כשמטא מבטלת את תוכנית הגיוון, השוויון וההכללה: מה זה אומר לגבי שוק העבודה בישראל?
ההצהרה האחרונה של מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא (פייסבוק), לפיה החברה תפסיק את תוכנית הגיוון, השוויון וההכללה שלה ותקדם סביבת עבודה "גברית" יותר, הסעירה את כלי התקשורת בארה"ב, אולם לא קיבלה מספיק סיקור בישראל. מדובר בהחלטה שמעלה סימני שאלה לגבי עתיד שוק העבודה הגלובלי, ובמיוחד בעלת משמעות עבור עובדים ומעסיקים בישראל. צוקרברג טוען כי הוא מעדיף סביבה עבודה "נטולת גיוון מיותר", ומקדם מודל ש"זכה" למונח menosphera - סביבת עבודה עם אווירה זכרית, שבה לאנשים מקבוצות מיעוט, ובפרט לנשים, אין עדיפות.
החלטה כזו, אם תיושם גם במקומות אחרים, מציבה אתגרים גדולים לחברות ולעובדים, והשלכותיה עשויות להיות קריטיות, לא רק לגבי התרבות הארגונית, אלא גם לזכויות עובדים במדינות שמחייבות שוויון הזדמנויות – כדוגמת ישראל.
חברות גלובליות שלהן סניפים במדינות אחרות, עובדות על פי קווים מנחים של חברת האם, בין אם בבחינת אופן ניהול משאבי האנוש, המשך בדיווחים האופרטיביים, הטמעת תוכניות השיווק והמיתוג וכן הלאה, ומחויבות לקוד האתי של הארגון. המחויבות והכפיפות לחברת האם אינהרנטיות, אך מחייבות בחינה מחודשת ומפוקחת כאשר יש התנגשות בין הערכים שמנחילה חברת האם לחוקי העבודה הנאכפים בישראל.
החוק למניעת הטרדה מינית וחוק עבודת נשים
בישראל, זכויות נשים בעבודה מ(ע)וגנות בחוק – לא מדובר רק בנושא ערכי, אלא בחובה משפטית. החוק למניעת הטרדה מינית נחקק במטרה להבטיח לעובדות ולעובדים מקום עבודה חופשי מהטרדות מיניות ומטיל על המעסיקים חובה לאכוף סביבה בטוחה, כאשר רק לאחרונה נכנס תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית המחיל את חובות המעסיק גם על עובדי.ות קבלן שירות. אם מדיניות הגיוון, השוויון וההכללה תצטמצם, כמו שמציע צוקרברג, עלולות להיווצר סביבות עבודה פחות בטוחות לקבוצות מיעוט, כגון נשים, להט"בים ועוד, ובמיוחד בתעשיות טכנולוגיות שבהן מספרן נמוך, מה שוודאי יגדיל את הסיכון לאפליה.
חוק עבודת נשים אף קובע כי נשים זכאיות לזכויות שוויוניות בעבודה והגנות מפיטורים וצמצום היקף המשרה בתקופות היריון או טיפולי פוריות, עם דגש על זכויות במהלך חופשת ההורות והלידה. צמצום הדגש על גיוון, עשוי להוביל להדרה של נשים ממשרות בכירות – עניין שלא רק מזיק לערכים של שוויון, אלא גם עומד בניגוד מוחלט לחוקי העבודה.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נועד להבטיח ששום עובד לא יופלה בשל דת, גזע, מין, לאום, שירות צבאי, ועוד. מדיניות של סביבת עבודה "גברית" יותר, כמו שמציע צוקרברג, עלולה לפגוע באופן ישיר בשוויון ההזדמנויות שמחייב החוק. אם עובדים ממיעוטים או נשים לא יזכו לאותן הזדמנויות, עלולה להיווצר תחושת חוסר שוויון שמהווה לא רק סוגיה ערכית, אלא גם פגיעה בזכויותיהם המשפטיות.
ההשלכות על יחסי העבודה בישראל
כאמור, מדיניות כזו יכולה ליצור אפליה לא רק בארה"ב, אלא גם בישראל, שבה נדרשות חברות גלובאליות לבצע התאמות לפי הנורמות המקומיות.
חברות שמפרות את עקרונות הגיוון לא רק שמציבות את עובדיהן בסיכון על בסיס יומיומי, אלא גם מעמידות את עצמן בחשיפה מול תביעות משפטיות. בהיבט הזה, הצעד של מטא בהחלט יכול לשמש אזהרה לחברות נוספות על הנחיצות להקפיד על שמירה של שוויון זכויות והזדמנויות לכלל העובדים.
יום האישה: הזמן להרהר על הדרך שעוד לפנינו
יום האישה הבינלאומי חל מידי שנה ב- 8.3, ולרוב מעסיקים בוחרים להעניק לעובדות שובר או מתנה (אולי כדי לצאת לידי חובה). גם כאן הרבה חברות חוטאות למטרה; יום האישה צריך להעצים את הנשים בארגון ולהביא לידי ביטוי את תרומתן המקצועית והערך שהן מביאות למקום עבודה, אם זה באמצעות סדנה או השתלמות מעשירה, או יוזמה ארגונית לבחון שיפור מעמדות ותפקידים.
בעוד מספר שבועות יחול היום, וזו ההזדמנות לעמוד לא רק על ההישגים שהשגנו בבחינת שוויון, אלא גם על הדרך שעוד לפנינו. ההצהרה של צוקרברג מציגה אתגרים חברתיים חדשים, שמחייבים אותנו להמשיך ולקדם פתרונות יצירתיים לשוויון בעבודה. על אף הישגים מרשימים, כמו עלייה בכמות הנשים בתפקידי ניהול, אם כי לא מספקת, יש עדיין מקום רב לשיפור. כל צעד אחורה, כמו זה של מטא, מזכיר לנו עד כמה חשוב להמשיך להיאבק על שוויון לכל העובדים – נשים וגברים כאחד.
עו"ד שני מרום היא שותפה במחלקת דיני עבודה בפירמת עוה"ד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'