נשיאת העליון חיות על הסכם קצא"א: "הממשלה היתה צריכה לקיים דיון בנושא"
נשיאת העליון חיות על הסכם קצא"א: "הממשלה היתה צריכה לקיים דיון בנושא"
בדיון בבג"ץ על עתירת ארגוני הסביבה, בהשתתפות המשרד להגנת הסביבה, נגד הסכם קצא"א ציינה הנשיאה כי הדיון הורד משום מה לדרג מנכ"לי הממשלה בלבד. השופט פוגלמן: "עם כל הכבוד הראוי, שני מנכ"לים של משרדי ממשלה הם לא הממשלה"
הרכב שופטי בג"ץ, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, דן כעת בעתירת ארגוני הסביבה נגד הסכם קצא"א.
המדינה טענה כי אין כל עילה להתערב בהסכם קצא"א, אולם במהלך הדיון הנשיאה חיות הביעה תהייה מדוע לא התקיים דיון בממשלה בקשר להסכם.
הנשיאה חיות אמרה: "לפני שהממשלה מחליטה לקבוע לחברה ממשלתית לפעול באופן כזה או אחר משיקולים רלוונטיים, היא צריכה לקיים דיון. במקרה הזה משום מה זה הורד לדרג מנכ"לים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל ראש הממשלה החלופי".
הנשיאה חיות הביעה את דעתה כי ייתכן שעל העותרים למקד את הסעד המבוקש בכך שיתקיים דיון בממשלה בהסכם קצא"א ולא מעבר לכך (לא לבקש שבג"ץ יורה לפסול את ההסכם). השופט עוזי פוגלמן אמר כי השאלה המקדמית היא אם לא צריך היה שהממשלה תדון בזה, בלי לתת לה הוראות. "אנחנו לא רוצים להורות לרשות המנהלית מה להחליט, היא צריכה לדון בזה ולהחליט", אמר.
השופט פוגלמן אמר לנציגי המדינה בדיון: "עם כל הכבוד הראוי, שני מנכ"לים של משרדי ממשלה הם לא הממשלה. הממשלה לא חייבת להתכנס בכל פעם שמישהו רוצה, אבל פה הצביעו על טעמים מיוחדים שמצדיקים שבעל הסמכות ישקול את עמדתו, לא בהכרח תוצאה זו או אחרת".
לדיון הגיעה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג וכן עשרות פעילי סביבה. הרכב השופטים אפשר לעותרים, ובהם החברה להגנת הטבע, ארגון צלול וארגון אדם טבע ודין, להציג את טענותיהם במענה לעמדת המדינה, שמבקשת לדחות את העתירה.
עו"ד אסף בן לוי, בשם החברה להגנת הטבע, טען כי המדינה "הגישה תשובה בת 26 עמודים שלא מתייחסים לאף סיכון שיש בהסכם. המדינה לא אומרת אם היא חושבת שיש כאן סיכון אמיתי לסביבה, לעיר אילת, למתקני התפלה של מדינת ישראל, סיכונים ביטחוניים או תיירותיים. כל הסיכונים הללו לא באים בגדר תגובת המדינה. בוודאי שאנו תומכים בדיון ממשלתי, אבל הוא לא באמת התקיים. המדינה טוענת שקיימה מספר דיונים בנושא, אבל היא לא צירפה את כל הגורמים הרלוונטיים".
הנשיאה חיות גם שאלה את העותרים מדוע לא צירפו לעתירתם את הצדדים להסכם קצא"א, כלומר את חברת MRLB, שחתמה מול קצא"א על ההסכם. עו"ד חגי קלעי מצלול השיב כי קצא"א מסתתרת מאחורי החיסיון שלה, והעותרים אפילו לא הצליחו לאתר ברשם החברות את החברה הישראלית, בבעלות אנשי העסקים יונה פוגל ומלאכי אלפר, שהיא אחת משלוש השותפות ב-MRLB, לצד חברה מהאמירויות וחברה נוספת.
עו"ד ציפי איסר איציק טענה בשם עיריית אשקלון: "כבר כיום יש בעייתיות בהפעלת המתחם של קצא"א בתוך העיר. יש ימים שיש אלפי תלונות של תושבים על סחרחורות, כאבי ראש. האיגוד והרשות המקומית מנסים לסייע לציבור ככל שניתן, אבל יש בעיה אמיתית.
"יש חשיבות שהממשלה תקיים את הדיון. איך אפשר להתעלם מסיכונים כאלה? איך לא לוקחים בחשבון? איך לא מקיימים דיון? איך הרשות המקומית יכולה למלא את תפקידה במצב הזה?"
