150 אלף שקל לאישה שפוטרה בהריון; 120 אלף שקל על התעלמות מהטרדה מינית
150 אלף שקל לאישה שפוטרה בהריון; 120 אלף שקל על התעלמות מהטרדה מינית
שני פסקי דין מהעת האחרונה מלמדים כי באיזון העדין בין שמירה על העובדות ובין החשש שמעסיקים יירתעו מהעסקתן מעדיפים בתי הדין את זכויות האשה ולא מהססים לפסוק פיצויים גבוהים
בעשורים האחרונים עלה משמעותית שיעור הנשים המועסקות בשכר בישראל, באופן המצביע על השתלבותן המוצלחת בשוק העבודה ועל ניצול נכון של הזדמנויות תעסוקתיות. ניתן היה לצפות כי הפערים המגדריים יצטמצמו במידה ניכרת בהתאמה, אולם המחקרים מלמדים שחרף ההתקדמות הגדולה, נשים בישראל עדיין סובלות מאי שוויון תעסוקתי המוצא ביטוי בקושי למצוא עבודה, פערי שכר, העדר בטחון תעסוקתי, הטרדות מיניות ועוד. בנוסף, הנתונים מראים שרוב גדול מקרב העובדים שפוטרו או יצאו לחל"ת בתקופת הקורונה הן עובדות – והפער ניכר.
בשבועות האחרונים התקבלו שני פסקי דין המעלים על נס את החשיבות שבשמירה על זכויות נשים במקומות העבודה. בשניהם, הטיל בית המשפט פיצויים משמעותיים על מעסיקים שלא מילאו חובותיהם החוקיות: במקרה הראשון משרד עורכי דין פיטר עובדת בהיריון ללא שימוע ומבלי שפנה לקבל אישור לפיטוריה במשרד העבודה כנדרש על פי חוק, ונאלץ לשלם לה פיצוי בסך 150, אלף שקל. המדובר בפיצוי משמעותי ביותר, כיוון שמדובר בעובדת שהועסקה פחות משנה.
במקרה השני, מעסיק שלא בירר אירוע המעלה חשש להטרדה מינית נאלץ לשלם לעובדת פיצוי נכבד של 120 אלף שקל. העובדת התלוננה שמנהל המשמרת שלה הטריד אותה מינית וניצל את השפעתו ואת סמכותו עליה על מנת להפעיל עליה לחץ להשתתף במעשים מיניים מבזים במקום העבודה. העובדת פנתה למנהלי החברה והתלוננה על האירוע, אך הם בחרו שלא לטפל בו.
פסקי דין אלה הם תזכורת לכך שחרף העבודה הרבה שעדיין נדרשת בדרך לשילוב שיוויוני של נשים בשוק העבודה, בבתי הדין לעבודה מנשבות בימים אלה רוחות של אכיפה בלתי מתפשרת בכל הנוגע לזכויות נשים במקומות העבודה. במלאכתו, נדרש בית הדין לעבודה לאזן לא אחת בעדינות בין שמירה על נשים במקום העבודה ובין הרתעת יתר שתמנע ממעסיקים להעסיק נשים בעתיד. על כן, שני פסקי הדין המדוברים, שבהם מתייצב בית הדין באופן חד משמעי לטובת העובדת תוך שהוא מנער את האבק מחוקי העבודה, אינם מובנים מאליהם.
זוהי מלאכה מורכבת במיוחד, שעה שמדובר בחוקי עבודה ארכאיים שהעיקרים שבהם נחקקו שנים בודדות לאחר קום המדינה ונדרשת מהפכה של ממש להתאמתם לשוק העבודה. בעולם אידיאלי חוקי העבודה הישנים יוחלפו בחוקים חדשים, לצד רפורמות שונות כגון הארכת תקופת חופשת הלידה שבתשלום, חפיפה בין שעות עבודה וימי החופשה לבין אלה של מוסדות חינוך ועוד.
בינתיים, ובטרם נפנה למחוקק שיחוקק חוקים ולבית הדין לעבודה שיאכוף אותם, מוטב שיחולו שינויים מהותיים בתפיסות אצל כל אחד מאיתנו. נשים הן כוח עבודה הכרחי וחשוב בשוק העבודה ולוויתור על עבודתן ועל תרומתן השלכות כבירות על החברה בישראל ועל החוסנה הכלכלי.
אימוץ מודל היברידי של עבודה מהבית, צמצום פערי שכר בין גברים לנשים ויצירת מתכונות עבודה גמישה הם רק חלק מהפתרונות כדי לשפר את מעמדתן של נשים בשוק התעסוקה; הפיכת מקומות העבודה לידידותיים לנשים הן רווח גדול למעסיקים: הדבר עשוי לצמצם בצורה משמעותית מחלוקות ומאבקים מיותרים במשרד העבודה (ובכך לחסוך זמן ניהולי ומשאבים) ולהגדיל את התפוקה.
עו"ד שני אשכנזי היא שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' (APM)
