הקופה הקטנה של האוצר: קרן של המשרד להגנת הסביבה עשויה לממן את מענקי המילואים
הקופה הקטנה של האוצר: קרן של המשרד להגנת הסביבה עשויה לממן את מענקי המילואים
הממשלה עשויה להשתמש ב-1.4 מיליארד שקל מקרן הניקיון של המשרד כדי לממן את הגדלת התגמולים למילואימניקים. הכסף יועבר לאוצר כהלוואה זמנית ויחזור למשרד בעתיד. השרה להגנת הסביבה דרשה לקיים דיון לפני ההחלטה להשתמש בכספי הקרן מעל ראשו של המשרד
הממשלה עשויה להשתמש בכ-1.4 מיליארד שקלים מקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה כדי לממן את הגדלת התגמולים למילואימניקים והמענק שהתחייבה לספק להם. ל"כלכליסט" נודע כי זהו הסיכום המסתמן לפי שעה בין המשרד להגנת הסביבה ובין משרד האוצר, לאור הצורך למצוא מקור תקציבי מהיר להחלטת הממשלה בנוגע לשכר של חיילי המילואים.
יצוין, כי הצעת המחליטים הממשלתית בנושא הוגשה ללא מעורבות של המשרד להגנת הסביבה ולמעשה הונחתה על ראשו, אך כעת מסתמן כי הנושא בדרך להסכמה בין משרדי הגנת הסביבה והאוצר.
הכסף מקרן הניקיון, שנועדה לספק פתרונות קצה לפסולת בכדי לצמצם את שיעורי ההטמנה הגבוהים, יעבור לאוצר כהלוואה זמנית ויחזור למשרד להגנת הסביבה בעתיד בכפוף לפרויקטים שונים עבורם יידרש. עד היום לווה האוצר מקופת קרן הניקיון כ-2 מיליארד שקל.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, דרשה לקיים דיון של דרגי המקצוע לפני ההכרעה להשתמש בכספי הקרן מעל לראשו של המשרד להגנת הסביבה, ללא עבודת מטה. לפי תגובתה, ״מקור חלק ניכר מהכנסות קרן הניקיון הוא בהיטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות - ולא בכספי אוצר. השרה ביקשה לקיים דיון לפני קבלת הכרעה מהיכן יתוקצב הנושא, דיון ועבודת מטה שטרם נעשו מול גורמי המשרד".
לדבריה, "למרות חשיבות ודחיפות הנושא והמאמץ המלחמתי, יש מקום לקיים עבודת מטה מינימלית לפני העלאת ההחלטה לממשלה, עם המשרד להגנת הסביבה והשלטון המקומי והאזורי שהגיש גם בקשות לתקצוב מהקרן בשל המצב הנוכחי וההוצאות. בימים אלה השלטון המקומי והאזורי נושא בנטל רב בתחומים רבים, הוא משלם לקרן והוא זה שזקוק לתקצוב המדינה. השרה תמשיך לקיים דיונים עם האוצר בנושא זה כדי למצוא את האיזון הנדרש, גם בעת חירום ומלחמה, תוך התחשבות בצורכי השלטון המקומי והאזורי וסיוע גם להם״.
רוב הכסף בקרן מגיע מהיטלי הטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושר הביטחון יואב גלנט סיכמו אתמול (ה') כי יוקצו מיליארד שקל למענקים והגדלת תשלומים למשרתי המילואים. המענקים ישולמו לחיילים בשירות המילואים שגויסו בצו 8 בעקבות פתיחת המלחמה ב-7 באוקטובר, וכן לחיילים שהתנדבו לשירות מילואים.
לפי המתווה שהגדירה הממשלה, שכר המינימום ליום מילואים יגדל ב-40% ל-300 שקלים ליום; כל חיילי המילואים יקבלו מענק של עד 1,100 שקל, הורים לילדים יקבלו עוד 2,000 שקל וכן תוקם קרן של 70 מיליון שקל לפיצוי מילואימניקים שספגו נזק כלכלי מהשתתפותם במלחמה.
העלות הכוללת הגבוהה, כמיליארד שקלים, אילצה את הממשלה לחפש מקור תקציבי זמין. משרד האוצר כבר לווה בעבר סכומים גדולים מקרן הניקיון, שעד עתה נצברו בה לפי ההערכות כ-3.5 מיליארד שקלים, ויתרת המזומנים בה נכון לחודש יולי עמדה על כ-1.7 מיליארד שקלים. כ-1.6 מיליארד הוזרמו לאורך השנים לטובת ׳סתימת חורים׳ בתקציב המדינה, ובדיוני התקציב האחרונים סוכם כי כ-600 מיליון נוספים יועברו השנה לקופת האוצר כהלוואה. לפי הסיכומים כעת, לצד 600 מיליון השקלים האלו, תלווה כעת קרן הניקיון לקופת המדינה כ-820 מיליון שקל נוספים. בסך הכל, לפי הסיכום המסתמן, הקרן עשויה לאפשר למדינה להשתמש בכ-1.4 מיליארד שקלים שנצברו בה לטובת מימון הוצאות קופת המדינה בשל מלחמת ״חרבות ברזל״.
המקור התקציבי העיקרי בקרן הינו היטל ההטמנה אותו משלמות הרשוית המקומיות (כ-540 מיליון שקלים בשנה, עם עליה של כ-3-5.5% בשנה), ומטרתה לשמש לטובת הקמת פרויקטים שונים לצמצום ההטמנה. כיום עומדת ההטמנה בישראל על כ-80% מהפסולת (לעומת ממוצע של פחות מ־42% במדינות ה־OECD), לאחר כישלון ארוך שנים של המשרד להגנת הסביבה בתחום. כמות הפסולת בישראל גדלה בכל שנה בכ-2.5%, בעוד ששטחי ההטמנה הולכים ומצטמצמים.
קרן הניקיון אף משמשת מקור תקציבי זמין למשרד להגנת הסביבה לפעילויות שונות שאינן קשורות רק להטמנה, בשל מקורותיו התקציביים המוגבלים. כך למשל, פעילות הקשורה בהגנה על נשרים, פקחים, תקציב ליחידה לאכיפת רעש ולהרחבת מערך דיגומי זיהום האוויר, חינוך אקלימי וכנסים בנושא חינוך סביבתי. תקציב המשרד להגנת הסביבה בשנת 2023 התכווץ בהשוואה לשנים 2022-2021, ועד עתה הועבר למשרד להגנת הסביבה תקציב הבסיס בלבד, ללא יתרות ותוספות שסוכמו מול משרד האוצר עם אישור התקציב בממשלה ובכנסת.
לאחר קיצוץ במיסים סביבתיים, הממשלה נאלצת לחפש מקורות מימון לפעילותה. בשנה האחרונה החליטה הממשלה לספוג את התייקרות הדלק, ולא לשקף את מחירו לציבור באמצעות הפחתה במס הבלו. בנוסף ביטלה הממשלה את מיסי הכלים החד פעמיים והסוכר, וספגה את מימון ביטול המס באמצעות קרן הפיצויים המשמשת לפיצויי תושבים עבור רכוש שנפגע בלחימה. לפי ההערכות במשרד האוצר, הכסף שנצבר עד היום בקרן הפיצויים עשוי להסתיים בתוך חודשים בודדים, שכן כולו משוריין לכספי פיצויים לעסקים ולנפגעים מהשלכות המלחמה.
אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה, סבור שההלוואה שתעניק הקרן לקופת המדינה לא תפגע ביכולתה לבצע פרויקטים שונים. לדבריו, ״בראיית מאקרו, אין לנו בעיה כאנשי מקצוע שייקחו כסף מהקרן ויחזירו את הכסף בהרשאה להתחייב בכפוף לביצוע. זה דבר נכון לקחת את המזומן ולהשתמש בו לצרכי השעה. הקרן מממנת פרויקטים מורכבים ארוכי טווח, שבין כה המימון אליהם הוא בהרשאה להתחייב. בפועל השנה הקרן תשלם במזומן יותר ממה שגבתה באופן שנתי, עד כ-600 מיליון שקל יוקצו לפרויקטים שונים. קצב הפעולות של הקרן הולך ומשתפר והכסף מגיע בעיקר לפרויקטים של פסולת. בקרן יש מספיק מזומנים, יחד עם הגבייה השנתית, כך שאין חשש לפגיעה ביכולתה לממש את היעוד שלה״.
