הפרקליטות בוחנת בדיקת כל התיקים שבהם השתמשו ברוגלה
הפרקליטות בוחנת בדיקת כל התיקים שבהם השתמשו ברוגלה
בפעם הראשונה הפרקליטות משכה אתמול מתיק רצח שמתנהל בבית המשפט ראיות שהוגשו, אשר נשאבו באופן לא חוקי באמצעות כלי סייבר. פרקליט המדינה עמית איסמן יצטרך לשקול בדיקה של השימוש ברוגלות בכל התיקים
שנה חצי לאחר פרסום תחקיר "כלכליסט" על השימוש הלא חוקי, לא מפוקח ולא מבוקר שעשתה המשטרה בכלי סייבר התקפיים, דוגמת הפגסוס של NSO, הפרקליטות אישרה אתמול לראשונה בהודעה לבית המשפט כי נעשה שימוש לצורכי מודיעין וחקירה בחומרים שנשאבו בניגוד לחוק. מדובר באחד הממצאים החשובים בתחקיר "כלכליסט", שהוכחשו עד היום באופן עקבי ושיטתי על ידי המשטרה, אך כעת מקבל חותמת רשמית של הפרקליטות.
הפרקליטות מאשרת לראשונה כי מצאה שבתיק רצח המתנהל כיום נעשה שימוש משטרתי בחומר שנשאב מטלפון סלולרי שלא כחוק. ההודאה מגיעה לאחר שהצוות בראשות המשנה ליועמ"ש לשעבר, עמית מררי, שהוקם לבדוק את השימוש ברוגלות בעקבות התחקיר, כתב בדו"ח הסופי שפורסם בחודש אוגוסט שעבר כי לא הצליח להגיע למסקנות ברורות לגבי השימוש בחומרים שנשאבו בניגוד לחוק: הודעות, מידע מאפליקציות, רשמית אנשי קשר פתקים ועוד.
בדיון בועדת החוקה לפני כחודש ציינה עו"ד מררי כי נמצאו 1,086 מקרים שבהם המשטרה פעלה כדי להדביק ברוגלות אזרחים - חשודים או מקורבים אליהם - בניגוד לחוק. בכל פעם שההדבקה צלחה, נשאב מידע אסור שהיה בטלפון הנייד. הצוות ביצע 25 בדיקות מדגמיות בלבד על מנת לקבוע האם נעשה שימוש בחומרים שנשאבו, ולדבריו לא מצא כאלה.
המשמעות המרכזית של הגילוי מאתמול היא שפרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, יצטרך להכריע בקרוב האם להורות על בדיקת התיקים שבהם נעשה שימוש ברוגלות מאז 2015. כלומר, גם תיקים המתנהלים בבתי משפט וגם תיקים שכבר הסתיימו. זאת על מנת לבדוק האם ואילו ראיות שהושגו שלא כדין ביססו כתבי אישום או הוגשו לבתי המשפט, והאם ראיות שהן "פרי העץ המורעל" אף הובילו בעבר להרשעות ומאסר בפועל של נאשמים.
אפשרות נוספת היא שפרקליט המדינה יציע לשר המשפטים, יריב לוין, להביא לממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת בדיקה חיצונית לפרקליטות. זאת משום שדו"ח צוות מררי חשף כשל מערכתי במשטרה, במשרד המשפטים ובבתי המשפט. לאור העובדה שגם במשרד המשפטים כשלו בפיקוח, ולאור העובדה שבדיקת צוות מררי התבססה על גרסאות ומידע שנמסר מהמשטרה ומחברת NSO, שהיו מעורבות בשימוש ברוגלות, הקמת ועדת חקירה תעביר את האחריות לגילוי האמת לגורם אובייקטיבי ותסיר את עננת ניגוד העניינים מעל משרד המשפטים.
לממצאים שנחשפו אתמול בבדיקת תיק הרצח הכפול, שערך מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, עו"ד חיים ויסמונסקי, יש גם משמעות מיידית: הפרקליטות הודיעה אתמול לבית המשפט שהיא מושכת את הראיות שהושגו באופן לא חוקי. הראיות מתייחסות לסרטון ממצלמת האבטחה בביתו של אזרח ישראלי מהמגזר הערבי שנאשם בתיק של רצח כפול בטול כרם של שני ישראלים מהמגזר. לפי ממצאי הבדיקה, יחידת הסיבר־סיגינט של המשטרה הגיעה אל הסרטון, שבו נראים שלושה נאשמים נפגשים שעות ספורות לאחר החיסול עם מי שלכאורה הזמין אותו, באופן לא חוקי. השגת הסרטון נעשתה תוך חדירה ושאיבת מידע שהיה אגור על הטלפון של אביו של החשוד - כלומר חיפוש סמוי מרחוק בנייד, שאסור על פי חוק.
הסרטון שהושג בניגוד לחוק היה ככל הנראה על אפליקציה בנייד של אב החשוד, שעוקבת אחרי מצלמות האבטחה בבית. משיכת הראיה הובילה לפסילת שורה של ראיות: דו"ח הצפייה במצלמת האבטחה, מזכר המתייחס לצפייה במצלמת האבטחה, והודעות של נאשמים ועדים במשטרה ביחס לסרטון.
הודעת הפרקליטות אתמול גם חושפת ששופט מחוזי חתם על צו נוסף, לאחר שהוצגו בפניו ראיות שהושגו שלא כחוק, מבלי שידע שהושגו שלא כחוק. כלומר, מדובר באירוע שהוביל גם להטעיה של בית המשפט.
"פרט מידע נוסף, אשר התקבל בחריגה", כתב לבית המשפט עו"ד ענאן ג'אנם, התובע בתיק מפרקליטות מחוז חיפה, "הועלה על הכתב והוצג במסגרת בקשה לקבלת צו שיפוטי (הצו השני, ת.ג), מבלי שנמסר לבית המשפט כי מדובר במידע שהתקבל בחריגה. בית המשפט אישר את הבקשה והוציא צו שיפוטי, אשר בעקבותיו בוצעה פעולת חקירה שהניסה סרטונים ממצלמות האבטחה בביתו של האב".
