אובחנו 45,258 חיוביים לנגיף, מדובר במספר החיוביים הנמוך ביותר מאז 15 בינואר. בבתי החולים מאושפזים 1,069 חיוביים לקורונה במצב קשה, הן בשל המגפה או שמדובר בחיוביים לנגיף שמצבם קשה בשל סיבות אחרות.
מי שנמצא יחד עם דעת המיעוט בממשלה הם שלושה מנהלי מחלקות קורונה ברחבי הארץ שקראו לבטל את התו הירוק, העריכו שמדיניות הממשלה שלא להטיל סגרים ולחיות לצד המגפה הייתה בסך הכל נכונה, אך הבהירו כי המצב אכן מורכב. "אף פעם לא קרסנו בשנתיים האלה. הקריסה הייתה פסיכולוגית יותר מאשר פיזית, תמיד אנחנו במשימה. האם קרסנו מבחינת אי ספיקה של חולים? לא. לא זכור לי שקרה לנו", ציין הפרופ' יעקב ג'ריס, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים איכילוב בתל אביב, בריאיון לאולפן ynet.
לדבריו, "תמיד סיפקו לנו את כל מה שצריך כדי לטפל בחולה, ואין אף חולה שמת בגלל רשלנות של היעדר מגע עם רופא. בפעם הראשונה היינו מבוהלים, לא הבנו מה אנחנו עושים, אבל היינו חייבים להתאקלם מהר ומיד, ולטפל בחולים כך שלא נעשה טעויות רפואיות".
בבית החולים איכילוב ישנם כ-120 חולי קורונה מאושפזים, מתוכם כ-90 במחלקות הפנימיות. "הגדרת חולה קשה היא בעייתית. לדוגמה, חולה שיש לו מחלת ריאות כרונית אז תמיד הייתה לו סטורציה ורמת חמצון נמוכה, ועכשיו הוא עם קורונה וזה הופך אותו לחולה קשה - אבל זה לא נכון. החולה במצב קשה מכיוון שיש לו מחלות רקע קשות". הוא הדגיש: אנחנו לא מנסים להגיד שהקורונה היא לא מחלה קשה, בתחילת דרכה הייתה קשה מאוד. היום אי-אפשר להגיד את זה לגבי האומיקרון".
גם הד"ר רועי אילן, מנהל מחלקת טיפול נמרץ קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה, הצטרף לדבריו של הפרופ' ג'ריס. "העומס פה היה באמת כבד, אך הסיבה אליו היא לא בהכרח אנשים שחלו בקורונה בצורה קשה אלא גם חיוביים - וזה מנפח את המספרים. המדידה הלא-נכונה למעשה גורמת ללחץ גדול על המערכת", טען. הוא הוסיף כי "חולה שמאושפז במחלקת קורונה מקבל כמות כפולה של אחיות. חצי מהצוות בפנים ממוגנים, מטפלים בחולה, והחצי השני מחכה בחוץ - מוכן להחלפה. זה עומס אדיר".
הוא אמר כי הדבר תקף גם בעניין מכשירי האקמו. "זה בדיוק אותו דבר. חסרים אנשי צוות, השלב הקריטי הוא לא מכונות, לא מכשירים, את זה יש לנו. זה אנשי צוות. אז כשאנחנו בבית החולים רמב"ם מגיעים לשמונה חולים שמחוברים לאקמו, זה פשוט גם מביא למצב שאין לנו מספיק אנשי צוות, בעיקר אחיות, צוות סיעודי, שיעשו את העבודה", אמר. הוא הדגיש: "ודאי שאנחנו לא בקריסה או חוסר יכולת לטפל. אנחנו עובדים קשה".
הוא אמר כי מה שכן מקשה על בתי החולים היא כמות הבדיקות. "יש התנהלות לא נכונה באיך שאנחנו מטפלים ואיך שאנחנו מאשפזים את החיוביים לקורונה. צא לרחוב ותדגום אנשים - חצי מהם יהיו חיביים", ציין הד"ר אילן.
"האנשים בשטח לא חושבים שצריך לסגור את המדינה"
הפרופ' נמרוד מימון הוא מנהל מחלקה פנימית קורונה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. מימון אמר כי גם בסורוקה יש עומס גדול מאוד על המערכת, אבל "לא קורסים". עם זאת הוא ציין כי הצוותים שנכנסים למחלקות הקורונה "מרגישים ממש כמו במלחמה". לדבריו, "אני זוכר שהייתי בלבנון, היינו נכנסים פנימה, אתה נכנס ממש לאזור מלחמה, אותו דבר קורה פה בתוך מחלקות הקורונה, עומסים אדירים, ואתה יוצא החוצה מבית החולים ופתאום אתה רואה שסביבך חוגגים את סוף המגפה והחיים נמשכים כרגיל".
הוא ציין כי ההבדל הדרסטי בין העבודה השוטפת של הצוותים לאווירה הציבורית הכללית יוצרת "דואליות בתוך הצוותים שהיא קשה מאוד להכלה". "העבודה היא מאוד מאוד מורכבת, מאוד קשה, כמו שתיארו שני החברים שלי. הרבה פעמים הגדרת המחלה היא כזאת שדורשת מאיתנו לבודד חולים שהם לא ממש חולי קורונה", אמר, "הם פשוט זוהו כחולי קורונה אבל יש להם בעיות אחרות לגמרי".
הוא הסביר כי מכיוון שגם חולים אלה מטופלים במחלקות פנימיות קורונה מהווה קושי: "אנחנו צריכים בעצם לנהל צוותים שהם רב מקצועיים. להביא את היועצים פנימה לתוך המחלקות וזה מייצר קשיים".
למרות הבעיות הניהוליות הוא טען כי מדיניות הממשלה ומשרד הבריאות בגל הנוכחי הייתה נכונה. "אף אחד מהאנשים שנמצאים בשטח לא חושב שצריך לסגור את המדינה, אני חושב שצריך להמשיך ולקיים את החיים לצד הקורונה בדיוק כמו שהחליטה הממשלה", הבהיר. הוא ציין כי "הגל הזה שונה לגמרי מגלים קודמים ובגלל ההבנה שלנו שהאומיקרון היא מחלה באמת הרבה פחות קשה מצד אחד, מצד שני מאוד מאוד מידבקת, אז כל מי שיושב פה מבין שצריך לייצר בעצם גישה אחרת לאומיקרון".
הוא הדגיש כי "אף אחד לא יודע אם יגיעו וריאנטים אחרים, קטלניים יותר, מידבקים יותר. כרגע בנקודת הזמן הנוכחית, אני חושב שההחלטה היא נכונה להמשיך ולקיים את החיים כשאנחנו כמערכת בריאות, כמובן, כולנו מבינים שצריך לתת חיזוק מאוד מאוד חזק בתקצוב גם למחלקות הפנימיות וגם לטיפולים הנמרצים כדי לייצר מערכת הרבה יותר עמידה".
שלושת המנהלים נשאלו האם צריך לבטל את התו הירוק, לנוכח דבריהם - וכולם השיבו בחיוב. "אני רואה את האסימון בנפילה, הוא בדרך, נופל, בקרוב, יהיה בסדר", אמר הד"ר אילן.
