מסעדנים: "הדרך היחידה לבלום עליית מחירים היא להביא עובדים זרים לענף"
מסעדנים: "הדרך היחידה לבלום עליית מחירים היא להביא עובדים זרים לענף"
ועדת הכלכלה דנה בבקשת המסעדנים להעלות את מכסת העובדים הפלסטינים ולהביא עובדים זרים. מסעדן מאילת: "אם לא יקרה משהו דרמטי בעלות העבודה - 18 עסקים באילת יפשטו רגל בקרוב". יו"ר הוועדה דוד ביטן התייחס לעלות העבודה הגבוהה של העובדים הזרים: "אפשר להפחית להם תשלומי פנסיה"
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בבלימת עליות המחירים במסעדות. הדיון עסק בעיקר בבקשת המסעדנים להעלות את מכסת העובדים הפלסטינים ולהביא עובדים זרים.
יו"ר פורום מסעדני הדרום, אילן זיגדון, דיבר על הקשיים של מסעדנים להעסיק צעירים ישראלים: "הצעירים מפונקים ולא רוצים לעבוד קשה. פעם זאת הייתה עבודה לצעירים אחרי צבא, היום הם לא מוכנים לעבוד כטבחים וללכלך את הידיים". הוא הוסיף כי יש קושי גם להעסיק עובדים זרים בשל המחסור והעלות הגבוהה, בעוד בדובאי למשל משלמים לעובד זר 30 דולר ליום, "אז שיפסיקו לבכות על מחיר הפלאפל".
לדברי זיגדון, עלות העבודה טיפסה בחמש השנים האחרונות מ-22% מהמחזור ל-50% אחרי הקורונה בגלל המחסור בכוח אדם. "זה נתון לא הגיוני וזה קורה גם כשהבעלים של המסעדה עובד בה. בואו נתאים את עצמנו למציאות. המסעדות הן האלטרנטיבה הטובה ביותר לסופרמרקטים היום. הדרך היחידה לבלימת עליית המחירים היא להביא עובדים זרים לענף".
המסעדן איתמר יצחק הלוי, בעל שתי מסעדות באילת, הוסיף כי המדינה מפלה בין העוסקים בענף המסעדנות לבין המלונאים. "המלונאים כמו ישרוטל ופתאל, שמפעילים מסעדות במלון, מקבלים סוכריות מהמדינה כדוגמת עבודה מועדפת ועובדים זרים, ואני במסעדה קטנה לא מקבל כלום. המלונאים מעניקים לעובדים שלהם 11 אלף שקל אחרי חצי שנת עבודה כי היא מוגדרת עבודה מועדפת. אז נוצר מצב אבסורד שאני יושב במסעדה קטנה, ומולי יושבת מסעדת לה קוצ'ינה של רשת ישרוטל, הם זכאים לתת לעובדים מענק ואני לא. למה טבח במלון זה כן, עבודה מועדפת וטבח במסעדה לא? העשירים מתעשרים, והעניים סוגרים את העסקים שלהם. אם לא יקרה משהו דרמטי בעלות העבודה, אז 18 עסקים באילת ייסגרו או יפשטו רגל בקרוב".
נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, טען כי מבדיקת הוצאות בכרטיסי אשראי רואים גידול ברכישה ממסעדות. זיגדון הגיב כי זה לא נכון וכי בחצי השנה האחרונה יש ירידה. גם יו"ר הוועדה דוד ביטן אמר כי הוא שוחח עם מסעדנים שמספרים על ירידה.
"אצלנו בבאר שבע משלמים 50% עד 60% מהתשלומים במסעדות מזומן. באוצר הם מכניסים בתוך ההוצאות באשראי גם את המשלוחים מוולט. אני שומע את הנתון הזה בכל דיון מחדש, ואתה מבין שזה לא משקף כלום?" פנה זיגדון לנציג האוצר וליו"ר הוועדה. "אצלנו רוב התשלומים במזומן, והנתונים של האשראי כוללים את העמלה של 32% שהמסעדנים משלמים לוולט. יש לי במסעדה בבאר שבע ירידה של 60% בפדיונות".
המסעדנית נעמה צדקיהו אמרה כי אצלה יש ירידה של 30% בפדיונות. היא הוסיפה כי זה לא הגיוני למשל לשלם 200% לפלסטינים ביום העצמאות. "אני מרגישה חסרת אונים, בכמה כבר אפשר לתמחר סלט?" היא התייחסה לסיוע של הסוכנות לעסקים קטנים, ואמרה: "אני מתוסכלת ועם הרבה כאב. חלאס עם קורסים, תעזרו לנו במה שצריך, תביאו עובדים, תעשו עבודה מועדפת. אנחנו נואשים".
נציגת רשות האוכלוסין וההגירה, קרן גלבוע, אמרה כי יש יותר ביקוש לעובדים פלסטינים בענף המסעדנות מאשר היצע. "יש צוות בין-משרדי וכשיסיים את עבודתו ונקבל עבודת מטה מסודרת, נדע להתייחס למצוקה", אמרה. נציגת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, תמר מירסקי, אמרה כי יש עבודה שהונחה על שולחן שר הכלכלה ניר ברקת וממתינה להחלטתו באשר להגדלת מכסת העובדים הפלסטינים.
בדיון עלתה גם סוגיית חברת המשלוחים וולט. זיגדון טען כי לוולט יש אחריות לעלייה במחירים במסעדות מכיוון שהיא אוסרת על מסעדנים למכור את המנה במחיר נמוך יותר מאשר באפליקציה של וולט. לדבריו, רשות התחרות לא מטפלת בכך שוולט מפעילה כוח מונופוליסטי על המסעדנים והם משלמים לה 31.6% עמלה, כשוולט לא מאפשרת למכור בזול יותר באתר של המסעדה עצמה. "בקורונה כולם היו תלויים בהם, ואם אתה מעז לדבר מורידים אותך מהאפליקציה שלהם או ששליחים לא מגיעים בזמן", אמר זיגדון. "פניתי בנושא הזה מספר פעמים לרשות התחרות".
יו"ר הוועדה ביטן אמר בתום הדיון: "אם נטפל בכל נושא ונושא בסוף המחיר ירד. אני לא מתכוון להרפות משום נושא". הוא הוסיף כי הממשלה צריכה להתייחס לעלות העבודה הגבוהה של העובדים הזרים: "אנחנו לא צריכים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור, אני לא אומר לשלם 500 דולר כמו בדובאי, אבל אפשר להפחית תשלומי פנסיה". בנוסף ביקש מנציגי הממשלה תשובות באשר לשאר הנושאים שעלו בדיון בתוך חודשיים: "לא נחכה לכם", נזף ביטן בנציגת משרד הכלכלה. "ועדת הכלכלה לא עובדת אצל שר הכלכלה או משרד הכלכלה או אף משרד אחר. צריך לסיים את העבודה ולהביא הצעת מחליטים לממשלה על הגדלת מכסת העובדים הפלסטינים בהקדם, ולטפל גם בסוגיית הבאת עובדים זרים". בנוגע לסוגיית וולט אמר היו"ר ביטן כי בשל היעדרותו של נציג רשות התחרות, בכוונתו לקיים פגישה עם נציגי הרשות בעניין וולט בהקדם.
ענף שירותי אירוח - שיעורי הישרדות נמוכים
מסקירה שהגיש לוועדת הכלכלה נעם בוטוש, כלכלן המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי נכון לסוף 2020 היו בענף שירותי המזון והמשקאות 22,647 עסקים פעילים, שהיוו 3.6% מסך העסקים הפעילים במשק, לפי הלמ"ס. לפי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, נכון לסוף 2023, יש בענף המסעדנות 12,130 עסקים פעילים, מתוכם 42% הם עצמאים ללא מועסקים, 45% הם עסקים זעירים וקטנים, 12% הם עסקים בינוניים, ו-0.5% הם עסקים גדולים. על פי הסקירה, 44% מהעסקים בענפי שירותי אירוח ואוכל, הכוללים גם את ענף המלונאות, נמצאים בתל אביב ובמרכז הארץ, 20% בצפון, 12.6% בדרום, 12% בחיפה, 9% בירושלים ו-2.4% ביהודה ושומרון.
לפי הלמ"ס, ענף שירותי האירוח והאוכל, כולל בתי מלון, מאופיין בשיעור גבוה של סגירות ופתיחות של עסקים ביחס לכלל ענפי המשק. בשנת 2021 נפתחו בכלל ענפי שירותי האירוח והאוכל, כולל בתי מלון, 3,718 עסקים ונסגרו 2,585, כלומר גידול של 1,133 עסקים ביחס לשנה קודמת. גם לאורך השנים, בין 2011 עד 2022, נפתחו יותר עסקים מאשר נסגרו בענף שירותי האירוח והאוכל. בשנת הקורונה, 2020, שיעור פתיחת העסקים היה גבוה רק במעט, 0.7 נקודות האחוז, משיעור הסגירות, ובשנת 2021, שבה החל המשק להתאושש ממשבר הקורונה, גדל הפער בין הסגירות לפתיחות ל-5 נקודות האחוז. בשנת 2022 הוא הצטמצם ל-2.6 נקודות האחוז, ככל הנראה בשל סיוע שניתן לעסקים במשבר הקורונה.
גם שיעורי ההישרדות של עסקים בענף שירותי האירוח והאוכל נמוכים משמעותית משיעורי ההישרדות בכלל ענפי המשק. בשנה הראשונה נסגרו כ-23% מהעסקים בענף זה, לעומת כ-13.6% בכלל ענפי המשק. לאחר ארבע שנות פעילות נסגרו כ-68% מהעסקים, לעומת כ-45% בכלל המשק, ולאחר 16 שנות פעילות נסגרו כ-89% מהעסקים בענף שירותי האירוח והאוכל, לעומת כ-74% מהעסקים בכלל המשק. כלומר עסקים בענף המלונאות והאוכל מאופיינים בסיכון גבוה ובתחלופה גבוהה גם בשנים ללא משברים כלכליים.
גם נתוני הלמ"ס, מראים ירידה בהוצאה על ארוחות מחוץ לבית. בשנת 2019 הוצאה ממוצעת של משק בית על ארוחות מחוץ לבית הייתה כ-507 שקל, 3.17% מסך ההוצאות של משק בית. בשנת 2023 משקל סעיף ארוחות מחוץ לבית ירד ל- 3% במדד המחירים לצרכן, כלומר 480 שקל, וזאת בהשוואה ל-7.5% במדינות האיחוד האירופי. במקביל לירידה בהוצאה של משקי הבית על ארוחות מחוץ לבית, עלה מחיר הארוחות במסעדות בשיעור גבוה יותר מעליית מדד המחירים לצרכן. בשנים האחרונות חל גידול של 14% במחירי ארוחות מחוץ לבית, בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-10.7%.
בין ינואר 2019 למאי 2023 עלו מחירי ארוחות במסעדות ובבתי קפה באירופה ב-21.5%, בהשוואה ל-16.3% בישראל. בתקופה של מאי 2022 עד מאי 2023 עלה מדד זה בישראל ב-5.6%, ובאירופה הוא עלה ב-8.8%. במכון המחקר מציינים כי בתקופה זו עלה מדד מחיר החשמל בישראל ב-9.1%, לעומת עלייה חדה של 43.3% בממוצע מדינות האיחוד האירופי. החשמל מהווה תשומה חשובה בענפי משק רבים, לרבות מסעדות, ולכן העלייה במחיר החשמל באירופה הובילה, בין היתר, לעליית מחירים בענפים רבים.
לדברי בוטוש, עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% בחודש אפריל 2022 עד ל-4.75% נכון לתחילת חודש יולי 2023 הובילה למיתון בגידול בצריכה הפרטית במשק, ובפרט של מוצרי פנאי ומותרות כגון שירותי אוכל ואירוח. במקביל עליית הריבית גם הובילה לגידול חד בהחזרי משכנתא של משקי בית רבים במאות שקלים בחודש, ועקב כך השפיעה על רמת הוצאות פנאי כגון מסעדות ובתי מלון. הירידה בביקושים למסעדות והקושי בגיוס עובדים לאחר משבר הקורונה ועלייה בעלויות שכר עבודה וחשמל - עשויים לגרום קשיים כלכליים לחלק מהעסקים בענף המסעדות ולעליית מחירים עבור הלקוחות.
