ניתוח"ביום פקודה סין תוכל לעצור את התשתיות המרכזיות בישראל"
ניתוח
"ביום פקודה סין תוכל לעצור את התשתיות המרכזיות בישראל"
היחס העוין של הממשל הסיני לישראל מאז פרוץ המלחמה הוביל לדרישה מוועדת חוץ וביטחון של הכנסת לדון באחזקות הסיניות הנרחבות בתשתיות בארץ. מומחים מסבירים שלא מדובר באנטישמיות, אלא פשוט במאזן אינטרסים כלכלי
האם נוכחות עמוקה של סין בתוך הכלכלה הישראלית מתחילה להוות סכנה? לידי "כלכליסט" הגיע מכתב שנשלח ליו"ר וועדת החוץ והבטחון של הכנסת יולי אדלשטיין, ובו דרישה לקיים דיון דחוף בנושא אחזקות סין בתשתיות בישראל. הכוונה המרכזית היא לרציף בנמל חיפה, שמנוהל ומתופעל על ידי חברה סינית, אבל לא רק אליו.
"למרות אזהרות של גורמי הבטחון, בעשור האחרון, השקיעה ממשלת סין באופן נרחב בנכסים אסטרטגיים בישראל", כותב ד"ר הראל מנשרי. מנשרי הוא ממקימי מערך הסייבר בשב"כ וכיום ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר ב־HIIT, מכון טכנולוגי חולון. לדבריו, החששות שלו החלו עוד לפני 7 באוקטובר, אבל הם התגברו מאז ולדעתו לא זוכים לתשומת לב מספקת, למרות שסין מקצינה את העמדות שלה כלפי ישראל.
"האסון שחווינו ב־7.10 לימד אותנו להטות אוזן לאזהרות מערכת הביטחון וברצוני להתריע על מצב דומה. ביום פקודה סין תוכל אולי לעצור את העבודה של התשתיות הקריטיות בישראל". מנשרי מוסיף, גם כי רכיבים מתוצרת סין שמשולבים במערכת "עין הנץ" של המשטרה הוכנסו לרשימה השחורה בארה"ב. "במציאות שנוצרה, ישראל חייבת לגדר את הסיכונים ולקבל החלטות מסודרות ומערכתיות - מה מותר לעשות עם סין ומה לא. סין היא מדינה חשובה, אבל ישנם דברים שלא צריכים להגיע לכאן ממנה, כך שלא לדבר על זליגת מידע", מוסיף מנשרי במכתב לוועדת החוץ והביטחון. מנשרי מחזק את דבריו בהתנגדות האמריקאית בעבר להכנסתה של סין לנמל בישראל, שכללה גם הצהרה כי הצי השישי לא יעגון יותר בנמל.
מה בדיוק ישראל מקבלת מסין? מעבר לנוכחות בתשתיות האסטרטגיות, בהן גם הרכבת הקלה שנבנתה ברובה על ידי חברה סינית, יחסי הסחר בין שתי המדינות מפותחים מאוד. ב־2022 הסתכם היקף הסחר בין שתי המדינות ב־17.6 מיליארד דולר, כבר לא מאוד רחוק מארה"ב, עימה עמד היקף הסחר על 22 מיליארד דולר.
היחסים עם סין הולכים ומתרחבים, כאשר ב־2022 נרשמה עלייה של 17%, בהמשך לזינוק של 27% ב־2021, כך על פי נתוני הלמ"ס, שלא כוללים את הסחר ביהלומים. עיקר העלייה היא בצד היבוא של סחורות סיניות לישראל שזינק ל־13 מיליארד דולר בעוד שהיצוא עלה בקצב איטי הרבה יותר ל־4.5 מיליארד דולר. רוב העלייה לא קשורה לנכסים אסטרטגיים, אלא לפופולריות של אתרי קמעונאות, כמו עלי אקספרס ו־SHEIN. גם הפופולריות הגוברת של כלי הרכב הסיניים השפיעה על הנתונים ומנשרי חושש כי גם העובדה שאנשי מערכת הביטחון נוסעים ברכבים כאלה אינה זוכה לתשומת לב מספקת. נזכיר גם, שאחזקה סינית גדולה בארץ היא חברת תנובה.
תלות בנפט מהפרץ
החששות מפני העמקת הנוכחות הסינית בישראל אינם חדשים, אך הם הופכים לאקוטיים יותר מאז פרוץ המלחמה, כאשר היד המכוונת של ההתקפות על ישראל מהצפון ועד הדרום וגם על ידי החות'ים, היא איראנית. אם עד לא מזמן המתיחות העיקרית שהיתה קשורה לסין נבעה ממלחמת הסחר שמתנהלת בינה לארה"ב בשנים האחרונות, הרי שכעת, כאשר הרכב "ציר הרשע" מתחדד ומתבהר, עולות גם השאלות באיזה מחנה נמצאת סין.
בשנים האחרונות, במקביל לעלייה בסחר עם ישראל, גילתה סין עניין חדש במזרח התיכון, שמבחינתה חשוב יותר מישראל – הנפט. אם בשנות ה־90 של המאה שעברה סין סיפקה את צרכי הנפט שלה בעצמה, הרי שבשנים האחרונות היא נהפכה ליבואנית הגדולה ביותר מסעודיה ומאיראן. שליש מהנפט שצורכת סין מגיע מן המפרץ הפרסי, וכתוצאה מכך נדדו לשם גם האינטרסים האסטרטגיים שלה, נכתב ב"ניו יורק טיימס" ימים ספורים לאחר המתקפה ב־7 באוקטובר. סין הפכה לאחת משותפות הסחר המרכזיות של איראן, תוך שהיא עוקפת את הסנקציות הכלכליות שהמערב הטיל על איראן. בספטמבר האחרון רכשה סין 87% מהנפט שייצאה איראן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו חשב שיוכל גם להקטין את התלות הישראלית בארה"ב באמצעות טיפוח בני ברית חדשים - רוסיה וסין, ממש כפי שחשב שיוכל לחזק את חמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית. פרצופה האמיתי של רוסיה נחשף מיד אחרי התקפת החמאס, כשהנשיא ולדימיר פוטין היה בין המנהיגים שלא גינה את חמאס, ואף אירח משלחת של ארגון הטרור במוסקבה. סין, כהרגלה, עמומה יותר, אבל עמדתה כיום היא יותר פרו־פלסטינית. הדבר בא לידי ביטוי הן בהתבטאויות של אנשי המפלגה הקומוניסטית בסין לגבי זכות השיבה והן בפעילות המשותפת עם רוסיה באו"ם בניסיון לחסום גינוי להתקפת חמאס במועצת הביטחון.
אלה דברים גלויים, שלצידם ישנם "שטחים אפורים" שבה מורגשת הפעילות הסינית. כאן מדובר בניסיונות לנתח עד כמה האלגוריתמים של טיק טוק, הרשת החברתית שרבים שוכחים שסין היא העומדת מאחוריה, מקדמים יותר תכנים אנטישמיים ואנטי־ישראלים. תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" אף מצא שסין, רוסיה ואיראן מנהלות קמפיין ברשתות החברתיות לתמיכה בחמאס. התפתחות נוספת של החודשים האחרונים היא תלונות שמעלים חלק מתעשיינים בישראל על עיכובים בקבלת רכיבים אלקטרוניים שונים, בהם גם כאלה שמשמשים את התעשיות הביטחוניות. עם זאת, גורמים ישראלים שמתגוררים בסין אומרים כי לא מדובר במשהו מכוון אלא סין עצמה מתמודדת עם שיבושים בתזרימי מזומנים ובשרשראות האספקה.
שליטה בתכני טיק טוק
"אי אפשר להתעלם מההתנהגות הסינית בחודשים האחרונים והיחסים עם סין אכן השתנו, כי היא מאפשרת את האנטישמיות בטיק טוק ולא מגנה את חמאס. אבל, אסור להסתכל על סין כבחירה בינארית - עם הסינים או נגדם. מה שכן צריך הוא שבכל משרד ממשלתי יהיו הדרכות בכל הנוגע לסין או מומחים שידעו כיצד להתמודד עם המדינה, שהיא במהותה אופורטוניסטית, היא מזהה הזדמנויות וממנפת אותן", אומרת קאריס ויטי, מומחית לסין ויו"ר מכון SIGNAL לחקר יחסי ישראל־סין.
"סין היא לא מדינה שיש לה 'חברים' וזה יהיה נאיבי לחשוב שקודם היינו ביחסים טובים ועכשיו לא. הכל בסין זה אינטרסים, כשהם חושבים שישראל זה חדשנות והם יכולים לקבל את זה כאן הם יבואו, אבל בשנים האחרונות התחומים שבהם סין זקוקה לישראל נשחקו", מסבירה ויטי. העניין הטכנולוגי שלה בישראל פחת.
"מה שחשוב לסין הוא דווקא האו"ם וכוחה שם. הם לא רוצים לפגוע בישראל ובניגוד לרוסיה למשל, הם גם לא יחשפו שליטה או השפעה בעולם, אלא רק את האינטרסים הכלכליים של סין. מכאן נגזרת המדיניות שלהם. מה שצריך להדאיג את ישראל זה שסין תנצל אותנו או תפגע בנו כדי לקדם אינטרסים. כך למשל, הסינים מוכרים נשק למדינות בלבד, שיכולות להיות איראן וטורקיה. לסין לא אכפת שהנשק יגיע לעזה, אבל ישראל צריכה לדרוש מהם לעקוב לאן מגיעה התוצרת הצבאית", היא מוסיפה.
"עם הסינים צריך להתנהל בדלתיים סגורות ולזהות בחוכמה את האינטרסים שלה. למשל, אם תהיה הסלמה בצפון, מחירי הנפט יזנקו וזה איום על סין. מכיוון שכך, ברור שהם מדברים עם איראן וזה גם האינטרס הישראלי. אסור לשכוח שסין היא שחקנית חדשה יחסית בזירה הבינלאומית, לכן הם עדיין לומדים את המשמעויות של המעשים".
